 |
/images/archive/gallery/268/798.jpg אשליה אופטית
מעריב  |
|
|
|
|
| חידה קצרה: מה משתלם יותר- 750 מ"ל של מוצר ב-41.95 שקל, או 500 מ"ל של אותו מוצר ב-28.95 שקל? אין לכם מושג, וגם לא מתחשק לכם לעשות את החשבון - על זה בדיוק בונים היצרנים, שהמציאו כל מיני שיטות לבלבל אותנו כך שגם נשלם יותר - וגם נרגיש שחסכנו. איך זה ש"אריזת חיסכון" יקרה יותר, למה אבקת הכביסה נגמרת כל כך מהר, ומה קרה לצנצת הקפה היוקרתי. כך עובדים עלינו |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
נורית קדוש
4/3/2005 8:33 |
|
|
|
|
|
|
|
אם נדמה לכם שלאחרונה אתם מגיעים לסופרמרקט יותר מתמיד, קונים יותר מבעבר וגם משלמים יותר על אותן קניות - זו לא הפרנויה, ואתם לא מדמיינים. בשקט בשקט, בלי שתשימו לב בכלל, מפחיתים היצרנים את תכולת האריזות, בלי שחלילה יפחיתו גם את המחיר. כך אתם קונים מוצר מוקטן, אבל משלמים בדיוק את אותו סכום ששילמתם על המוצר המקורי והגדול יותר - ולפעמים אפילו יותר.
בשבועות האחרונים עלתה לכותרות חברת שטראוס, שהוציאה מארזי יוגורט 6 + 2 במתנה . כשהצרכנים החלו לאכול את היוגורט שקנו, הם הרגישו שהוא קצת קטן מבעבר. עיון קצר בתווית גילה ששטראוס הקטינו את הגביע מ-200 מ "ל ל-150 מ"ל. הצרכן שהאמין שקנה 1.2 ליטר יוגורט, וקיבל 400 מ"ל במתנה (שהם 33%), גילה שקנה למעשה רק 900 מ"ל, וקיבל רק 300 מ"ל במתנה - בקושי 17% מהאריזה של 1.2 ליטר. בשטראוס מיהרו להסביר שאכן, במארזים המיכלים קטנים יותר מהמוצר הנמכר בבודדים, אבל מדובר בעסקה משתלמת ובחיסכון של כ-20% פר מ"ל.
זו רק דוגמה אחת להתנהלות היצרנים. בימים של מיתון, מאוד קשה ליצרנים להעלות מחירים, גם אם הם מרגישים שחיקה ברווחים. מצד שני, עם כל הכבוד למיתון ולהתחשבות בצרכנים, אם הבכירים רוצים להישאר בכיסאותיהם, הם חייבים להציג את המספרים היפים בסוף השנה - והדרך לא כל כך חשובה. אז מה הם עושים? בדיוק כמו שאנחנו "מיישרים" קצת את העוגה ומסדרים אותה כך שאף אחד לא יגלה שהיינו בסביבה, כך גם הם מצמצמים קצת את הכמות, אבל משאירים את האריזה,
הצבעים והלוגו - ורק חדי העין, אלה שטורחים להפוך ולחפש את הכמות או המשקל, יעלו על התרמית.
שטראוס, כמובן, אינה היחידה, והיא לא המציאה כלום. דוגמאות יש למכביר. נניח שהילדים רוצים שקית שוקו בארוחת עשר. נדמה לכם שאם תקנו מארז תחסכו. אתם טועים. שקית שוקו יטבתה מכילה 250 מ"ל ועולה 1.89 שקלים . מארז המכיל 6 שקיות עולה 10.39 שקל-1.73 שקלים לשקית. נשמע משתלם, לא? אבל אם תסתכלו על השקיות שבמארז תגלו שהן קטנות יותר, ומכילות רק 225 מ"ל. וכך, על 100 מ"ל שוקו בשקית בודדת תשלמו 75.6 אגורות - ואילו 100 מ"ל שוקו במארז המשפחתי יעלה לכם לא פחות מ-76.9 אגורות . לכן אם תלכו על המארז, הילדים שלכם ישתו פחות - ואתם תשלמו יותר.
ואם במשקאות עסקינן, תראו מה עשתה נסטלה: לפני כחודשיים התהדרה החברה בקפה יוקרתי חדש, "טסטר צ'ויס גולד", שהושק בליווי קמפיין פרסומי שהציג את הקפה כתכשיט זהב. ומבחינת החברה, מתברר שמדובר בזהב. החידוש היוקרתי הוצב לצד עמיתיו, בצנצנת זכוכית מוארכת, עם אותם תג מחיר ולוגו. ההבדל היחיד - שממש לא בלט לכל מי שלא ניחן בחוש מישוש מפותח במיוחד - היה בעובי מותני הצנצנת ובמשקל. היצרנים הצרו את מותני הצנצנת, שמכילה עתה רק 175 גרם (לעומת 200 גרם בצנצנת הרגילה) למרות גובהה והמראה הזהה לזה של שאר הסוגים שעל המדף. דוברת החברה הסבירה למעריב שמדובר בקפה יקר ואיכותי יותר, ולכן מי שמעוניין בו ישלם מעט יותר. בסדר, אבל למה האחידות במראה? זו נשארה תעלומה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הרשתות משתפות פעולה
|
|
|
 |
|
|
|
אז אולי פשוט נשתה מים? ובכן, גם יצרניות המים המינרליים מצאו דרך נוחה להעלות מחירים מבלי שנרגיש. למעריב נודע כי נביעות ומי עדן ביטלו את שיווק אריזת השמינייה ברשתות, והשאירו בשוק רק את אריזת השישייה - אלא שהמחיר לא שונה, כך שעל כל בקבוק אתם משלמים יותר. את התרגיל הזה ביצעו שתי החברות האחת אחרי השנייה. מנביעות נמסר בתגובה כי החברה משווקת בקבוקים באריזות שונות, בהתאם לעונות השנה, ולסגמנטים שונים בשוק. במי עדן הסבירו שהחברה שינתה את תמהיל האריזות, ובמקומות מסוימים - כמו בתחנות דלק - ימשיכו למכור שמיניות.
על המחיר אמרו כי הוא "מותאם למדיניות המסחרית". נוריד איזו כוסית כדי להירגע? בבקשה, רק כדאי שתדעו שגם אריזות הוויסקי והוודקה התכווצו מ-750 מ "ל ל-700 מ "ל. ושוב, שום שינוי במחיר. גם אריזות אבקת הכביסה התכווצו פתאום. אם הייתם רגילים לשקית המכילה 1.5 ק "ג ומספיקה לכ-35 כביסות , לאחרונה - למרות שאתם משלמים בדיוק את אותו סכום - האבקה מספיקה להרבה פחות מכונות.
הביטו בשקית ופצחו את התעלומה - רוב החברות העלימו 250 גרם מהאריזות, המכילות עתה 1.25 ק "ג בלבד. השקית נראית אותו דבר, ולא תמצאו שום ציון בולט של השינוי הכל-כך מהותי. בדיוק באותה שיטה כווצו גם מספר החיתולים באריזה שאתם קונים לזאטוטים.
בכלל, התחושה היא שיש מי שעושה הכל כדי להקשות עלינו להשוות מחירים ולשקול את כדאיות הרכישה. צריך להסתובב עם מחשבון מדעי בסופרמרקט כדי להבין אם אריזת "החיסכון" במשקל 10 ק"ג של אבקת כביסה באמת מורידה את המחיר לק"ג אחד, או שהיא רק כבדה יותר, תופסת יותר מקום בבית וכובלת אותנו לאותה אבקה למשך תקופה ארוכה-ובכך מרחיקה אותנו מהמתחרים ומהמבצעים שיהיו באותה תקופה.
ולמי יש כוח, בעוד הילד בעגלה צורח, לחשב אם בקבוק שמן זית כתית של סופר קלאס 750 מ"ל, העולה 41.95 שקל , באמת זול משמעותית מאריזת ה-500 מ "ל, שמחירה 28.95 שקל ? אם הייתם מצטיידים במחשבון הייתם מגלים שחסכתם 20 אגורות, אבל קניתם יותר משתכננתם, ובכל מקרה הוצאתם יותר כסף - כי האמנתם שאתם חוסכים. באים יותר, קונים יותר ומגדילים את הפדיון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתעלמים מהחוק
|
|
|
|
|
|
|
מבצעי 1+1 עושים בדיוק את אותה פעולה מבורכת מבחינת היצרן - למה שהוא ייתן לנו הנחה אמיתית על סבון כלים, אם במקום זה הוא יכול לדחוף לנו עוד סבון כלים, "במתנה", וכך לתקוע אותנו עם שני בקבוקים שלו, שירחיקו אותנו מהמדפים של המתחרים לתקופה הקרובה? אבל לא רק היצרנים אשמים. הם לא היו יכולים לעשות ככל העולה על רוחם לולא הסכמתן של רשתות השיווק. היחסים ההדוקים, אולי ההדוקים מדי, בין היצרנים לרשתות השיווק אינם סוד מדינה.
אם נדמה לממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, שמאז שאסר על הספקים להיות מעורבים בסידור המדפים ברשתות, הם אכן נמנעים מלעשות זאת - הוא, לכל היותר, משלה את עצמו. האינטרסים המשותפים של הרשתות והספקים גורמים לכך שלרשתות אין שום בעיה עם השינויים שמבצעים היצרנים. להפך - הצרכנים
אם נדמה לממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, שמאז שאסר על הספקים להיות מעורבים בסידור המדפים ברשתות, הם אכן נמנעים מלעשות זאת - הוא, לכל היותר, משלה את עצמו. האינטרסים המשותפים של הרשתות והספקים גורמים לכך שלרשתות אין שום בעיה עם השינויים שמבצעים היצרנים. להפך - הצרכנים באים יותר, קונים יותר ומגדילים את הפדיון.
בדיון בעניין שנערך בוועדה לפניות הציבור של הכנסת בסוף 2003, בהשתתפות נציגי חלק מהחברות הגדולות במשק והממונה על הגנת הצרכן, נשמעו טיעונים מאוד לא משכנעים: נציג סנו, אלכס לנדסברג, הסביר את הקטנת הכמות של אבקת הכביסה בכך שפרוקטר אנד גמבל התחילו בזה ואחריהם גם הנקל סוד נקטו צעד דומה - ולכן לא יכלה סנו לעמוד מנגד, והצטרפה לשיטה. עו"ד רפי ליבא מפרוקטר אנד גמבל, יצרני חיתולי פמפרס ואבקת הכביסה אריאל, טען בעניין החיתולים שמדובר במוצר שונה לחלוטין שגם מחירו עלה וגם הכמות ירדה. בעניין אבקת הכביסה טען כי נערך שינוי בגודל האריזה, עליה מצוין המשקל החדש, כך שאין מקום להאשמות בדבר הטעיית צרכנים.
הצדיק היחיד היה דן פרופר, מנכ"ל אסם. הוועדה טענה נגד הקטנת כמות הביסלי באריזה בלי לערוך שינוי במחיר. פרופר כתב ליו"ר הוועדה כי בעקבות פניות מהציבור, הוחלט להוריד את מחיר המוצר בשיעור ההפחתה של הכמות.
הדיון הסתיים בקריאה של היו"ר, ישראל אייכלר, ליצרנים ולחברות השיווק לעשות שינוי חיצוני בולט לעין של אריזת המוצר, אם משנים את תכולתה. היו"ר הוסיף וביקש ממשרד התמ"ת לבחון אפשרות לחייב את היצרנים והרשתות להציג מחיר עבור יחידת משקל, כדי שהצרכנים יוכלו להשוות.
מיותר לציין שהחברות לא נענו לקריאה, וגם מהתמ"ת עוד לא שמענו על הישגים בתחום, למרות שמדובר בהטעיה האסורה על פי חוק הגנת הצרכן. פרק ב' בחוק, העוסק בהטעיה וניצול מצוקה, קובע: "לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת-העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. בלי לגרוע מכלליות האמור, ייראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה: הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות והמידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס". מהתמ "ת נמסר כי המשרד ערך ביקורות יזומות בקשר לתופעת הקטנת מוצרים, שבעקבותיהן נפתחו מספר חקירות. בחלק מהמקרים הסתיימה החקירה והוגשו כתבי אישום. במקרים אחרים עוסק המשרד בהשלמות נוספות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האחריות על התמ"ת
|
|
|
|
|
|
|
ואם לא די בחוק הגנת הצרכן, מתברר שקיים גם תקן בעניין. סעיף 4 בתקן 1118 קובע כי "סימון מחיר ליחידת מידה יהיה על גבי האריזה, אולם גם מותר לחלופין לסמן סימון זה במקום בולט לעין במקום המכירה, ליד המוצר, באופן שיאפשר לצרכן לקבל בבירור מידע זה". הבעיה עם התקן היא במונח "או לחלופין", שמאפשר את הפינג פונג בין היצרנים לרשתות, כשכל אחד מתנער מאחריות.
עו"ד ירון לוינסון, מ"מ מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, מטיל את האחריות על התמ"ת, שלטענתו לא רק שאינו עושה דבר בעניין, אלא אף פועל לשינוי שיטת סימון המחירים - הנחשבת לאחד ההישגים הגדולים של הצרכנים בישראל - לטובת היצרנים הטוענים שהשיטה מסרבלת ומגדילה את העלויות. "על משרד התמ"ת, האחראי על הנושא, להפסיק בנסיונותיו לשנות את שיטת סימון המחירים הנהוגה כיום, ובמקום זה להתחיל לטפל טיפול שורש בכל נושא ההטעיות של יצרנים ויבואנים, שמשנים כל העת את האריזות של המוצרים ובכך מטעים ופוגעים בצרכנים".
לוינסון אומר כי הרשות תפעל לקידום הצעת חוק, שתקבע בין היתר חובה לסמן, מלבד המחיר למוצר, גם מחיר ליחידות משקל קבועות על המוצרים, כדי שהצרכן יוכל ביתר קלות להשוות בין המוצרים. כך, לדוגמה, יצרנים שמוכרים מוצרים זהים בגדלים שונים יחויבו לסמן מהו המחיר ל-100 גרם או ל-1 ק "ג - וכך הצרכן יוכל לערוך חישובי כדאיות ולרכוש את המוצר המשתלם, החסכוני והזול ביותר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
