 |
נורא כיף לנסוע לאיקאה. מעבר לטיול הקצר לנתניה (מתל אביב זה לא יותר מ- 25 דקות, כשאין פקקים), האווירה במבנה המפואר והגדול – מכונת המכירות המשומנת של חברת הרהיטים – היא אווירה של עוד ועוד ועוד. רק לקנות. ממש טירוף. באיקאה, כך אמרו לי, תוכל למצוא הכל. מאום ועד לסלון עור מפואר, והמחיר – שווה לכל נפש. באיקאה, הם אומרים לי, דואגים מאוד ללקוח. החל בעיצוב הצעיר והחדשני, המשך בייצור – שנעשה בסטנדרטים מאוד מאוד גבוהים, בתצוגה המרעננת וכמובן, ואיך לא, בשירות הלקוחות. אמרו, אז השתכנענו, וקנינו מיטה. לא רק מיטה כמובן, כי נראה אתכם מסתובבים לא חמושים בתוך המכונה הענקית הזו מבלי לקנות פה ושם עוד איזה פריט מיותר באיזה 30 שקלים. לא נורא. איקאה הסבירה לנו שעל מנת לספק את המחיר הנוח יחסית, עלינו, על הלקוחות, לדאוג לעצמנו: לקחת אותו לבד, להוביל אותו לבד, ולהרכיב אותו לבד. לגיטימי. מי שרוצה לותר על הלוקסוס, שישלם בזיעה. מה לעשות, אני
קצת מפונק, וביקשתי מנציגי השירות במחלקת המיטות שאת המיטה, יובילו אלי הביתה. אותה נציגה אגב, ציינה בפני כי המיטה אינה כוללת את המזרון. 'אין בעיה', אמרתי. ואפילו הוספתי 'תודה'. משם המשכתי לקופה ושלמתי עבור המיטה. משהו כמו 1100 שקל. חזרתי ואמרתי גם בפניה כי אני מעונין שיטפלו לי במיטה כאילו אין שירות עצמי - שיובילו לי אותה הביתה. 'אין בעיה', ענתה לי בנימוס. 'לך בבקשה עם הקבלה לדסק ההובלה'. אז הלכתי. שם חזרתי והסברתי...נו אתם יודעים. 'חזור עוד רבע שעה' אמרה לי בחורה נעימת הליכות, 'והמיטה תהיה בידך'. אחרי 24 דקות חזרתי, לא בלי שקניתי עוד איזה פריט או שניים, ככה, על הדרך, והמיטה הגיעה. ארוזה היטב על עגלה. 'מאחוריך, בצד שמאל, יש את דסק ההובלות' שנמצא 7 מטר משם.
אז גררתי את המיטה על העגלה עד לדסק ההובלות ושם שילמתי בערך 130 שקל, גם עבור ההובלה. לא בלי תחושה טובה, של עיסקה שהושלמה כראוי. אמרו לי שמחר (כלומר היום), תגיע המיטה. נהדר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
בסוף עלה לי יותר
|
|
 |
 |
 |
 |
|
'את הבסיס רוכשים בנפרד'
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אז המיטה אכן הגיעה. וההרכבה נעשתה במיומנות (לאשתי ידי זהב). אבל אז התברר משהו תמוה. כשבאנו להניח את המזרן על המיטה זיהינו חור ענק במרכזה. מהנדס אני לא, אבל היגיון בסיסי יש לי, ועל כן ניסיתי שוב ושוב להניח את המזרן על החור. לא הצליח. ניסינו עוד פעם, שכן הרי לא יתכן שמכרו לנו מיטה בלי בסיס, מה הם משוגעים? הרי זה הרבה יותר הגיוני שאנחנו – אשתי ואני – פשוט לא מצליחים להניח נכון את המזרן , על החור הענק. כמעט והתיאשנו, אבל לבסוף באיקאה הסבירו הכל. 'לא רכשתם את הבסיס של המיטה' אמרה לי בחורה נחמדה נוספת. 'את הבסיס? איזה בסיס!? רכשתי מיטה!'.' לאאאא....אתה צריך לרכוש גם את הבסיס שלה. בנפרד (!! י.ע). זו המדיניות שלנו' הבנתי. איזה אידיוט אני. איך לא עלה בדעתי שאיקאה מוכרת לי מיטה בלי בסיס? איך לא עלה בדעתי שעליי לרכוש אותו בנוסף, ולשלם עוד כסף גם על הבסיס. איך לא חשבתי שזו המדיניות שלהם. איך, לכל הרוחות, כן עלה על דעתי, להניח מזרן ענק על חור? אז עכשיו אני צריך לנסוע חזרה לאיקאה שבנתניה, להכנס למכונה המשומנת שוב, לרכוש עוד פריט או שניים (כי אי אפשר פשוט אחרת), ולקנות את הבסיס של המיטה שלנו. וקצת ברצינות. אם אני אקח בחשבון את הזמן, העצבים, ההמתנה, הנסיעה החוזרת לאיקאה ואת העובדה שאשתי ואני צריכים לישון בבית הורי, החשבון הסופי יוצא הרבה יותר גבוה. חבל שלא קניתי מיטה קצת יותר קרוב לבית, כי זה היה עולה לי כנראה פחות. אם נקח בחשבון את העובדה שציפור קטנה לחשה לי שהמקרים האלו חוזרים על עצמם בהמוניהם, זה כבר ממש יותר מדי.
תגובת החברה: קונספט איקאה מבוסס על חסכון מקסימלי בעלויות המאפשר לרשת להציע לצרכן ריהוט ואביזרים מעוצבים במחיר נמוך. כחלק מקונספט זה, הצרכן באיקאה פועל באופן עצמאי בבחירה וקנייה. תווית המחיר על גבי המיטות בתצוגת חנות איקאה מפנות את הלקוח לעמדת המכירה לבצוע הזמנה של המיטה על ידי איש המכירות. מתוך מטרה להקל על הלקוחות, באופן ייחודי למחלקת המיטות, מקבל כל לקוח, דף מפורט המסביר שיש פריטים שהוא צריך לאסוף בעצמו ( בסיס ותומך מיטה) וכן היכן בדיוק ניתן לאסוף את הפריטים באזור השירות העצמי. כנראה שלא הובן על ידי הלקוח כי עליו לאסוף את בסיס המזרן בנפרד מהמיטה עצמה - ומכאן הטעות.
|  |  |  |  | |
|