 |
 |
|
|
|
|
| יוסף עסיס מנסה לגבש דיעה - שוק המניות יקר או לא? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יוסף עסיס
17/5/2005 16:27 |
|
|
|
|
|
|
|
כוהני רחוב אחד העם בתל אביב אומרים שבשניה שאתה שומע את נהג המונית או הרוכל המקומי ממליץ לך על מניות, הרם מייד טלפון לברוקר שלך – ותמכור. תמכור הכל. ההנחה הרווחת היא שכאשר הציבור הרחב, על כל גווניו, נכנס לבורסה, אזי מחירי המניות כבר אינם משקפים את ערכן הכלכלי, וכי בועה חדשה נוצרה לה.
הכוהנים באותה מידה רומזים שכאשר שוק ההון מהווה מצע מגרה מדי להנפקות, בין אם אגרות חוב או מניות, גם אז כדאי אולי לשים לב שמשהו מתחיל להיות מחשיד. עוד וי קטן ליד מדד הבועה.
אבל בכירי הכוהנים, אלו שסוחרים בשוק המניות התל אביבי כבר יותר מ- 25 שנה, הם מצביעים על פרמטר חשוב נוסף בבואם לענות על השאלה האם הבועה מגיעה לממדים חריגים: כאשר שוק המניות מתעלם לגמרי מחדשות רעות, כדאי להוריד את התריסים. אולי אפילו לדפוק איזה קרש או שניים על מסגרת החלון.
נכון להיום, טרם ניתן לומר בוודאות ששלוש הנורות האדומות דולקות. שכן לפני שלושה ימים למשל הייתי אצל הספר, והוא לא הזכיר מניות. דווקא
העדיף לדבר על הנסיעה הקרובה שלו לאמסטרדם. בדרך לעבודה, נהג המונית החביב לא המליץ לי על מניית טיזינאבי.קום – הוא דווקא התעקש לקשקש אתי קצת על המתנחלים, שפוגעים לו בעבודה כשהם חוסמים את הכבישים. גם כשחזרתי הביתה, לא בלי לעצור במכולת השכונתית למלא את המקרר בחלב, הרוכל לא הסב את תשומת ליבי לרמות הטכניות שנשברו הבוקר, ושכדאי, על-פיהן, להכנס לשוק בדיוק עכשיו. הוא דווקא היה עצבני באותו יום, אז אפילו שלום הוא לא אמר לי.
אבל על דסק הבקרה של הבורסה התל אביבית, שתיים משלוש הנורות כבר דולקות במשנה מרץ. נורה אחת מבשרת על גל חסר תקדים של הנפקות – בערך 100 גופים שונים ומגוונים – שרוצים לגייס למעלה מ- 30 מיליארד שקל (!). כל זאת תוך פחות מחצי שנה. ההיצע העצום הזה של ניירות ערך, נדחף כמובן על ידי ביקוש מסואב כמעט שבא מכיוון המשקיעים – בעיקר משקיעים מוסדיים – שרצים לרפד את תיקי ההשקעות באפיקים שיניבו להם ריביות ראויות, כעת כאשר ריבית בנק ישראל משייטת בשפל של כל הזמנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
כשהזרים ייצאו - התגובה בשוק תהיה אלימה
|
|
|
 |
|
 |
|
אדישות לחדשות רעות
|
|
|
 |
|
|
|
הנורה השניה היא האדישות שמפגין השוק לחדשות רעות. כאלו, למצער, יש לאחרונה לא מעט. האחרונה והרלוונטית ביותר היא ההודעה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי שיעור הצמיחה של התמ"ג ברבעון הראשון, שאיכזב עם עליה של 2.9% בלבד, לעומת תחזית קודמת של 3.4%. גם רמת החיים שלנו ירדה ברבעון החולף בשיעור של 0.7% - וזאת לאחר שנתיים של עליה רצופה. לכך יש להוסיף נתונים קשים אחרים שפורסמו לאחרונה כמו האטה בייצוא, הירידה בייבוא וירידה ברכישת חומרי גלם.
אם מרחיקים קצת מערבה, התמונה לא 'מוורידה', שכן שם המצב אפילו יותר גרוע. רק לאחרונה עידכן כלפי מטה המגזין היוקרתי אקונומיסט, את תחזיות הצמיחה של גוש היורו ושל ארצות הברית - דבר שישפיע באופן ישיר על הייצוא הישראלי לשני הגושים הכלכליים החשובים הללו.
אבל למרות הנתונים המדאיגים הללו, בשוק ההון הישראלי ממשיכים לקנות. גם השאלה המאוד מטרידה לגבי הדולר, ששומר לעת עתה על ראש חפוי, לא מחשידה אף אחד. יש כאלו שכבר מחפשים הסברים רציונלים מדוע הריבית בישראל יכולה להיות נמוכה מזו שבאמריקה – שנמצאת במגמת עליה ברורה ויציבה.
אפילו עליית שיעור המדד בחודש אפריל, שקפץ ב- 0.7%, לא מדאיגה אף אחד – למרות שהיא מקטינה באופן חד את הסבירות להורדה נוספת בריבית במשק. זו, כך על פי מומחים בישראל, צפויה אף לעלות בשיעור של כחצי אחוז עד סוף השנה הנוכחית – תהליך שבוודאי לא ייטיב עם שוק המניות.
אז יכול להיות ששתיים משלוש – זה לא מספיק. ייתכן שהנורה השלישית נדרשת על מנת להשמיע את קול האזעקה שיאותת על שינוי מגמה בשוק המניות. אבל דבר אחד אפשר לומר ברמה מסוימת של ודאות: לאור העובדה שבשוק התל אביבי היו אלו בעיקר המשקיעים הזרים שהזרימו כסף פנימה, כשהם ישמעו את קול הצפירה, התגובה בשוק התל אביבי עלולה להיות אלימה. כך שמי שמצליח לנטרל את דחף תאבת הבצע, מימוש חלקי של הרווח יכול להיות היום דווקא מהלך חכם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
