שאלות ותשובות
האם כלכלת ישראל על סף התמוטטות? האם זה הזמן לברוח מהבורסה? ומה לגבי חשבון הבנק הפרטי שלי?
תשובה: למרות היקף התופעה ולמרות העובדה שמעורבות בה חברות גדולות, לפרשה לא צפויה להיות השפעה מהותית על כלכלת ישראל באופן מיידי. שאלה חשובה היא עד כמה גבוה הגיעה פרשת הריגול התעשיתי, כאשר ככל שדרג מנהלי גבוה יותר ידע עליה, או היה מעורב בה, כך עולה הסבירות לזעזוע במשק. על פי האינפורמציה שפורסמה על ידי המשטרה, דרגים בכירים מאוד בחברות כמו פלאפון או סלקום אמנם נחקרו תחת אזהרה, אבל מעורבותם הישירה טרם התבררה סופית.
האם שוק המניות צפוי להגיב בדרמטיות?
תשובה: שוק המניות רגיש מאוד לכל מה שנוגע לתרמיות והונאות במגזר העסקי – ראו מקרה אנרון – חברת האנרגיה האמריקנית שקרסה בעקבות הונאות חשבונאיות והביאה לגל של ירידות חדות בוול סטריט. התגובה של המשקיעים בשוק התל אביבי תיגזר בעיקר מזהות המנהלים שהיו מעורבים בפרשה. ככל שהדרג יהיה גבוה יותר, כך ניתן יהיה ללמוד על תרבות הניהול והסטנדרטים של אותן חברות, כאשר עבירה על החוק מצד מנהלים
בכירים תביא בהכרח לזעזועים באותן חברות, שיגררו תגובה חדה גם בשוק. שינוי בדרג גבוה מגדיל באופן ניכר את אי הוודאות לגבי אותו ארגון, ובבורסה בתל אביב לא אוהבים אי וודאות.
מעבר לזה, אם יתגלה כי חברה זו או אחרת הגיעה ליתרון תחרותי – שבא לידי ביטוי ברווח גדול יותר – בדרכים לא כשרות, שכן אז כל נושא הדיווח החשבונאי עולה בספק, וריווחיות החברה שדווחה עלולה להיות נמוכה יותר.
שתיים מהחברות המעורבות בפרשה – חברת פלאפון וחברת YES – נמצאות תחת השליטה הישירה של חברת בזק, הנסחרת בבורסה בתל אביב. האם זה הזמן להיפטר מהמניה?
תשובה: בזק מסתמנת כחברה שמרכזת עניין יוצא דופן בפרשה הזו, בעיקר בשל שתי האחזקות העקריות שלה, פלאפון ויס. ייתכן שהפרסומים השלילים אודות ההתנהלות של שתיים חברות גדולות וחשובות כל כך בקבוצה, יבואו לידי ביטוי גם בשוק המניות, שמורכב בחלקו גם ממשקיעים זרים שלא אוהבים לשמוע על פרשיות כאלו. בייחוד לא אחרי שתפוצצה פרשת אנרון.
גם אם לא תהיה תגובה חריפה בשוק, האיזכור של חברה חשובה כמו בזק, עם פרשת ריגול תעשיתי, לא מועילה לתדמית החברה, שסדוקה גם כך. להיפטר מהמניה זו אולי מסקנה חזקה מדי, אבל לקנות אותה עכשיו זה כנראה לא רעיון טוב כל כך.
מה הולך לקרות לחברות המעורבות בפרשה, חברות כמו פלאפון, סלקום או YES?
בשלב ראשון הנהלות הבכירות בחברות הללו צפויות להשלים מבצע ניקיון מקיף, תוך ניסיון לאתר פירצות הגנה נוספות. מעבר לכך כל חברה תנסה לנתח את הנזק שנגרם לה, בין היתר בכדי לבנות תביעה שמנה ועסיסית שתפצה על הנזק. באשר לחברות החטטניות, שביצעו את העברה, שם צפוי ככל הנראה שינוי ארגוני מקיף שיכלול ארגון מחדש גם בהנהלה.
האם ישנו איום קיומי על כלכלת ישראל כתוצאה מחבלה או שיבוש המערכת הפיננסית?
באופן עקרוני איום כזה קיים – אפילו בכלכלות חזקות יותר כמו ארצות הברית או יפן. נכון להיום, גם חברות ענקיות וגם ממשלות, משקיעות מיליארדי דולרים במאבק המתמיד והמתמשך בניסיון להגן על מערכות מיחשוב אסטרטגיות, כמו מערכות בנקאיות. אבל בדיוק כשם שפירצות קיימות גם בעולם האמיתי (ראו ערך מגלי התיאומים), אין זה בלתי סביר להניח שמתקפת טרור ממוחשבת עלולה בהחלט לרסק בנק גדול- אבן הדומינו הראשונה שעלולה בסופו של דבר להפיל כלכלה שלמה.
האם קיים מצב לפיו לקוחות פרטיים יאבדו את כל רכושם?
תשובה: חד משמעית כן, אם כל רכושם נמצא במערכת הבנקאית. 'סוס טרויאני' – כזה שיחפור בחשבונות בנק ויחשוף פרטיים חסויים, יאפשר לגורם העוין לעשות בכסף, כבשלו. חשוב לציין כי מקרה כזה טרם אירע, וזאת הודו למערכות מיחשוב מתקדמות שנועדו להגן על פרטיות הלקוחות.
האם משהו הולך להשתנות בדרך בה אנו עושים עסקים בישראל?
תשובה: היקף הפרשה צפוי לעורר היערכות מחודשת בקרב החברות הגדולות במשק. סביר מאוד להניח שהחל מהיום כל מנהל בכל חברה שמכבדת את עצמה יעשה בדק בית באבטחת המידע בארגון עליו הוא אחראי. מעבר לזה, חברות קטנות ובינוניות שלא לקחו את ענין האבטחה ברצינות, יקצו כנראה משאבים לטיפול גם בנושא החשוב הזה.
עדכון אחרון : 29/5/2005 12:29
נא להמתין לטעינת התגובות
