 |
פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, שהתפוצצה בשבוע שעבר, העלתה לכותרות פרטים רבים על מעצרים, חקירות ועוד. רק דבר אחד כמעט נשכח: המיסוי עצמו. על-פי חשדות המשטרה, כ-370 מיליון דולר (1.6 מיליארד שקל) הולבנו באמצעות הבנק. ואם כך הדבר, יותר מסביר שלא שולם בגינם מס הכנסה. רשויות המס בהחלט מתכוונות לנסות לגבות את המס, אם אכן יתברר שניתן לעשות זאת. אבל רשות המסים מעוניינת לא רק בכספים אלה, אלא גם בהעמקת האכיפה בכל הנוגע להון השחור בישראל.
על-פי נתונים שהועברו על-ידי רשות המסים,
שפועלת תחת משרד האוצר, היקף הלבנת ההון בישראל נאמד ב-2.5 מיליארד דולר בשנה (כ-11 מיליארד שקל). לדברי מנהל הרשות, איתן רוב, גם סכום זה הוא חלקי, שכן חלק מההון המגיע מחו"ל לישראל כלל אינו מדווח, וכך גם לא נגבים מסים בגינו. לדבריו, "מדובר בתופעה כלל-עולמית, שגם הכלכלה הישראלית נחשפת לה. רשויות האכיפה השונות בארץ עובדות בשיתוף פעולה מלא בתחום. בארגוני הפשיעה השונים יש היררכיה מסודרת, והדרך להילחם בהם היא צוותי חקירה משותפים למשטרה ולרשות המסים, שכבר החלו לפעול".
אולי הרשות להלבנת הון אינה מסוגלת להתמודד עם התופעה?
"לרשות להלבנת הון אין כלי אכיפה שיאפשרו לה להתמודד. מדובר בגוף אדמיניסטרטיבי, ללא יכולת אכיפה בתחום הפלילי, לכן עיקר האכיפה נעשה בפועל בידי המשטרה ורשות המסים. ביוזמת מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, וביוזמתי התקיים באחרונה קורס משותף של כל המטפלים בנושא, ושם סוכם על דרכי פעולה".
מהם היבטי המס בפרשת ההלבנה בבנק הפועלים?
"לא בטוח שיש כאן היבטי מס. בחומר שהובא לידיעתנו, לא מצאנו עדיין נושאים מהותיים שיאפשרו לנו להמשיך בטיפול. החקירה בפרשה נמצאת בשלביה הראשונים, ותוך כדי עבודה אני מניח שהמשטרה תספק לנו חומר. אם יתברר שיש כאן עבירות, נפעל בכל הכוח.
"לפי חוק איסור הלבנת הון, הפקדה של 50 אלף שקל ומעלה במזומן חייבת במס. הממצאים כעת מצביעים על אי דיווח בשרשרת של העברות רבות, שכולן היו קצת מתחת לסכום הרלוונטי. אנחנו בקשר רציף עם גורמי החקירה, ובשלב מאוחר יותר נפעל. עם זאת, אני חייב לציין כי אסור לעשות 'עליהום' על ענף הבנקאות ועל המשקיעים הזרים. היכן שיש עבירות הלבנת הון צריך להילחם בכל הכוח, אבל צריך גם להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים ולהטיל דופי בענפים שלמים".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
החקירה בסניף הירקון
|
|
 |
 |
 |
 |
|
" אני לא מתייאש"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עם כל הכבוד למשטרה, לא המתנת לחקירה הנוכחית כדי להילחם בהון השחור.
"הטיפול שלנו במישור זה הוא העמקת הגבייה. בכל הנוגע לתחום הלבנת ההון, אנחנו אחראים לכספים במעבר הגבול. כל נוסע שיוצא מהארץ או מגיע אליה חייב לדווח אם ברשותו מזומן בסך 80 אלף שקל ומעלה. בשנת 2004 נתפסו 60 איש שהפרו את חובת הדיווח, כשברשותם 12 מיליון שקל. 57 מהמקרים הובאו לדיון בוועדה מיוחדת, וניתנו קנסות בהיקף של מיליון שקל. הרשות ליישום איסור הלבנת הון קיבלה מאיתנו 1,000 דיווחים על אנשים שהגיעו לארץ עם מזומנים בסכומים גבוהים".
למרות זאת, ישראל נתפסת עדיין כגן עדן למלביני הון.
"הניסיון להלבין כספים קיים בכל העולם, וגם באירופה ובישראל. עשינו צעדים משמעותיים לסייע במלחמה הזו, ולצורך כך אנחנו משתפים פעולה גם עם רשויות הפיקוח בחו"ל. המלחמה היא אינסופית, וגם טכניקות ההלבנה הן אינסופיות: הקמת 'חברות מדף' וביצוע עיסקאות פיקטיביות, עיסקאות סיבוביות בחשבוניות כדי לקבל החזרי מע"מ, ניפוח תשומות בעיסקאות, העברת כספים באמצעות חלפני כספים ועוד".
ומה אתם עושים כדי למנוע את התופעות?
"מגישים תביעות. רק בימים אלה הגשנו תביעה נגד איש עסקים, שעצור עד תום ההליכים בחשד שניסה להלבין 40 מיליון שקל ולהעלים מס בסך 35 מיליון שקל. חשבון הבנק שלו, שבו נתפסו 12 מיליון שקל, עוקל. חברה אחרת, שאמורה היתה להירשם כמוסד כספי, עברה דווקא לעסקי יבוא ויצוא, והלבינה הון בהיקף של 23 מיליון שקל ומס בסך 5 מיליון שקל. אנחנו עורכים ביקורות בכל השוק הישראל ובכוונתו להעמיק ביקורות אלה.
"אני, על כל פנים, לא מתייאש. את המידע על המעלימים אנחנו מקבלים ממקורות מודיעיניים שונים, הלשנות כתוצאה מסכסוכים בין שותפים. חלק מהמידע מגיע גם מ'מלשינים מקצועיים', שבמקרה של גביית מס בעקבות דיווח שלהם, הם מקבלים מאיתנו תגמול כספי".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
" מס וחלילה - המאמץ השתלם"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בשבוע שעבר השלמתם את מבצע 'מס וחלילה'. האם המאמץ השתלם?
"אין ספק שהוא השתלם. המבצע נועד לנישומים שלגבי חובם למס הכנסה לא היה ספק, אבל הם פשוט לא שילמו את הכסף. היקף חובותיהם הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל, ובהשוואה לגבייה מתוכננת של 500 מיליון שקל הצלחנו לגבות בפועל 801 מיליון שקל. לחייבים איפשרנו תחילה להחזיר את הכסף ללא קנסות. נגד מי שהתעלם מאיתנו הפעלנו את כל הסנקציות, כולל עיקול 1,800 מכוניות , ובהן גם מכוניות יגואר ומרצדס. רשות המסים מפעילה מדיניות חדשה, שלפיה הפקידים יוצאים מהמשרדים ויורדים אל השטח - פחות עבודה משרדית ויותר אכיפה בזמן אמת. העובדים עושים את עבודתם בצורה יוצאת מהכלל ובהתלהבות גדולה".
מה החשיבות שאתה רואה במבצעים אלה?
"רשות המסים גובה מדי שנה 157 מיליארד שקל. ככל שגובים יותר, כך יש מקורות רבים יותר ליישום מדיניות שר האוצר נתניהו להפחתת נטל המס. בשנתיים האחרונות הפחתנו את נטל המס ב-13 מיליארד שקל, ובכוונתו להמשיך ולעשות כן. מבצע 'מס וחלילה' לא היה חד-פעמי. בכוונתנו לבצע בקרוב מבצע גדול נוסף לגביית חובות במיסוי מקרקעין: מס שבח, רכישה, מכירה ורכוש. אנחנו נגיע לכל נישום ונישום שחייב כספים. במקביל, אינני זונח את הטיפול בבעלי ההון המבצעים תכנוני מס אגרסיביים".
מהן תוכניותיך בתחום הזה?
"כבר הזהרתי את רואי-החשבון, עורכי-הדין ויועצי-המס שלא ייתנו ידם למה שמכונה 'תכנונים' ומה שמסתתר מאחוריהם זה נסיונות להעלמות מס. תכנון מס הוא לגיטימי עד שחוצים את הקו האדום, שהופך אותו ללא-חוקי. צוות בכיר של רשות המסים אמור לטפל בתופעה בימים אלה. אנשיו נפגשו עם נציגי הגורמים השונים, ובקרוב יגבשו המלצות למלחמה בתופעה. במקביל, נפגשתי עם ראשיהם של משרדי רואי-החשבון הגדולים והבהרתי את עמדתי הנחרצת בעניין זה. כמו כן, נפגשתי עם יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, וסיכמנו על שיתוף פעולה, שבמסגרתו נעביר מידע בנושאים בנוגע לפעילות בעלי ההון בבורסה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אחראי שירות לקוחות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אתה מדבר על תכנוני מס, אבל מה שמאפשר אותם הוא ריבוי סוגי המס - על דיווידנדים, תוכניות חיסכון, מניות, קרנות נאמנות, מס חברות ועוד ועוד. מדוע לא לפשט?
"תופעת ריבוי שיעורי המס היא אכן אחת הבעיות הקשות ביותר, והיא אכן מקילה על אפשרויות תכנוני המס. היא יוצרת סרבול במערכת ומקשה על האכיפה. אני יכול לגלות שאני שוקד על מהלך של פישוט שיעורי ניכוי המס וכללי גבייה אחידים יותר. זה מהלך מורכב, אבל המאמץ ישתלם".
אפרופו שוק ההון, מהו היקף הגבייה במיסוי שוק ההון, והאם הציבור באמת מגיע לפקידי השומה לתבוע החזרי חוב?
"היקף גביית מס רווחי הון הסתכם ב-2004 ב-1.1 מיליארד שקל, והוא היה גבוה מהתכנון המקורי. הפעילים בבורסה אכן מגיעים למשרדי השומה בתביעות להחזרי מס, אבל כאמור, ריבוי שיעורי המס מקשה טכנית. רשות המסים שיקמה את כושר ההרתעה והציבור חש בכך היטב. לצד זה הקמנו מערך שירות לקוחות מקיף, ובכוונתי ליישם בעניין הזה את נורמות השירות במגזר הפרטי.
"בכל אחת מהיחידות במס הכנסה יוצב עובד, שישמש כאחראי על שירות לקוחות. זמן ההמתנה לטיפול יקוצר, ניתן יהיה לבצע מספר רב יותר של פעולות באמצעות הטלפון ואני מעוניין שבתוך שנתיים 25% מפעולות המס ייעשו באמצעות האינטרנט. בתקופה הקרובה מאוד נפעיל אתר אינטרנט, שבאמצעותו יהיה ניתן לבצע את כל התשלומים למס הכנסה. כבר היום אפשר לשלם את החובות באמצעות כרטיסי אשראי בסכום מוגדל של עד 10,000 שקל ".
מהם יעדי העבודה לשנה הקרובה?
"היקף הגבייה המתוכנן בשנה הקרובה מסתכם ב-157 מיליארד שקלים. בינואר עמדנו ביעדים, אך בפברואר היתה ירידה מסוימת בהיקף הגבייה, ואנחנו בודקים מדוע. המטרה העיקרית שלנו היא להמשיך להוריד את נטל המס הישיר, וב-2006 יהיה השלב האחרון בתוכנית הרב-שנתית של הפחתת נטל זה.
"בהמשך הדרך אנחנו צריכים לקבוע מדיניות מסים חדשה, שבמסגרתה נחליט אילו מסים צריך להפחית: מס ישיר, אולי מסים עקיפים (שבישראל נחשבים גבוהים יחסית למדינות אירופה - י.ש) או שאולי להגדיל את כושר התחרות של המשק הישראלי באמצעות עידוד מס למשקיעים זרים".
ומה אתם עושים בינתיים כדי לעודד את המשקיעים?
"יש לי סקופ בשבילך: בכוונתי להמליץ לשר האוצר לאשר פחת מואץ של 100% למפעלי תעשיה ותיירות שיבצעו השקעות חדשות ב-2005. מדובר במהלך חדפעמי, שיהיה בתוקף אך ורק לגבי השנה הקרובה. כמובן שהפחת המואץ יוצר תמריץ מס לא מבוטל. ככל שיהיו לנו מקורות הכנסה רבים יותר, כך תגדל הגמישות שלנו בנושא המס. בינתיים, מדיניות הפחתת נטל המס הוכיחה את עצמה. היקפי הגבייה לא רק שלא ירדו, אלא אף נמצאים במגמת עלייה". |  |  |  |  | |
|