 |
/images/archive/gallery/106/206.jpg צבי זיו, מנכל בנק הפועלים
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, סוגר שנה וחצי בתפקיד - עם רווחי שיא של 2.1 מיליארד דולר ב-2004 ותוכניות שאפתניות ל-2005 * מנגד, הוא נאלץ להתמודד עם ציבור שאוהב לשנוא את הבנקים: "אין לי הסבר לגבי זה. זו לא תופעה ישראלית, אבל אצלנו היא קיצונית. אנחנו גופים גדולים ומצליחים, ומה לעשות? אי-אפשר להסתדר בלעדינו" |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
18/2/2005 9:18 |
|
|
|
|
|
|
|
בעוד כ-3 שבועות יפרסם בנק הפועלים את הדוחות הכספיים לשנת 2004, שעל-פי ההערכות יציגו רווחי שיא של 2.1 מיליארד שקל, וישקפו תשואה של כ-15% על ההון העצמי. מנכ"ל הבנק, צבי זיו, המכהן בתפקידו זה שנה וחצי,
אמור לזקוף לזכותו את הדוחות האלה במלואם. זיו, שעד כה העדיף לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך, ולא התראיין בתקשורת מאז כניסתו לתפקיד - מתייחס עכשיו לראשונה למצב הבנק, ולמערכת הבנקאית בכללותה.
מה מצב ההפרשות לחובות מסופקים - האם כבר מתחילים להרגיש שינוי במצב המשק?
"אנחנו מרגישים שינוי איטי. מ-2002 מורגשת ירידה הדרגתית בהפרשה לחובות מסופקים (חובות שפריעתם מוטלת בספק), וב-2005 צפויה ירידה נוספת. מנגד, הביקושים לא גדלים ולא רואים השקעות גדולות במשק, ולכן תיק האשראי במהלך 2004 לא גדל. ענף הנדל"ן סובל עדיין ממיתון עמוק. קצב בניית הדירות החדשות נמצא במגמת ירידה, והקבלנים משתמשים במלאי הקיים. מבחינת מצוקת הנזילות של הקבלנים - המצב יציב יחסית. כל המקרים של קבלנים בעייתיים כבר מטופלים, ואין לנו יותר שלדים בארון".
תבטלו הפרשות בעקבות השיפור במצב החברות?
"אנחנו לא ממהרים לבטל הפרשות, או לשנות את סיווגי האשראי. נמתין עוד כמה רבעונים כדי לוודא שאכן מדובר בשיפור לאורך זמן. הכלל בבנקים הוא להפריש מהר, אבל לבטל לאט".
מה לגבי הפעלת תוכנית התייעלות נוספת בבנק, כמו תוכנית פרישה?
"ההתייעלות היא מהלך מתמשך, שלא עובד בשיטת ה'זבנג וגמרנו'. גם הפיטורים בסוף 2002 היו תוצאה של תהליך התייעלות שהבשיל במשך כמה שנים. המשבר אז הקצין את הבעיה של עודפי כוח אדם בבנק. בסוף 2003 פרשו מרצון עוד 100 עובדים, אבל ב-2005 אנחנו לא מתכננים תוכנית נוספת לפרישה מרצון. להפך: לאור תוכניות הצמיחה אנחנו קולטים מדי שנה 100-50 עובדים, המגיעים אלינו באמצעות תוכניות ההכשרה לניהול".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הנפקת ישראכרט אכן נבחנת והנושא נמצא על סדר היום, אבל לא לביצוע מיידי"
|
|
|
 |
|
 |
|
"אנחנו מחפשים השקעות בחו"ל"
|
|
|
 |
|
|
|
מדוע הנפקתם את בנק סיגנצ'ר בניו-יורק?
"על-פי דברים ששמענו מבנקאי ההשקעות, השוק האמריקני חזק מאוד ומחפש הנפקות בדיוק מסוגו של בנק סיגנצ' ר. הסבירו לנו שאם ננפיק, נקבל ערכים גבוהים - ולכן החלטנו ללכת על זה. צריך לזכור שמאז ההנפקה מחיר המניות הכפיל את עצמו, כלומר שהערכות השווי שלנו היו שמרניות. היום אנחנו מחזיקים ב-56% ממניות הבנק, ואין לנו בשלב זה תוכניות לבצע הנפקות נוספות".
מהי מדיניות פתיחת הסניפים בחו"ל של הבנק?
"אנחנו מחפשים השקעות בחו"ל. זה חלק מהאסטרטגיה וההבנה שפוטנציאל הגידול בישראל מוגבל. בשבוע שעבר למשל היינו בסיור ברומניה, והתרשמנו ממה שקורה וממצב העסקים שם. עיקר הפיתוח יתרחש במקומות שבהם הבנק כבר פועל - כמו עסקת רכישת בנק בשוויץ (שצפויה להיסגר עד סוף החודש), ובמקביל נשקיע במקומות חדשים, שבהם אפשר לפעול על בסיס היכולת העסקית שיש לנו בישראל. במסגרת זאת, נבדקת פעילות אפשרית ברומניה ובמדינות אחרות במזרח-אירופה".
מה קורה עם התוכנית להנפיק את ישראכרט?
"הנפקת ישראכרט אכן נבחנת והנושא נמצא על סדר היום, אבל לא לביצוע מיידי. ההחלטה להנפיק לא נועדה ליצור הצפת ערך, אלא קשורה יותר לפעילות בשוק כרטיסי האשראי. מדובר בשוק שעובר שינויים, ויהיו בו התפתחויות, ולכן בשלב זה אנחנו מעדיפים להמתין. בישראכרט עשו עבודה ראשונית שנוגעת להנפקה, ואנחנו ממתינים. בכל מקרה, ההנפקה לא תהיה ברבעון הקרוב".
על-פי החלטת שר האוצר, אתם מחויבים למכור עד סוף השנה את בנק אוצר החייל. איך אתם נערכים לכך?
"אנחנו לא צריכים להיערך. כדי למכור את הבנק, לא צריך אפילו מודעה בעיתון. כולם מכירים אותו. עם זאת, מכירת אוצר החייל היא בעייתית, כיוון שמדובר בבנק שמהווה חלק מהרשת שלנו ונסמך על מערך המחשבים שלנו. זה לא סוד שאנחנו לא אוהבים את ההחלטה, אבל היא קיימת. בכל מקרה, בתוכנית העבודה ל-2005 לא הבאנו בחשבון רווח הון ממכירת הבנק. המועד הקובע הוא ה-31 בדצמבר".
ומה עם מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות, בעקבות ההמלצות הצפויות של ועדת בכר?
"עוד לא העמדנו למכרז שום קרן, אבל נכון ששמענו דעות של רוכשים פוטנציאליים בארץ ובחו"ל. דיברנו עם גופים זרים שלא כל-כך מתלהבים מהעסקה. גופים זרים לא יקנו את קרנות והקופות, אם לא יאושר לבנקים לגבות עמלת הפצה. גם בבריטניה שקלו להפעיל מודל דומה, וחזרו בהם. כך או אחרת, בתוכנית העבודה ל-2005 לא הנחנו שניאלץ למכור את הקופות וקרנות הנאמנות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"גופים זרים לא יקנו את קרנות והקופות"
|
|
|
|
|
|
|
הוועדה התעלמה מהמודלים הכלכליים של הבנקים
|
|
|
|
|
|
|
אם כבר מדברים על המלצות בכר - מה הדבר המרכזי שהפריע לכם בהן?
"שלא הקשיבו לבנקים. זאת היתה ועדה של רגולטורים, שבאופן טבעי נסחפה לעמדות קיצוניות. הוועדה התעלמה מהמודלים הכלכליים של הבנקים, וניסתה להפעיל בשוק ההון חוקים כלכליים שאינם יכולים לעבוד. אני מדבר בעיקר על ההיבט העסקי: הבנקים לא ימכרו מוצרים שלא מרוויחים מהם. קבלת עמלת הפצה היא מבחינה זו אלמנט בסיסי. לא ייתכן שהוועדה לא תאפשר לבנקים לקבל תמורה לשירות שהם נותנים, ושהושקעו בו מיליארדי שקלים. משום מה, בוועדה התעלמו מהעניין זה, מתוך רצון להציג מודל אוטופי".
אבל אתם שיחקתם לידיים של הרגולטורים, כשהעליתם באופן חד-צדדי את עמלת השורה ל-1.28 שקל .
"יש כרגע הסכמה על עסקת חבילה בנושא העמלות, ואני מקווה שבנק דיסקונט יצטרף אליה. אני מוכן להתיישר ולהוריד את העמלה, אבל כחלק מעסקת חבילה שיש בה היגיוןושתספק פתרונות הן למעוטי היכולת והן לבעלי האמצעים. "היום יש מקום להעלאה נוספת של העמלות, אבל אנחנו ממתינים. בעניין עמלת השורה - כבר אמרתי שהיה כשל מודיעיני; העיתוי לא היה מוצלח, אבל ההחלטה היתה במקומה".
האם אתם נערכים להנחיות החדשות של בנק ישראל בנושא האוברדראפט?
"אנחנו עוד לא נערכים להנחיות, כי יש עוד הרבה זמן עד היישום. לדעתנו, מדובר בהנחיה לא נכונה, כיוון שהיא לא מבטלת בסופו של דבר את האופציה של הלקוח לחרוג ממשיכת היתר; מותר להחליט באופן חד-צדדי על מסגרת נוספת-וכך בפועל מתאפשרת חריגה. אם כבר ניתנה הוראה כזו, היא היתה צריכה להיות דומה לזו בארה"ב, שם אין אפשרות בשום תנאי לחרוג ממסגרת האשראי ".
אז מדוע לא התנגדתם להנחיה, ולא ניסיתם לשכנע את בנק ישראל?
"ניסינו להסביר שההנחיה במתכונתה הנוכחית עלולה ליצור קושי ביחסים היומיומיים עם הלקוחות. הסברנו שגם במתכונת הנוכחית יהיו הרבה מקרים של חריגות מהמסגרת, אבל שבשל ההנחיה לא נוכל לגבות ריבית חריגה. "עד היום, אם לקוח'טוב' חרג - לא היתה כל סיבה שלא להעמיד לו מסגרת נוספת, בריבית גבוהה יותר. עכשיו לא נוכל לגבות ריבית נוספת. התנהלו בעניין הזה ויכוחים עם בנק ישראל, אבל לצערי ההצעות שלנו לא התקבלו וההנחיות עברו כמו שהן. יישום ההנחיות דורש הרבה התאמות תפעוליות, אבל נעמוד בלוח הזמנים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הלקוחות העסקיים אינם צריכים את הגנת המפקח
|
|
|
|
|
|
|
אני לא מצוי בפרטי החקירה
|
|
|
|
|
|
|
אני מבין שההוראה תחול גם על לקוחות עסקיים.
"נכון. לדעתי, הלקוחות העסקיים אינם צריכים את הגנת המפקח. למרות בקשתנו המפורשת, המפקח החליט להחיל את ההוראה גם על לקוחות עסקיים - והיא תיצור קונפליקטים מולם".
אז אתה חושב שיש עודף רגולציה.
"אני לא חושב, אני בטוח. אני רואה באילו תחומים הרגולטורים מתערבים. הם האנשים היחידים במערכת הכלכלית שיש להם אג'נדה קבועה לאורך זמן. כשנוצרים חללים בתחומי מדיניות וקבלת החלטות, הם תופסים וממלאים אותם. אני לא חושב, למשל, שתפקידו של המפקח על הבנקים הוא לעסוק במחירים. יש אמנם יחסי עבודה מצוינים איתו, אבל גם אי-הסכמות גדולות".
אבל המפקח גם מגן על הציבור, שאוהב לשנוא את הבנקים. מדוע הציבור אוהב לשנוא אתכם?
"זה נושא שאין לי הסבר לגביו. אנחנו מנסים להבין היכן נמצאות נקודות החיכוך עם הצרכנים. זאת גם הסיבה שיצאנו בתוכנית המסלולים בתחום העמלות, כי נושא העמלות הוא פצע פתוח, והיה צריך למצוא פתרון אחר. שנאת הבנקים אינה תופעה ישראלית, אבל ייתכן שאצלנו היא קיצונית. אנחנו גופים גדולים ומצליחים, ומה לעשות? אי-אפשר להסתדר בלעדינו".
מה דעתך על חקירת רשות ניירות-ערך נגד לאומי? אצלכם הכל בסדר?
"אני לא מצוי בפרטי החקירה. אני יכול לומר שאנחנו פועלים על-פי ההנחיות. מעת לעת נערכות ביקורות של בנק ישראל, ואני מרגיש מאוד נוח לגבי צורת הפעילות והשיווק שלנו בתחומים אלה. אנחנו מטפלים כל הזמן גם בנושא הלבנת הון. בכל ביקורת מתקבלות הערות, אבל לא ידוע לי על דבר חריג".
מה דעתך על ההפרטה של דיסקונט?
"אני חושב שזה בריא לבנק, שהוא עבר לידיים פרטיות. אני מתייחס לדיסקונט כאל מתחרה, ועד היום לא עשיתי לו הנחות. אבל ההפרטה טובה לבנק. היא תהפוך אותו לבנק טוב יותר, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר. תהליכי השינוי הם מורכבים וממושכים. אני חושב שגם עובדי דיסקונט צריכים להיות מרוצים, שכן בעלות פרטית צריכה להביא לניהול איכותי יותר ולשימת דגש על רווחיות. העובדים הם שותפים מרכזיים. הם הנכס של הבנק, והם צריכים להרגיש שותפים להצלחה, שבסופו של דבר תועיל להם".
לאן הולך הבנק בשנים הקרובות?
"ב-2004 אישרנו תוכנית עם יעד תשואה של יותר מ-15% ב-2008. בישראל קשה להמשיך לגדול, ואנחנו שמים דגש על חו"ל, אף שגם בישראל אנחנו עדיין מסתכלים על נישות כאלה ואחרות. הישראליות היא גם מגבלה לערך המניה - שכן ישראל ניצבת במשבצת של שווקים מתעוררים. אנחנו רוצים להגדיל ככל שניתן את המרכיב הבינלאומי בפעילותנו. בדקנו אפשרות לרשום את מניות הבנק למסחר בניו-יורק, אבל הסבירו לנו שהדבר לא יתרום לסחירות, שהיא גבוהה ממילא. כיום 40% ממניות הבנק מוחזקות בידי גופים מוסדיים זרים". הסכם העבודה שלך בבנק מסתיים בעוד שנה וחצי.
מה התוכניות הלאה?
"את זה צריך לשאול את הבעלים. אני, על כל פנים, עוד לא חושב על פרישה". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
