קו הדממה
שמעון זיסין, לקוח נאמן של בזק, החליף כרטיס אשראי ומיהר להודיע על כך לתאגיד התקשורת. זה לא עזר. כעבור מספר שבועות נותקו ללא אזהרה שני הקווים בביתו. הסיבה: פרטי הכרטיס החדש לא עודכנו. שמעון מיהר לשלם את החשבון, אבל רק אחרי מספר יממות של שיחות נפש עם המוקדנית נשמעו שוב צלילי חיוג בביתו. וגם: די לחובות ישנים שמפרנסים צבא של עורכי-דין
חלפו שבועות אחדים מאז אותה שיחה וביום קיץ שרבי בישרו בני המשפחה לשמעון, שהיה אותה שעה בנסיעה, כי שני קווי הטלפון בביתו נותקו על-פי הוראה של הנהלת בזק שהופרטה לאחרונה. שמעון הכועס התקשר מהסלולרי שלו, שפעל כשורה, לשירות 199 שכשל בביצוע הוראה פשוטה, וגילה עד מהרה כי אכן בקשתו לא התמלאה וכרטיס האשראי הישן שלו שבוטל הוא זה שנדחה.
זעמו של שמעון עלה וגאה כאשר גילה כי אנשי בזק לא עדכנו את פרטי הכרטיס החדש ועל כן נגרמה התקלה וחובו לא שולם לחברה. במקום להתקשר לביתו ולברר את פשר התקלה או להזהירו בהתראה חתומה, ניתקה החברה את שני הקווים המשמשים אותו נאמנה. שמעון הנרגז שלף את כרטיסו החדש ושילם באמצעות שיחה טלפונית מהירה את החוב שטרם נפרע, וביקש לדעת מתי תחבר בזק ששגתה את שני הקווים שנטלה בחוזק יד וללא כל אזהרה.
הנציגה ב199- הבטיחה וכמעט נשבעה כי תוך שעה קלה ישובו שני הקווים לפעול ללא הפוגה. אלא שהטלפון בביתו המשיך לשמור על זכות השתיקה, ושמעון חזר והתקשר למוקד. תשובת "בזק" היתה: אנו מתנצלים על התקלה. חיבורך מחדש יתבצע מיד וללא כל שהייה. זה היה הרגע שבו היתה יכולה החברה לחתום את הפרשה. לא כך היה.
כאשר שוב שבה לשכון בביתו של שמעון הדממה, הסבירו לו נציגי החברה כי מותר להם על-פי התקנות והנהלים להמתין עד יממה לפני שהם מחברים מחדש את הקווים. שמעון האדים מחימה. לא רק שהחברה שגתה וניתקה אותו ללא אזהרה, לא רק שהודתה בטעותה וביקשה סליחה והבטיחה כי חיבורו מחדש ייארך דקות אחדות, עתה היא מספרת לו סיפורי אגדות על המתנה של לפחות 24 שעות. הרי מדובר בפעולה טכנית בת שנייה, שיכולה להתבצע בכל אחת משעות היממה. אין צורך לכנס את הדירקטוריון לישיבה חפוזה על מנת לבצעה כהלכה.
חלפה עוד יממה של חריקת שיניים ועצבנות גדולה, וביתו של שמעון עדיין נותר מנותק ושרוי בעולם הדממה. הוא חזר והתקשר ללא הפוגה, אולם חברת הענק נותרה אדישה. כאשר נואש לנוכח חומת השתיקה פנה למנכ"ל בזק במכתב שכותרתו היתה: "מונופול קר, מנוכר ומרושע." פנייתו הנרגזת של שמעון הכילה פסקה שאנחנו מצטטים אותה מילה במילה: "התעמרות בי כלקוח ותיק והגון היא בריונות לשמה." הוא תמה כיצד ייתכן שבזק מנתקת שני קווים ללא כל אזהרה ללקוח כמותו, ששילם תמיד את חובו ללא כל תקלה.
פנינו לדובר בזק והוא גילה כי הקווים שבו לפעול בתום כחמישה ימי שתיקה. החברה התנצלה וגם שגרה ללקוח תשורה צנועה. בזק הודתה כי מדובר בטעות אנוש, אולם נותרה השאלה: מדוע זו נמשכה למעלה מארבעה ימים במקום רבע שעה? על כך לא זכינו בבדל של תשובה. המלצתנו לחברה, בימים אלה של תחרות והפרטה, היא להורות לעובדיה להסס עת ארוכה בטרם יבצעו פעולת ניתוק שצריכה להתבצע רק כאפשרות אחרונה אחרי שפע של התראות ומכתבי אזהרה.
בעוד אנחנו חוגגים את חידוש הקשר הטלפוני בביתה של משפחת זיסין, מדווח לנו דן לבין מחיפה על חוויה תקשורתית דומה שממנה נחלץ בשנייה האחרונה. מר לבין בן ה83- עבר לאחרונה אירוע מוחי והוא מאושפז בבית-החולים אלישע בחיפה. בעודו מתייסר על מיטת חוליו זכה לקבל מכתב התראה ממשרד עורכי-דין המייצג את חברת ברק, המאיים עליו בשפע של צעדים אם לא ישלם את חובו שנגרם, על-פי הודעת חברת בזק בינלאומי, משיחות שהתקיימו לפני שמונה שנים.
ההודעה היתה תקיפה: לא שילמת למרשתי, חברת ברק, את חובך בסך 299 שקל וניתנת לך בזה הזדמנות אחרונה לשלם את החוב, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בסך 84 שקל ושכר טרחת עורכי-דין של 250 שקל. אם לא תמלא אחר ההוראה, תנקוט מרשתי בכל האמצעים העומדים לרשותה.
מר לבין גילה כי מדובר בטעות קשה. הנמען למכתב האזהרה היה צריך להיות מר לוין מאשדוד ואילו משרד עורכי-הדין שיגר אותו דווקא לביתו שבחיפה. הוא גם לא השתמש בשירותי טלפון בינלאומיים של החברה שתובעת ממנו את תשלום החוב שלא היה, ונזכר כי לפני שנים אחדות התלונן במשטרה לאחר שארנקו נגנב ובתוכו תעודת הזהות שהוא חשש כי זויפה. על כן היה בטוח כי מדובר בטעות או במעשה הונאה וביקש מחתנו כי ישוחח עם משרד עורכי-הדין ויסביר את פשר התקלה.
החתן התקשר ושוחח עם הפקידה, וזו סירבה להעביר את השיחה לעו"ד דוד רד, האיש שהיה חתום על מכתב ההתראה. הפקידה חזרה וטענה כי לבין מחיפה הוא לוין מאשדוד וכי ראוי לסיים את השיחה המציקה. שש פעמים ניסה החתן לברר את הפרשה
מר לבין פלט אנחה עמוקה וחשש לגורלו אם יממש עורך-הדין את איומו, ולכן חזר ופנה במכתב דחוף למשרדו וקבע כי מעולם לא התגורר באשדוד וכי נטפלים אליו על לא עוול בכפו, וראוי כי משרד עורכי-דין המתפרנס משכר טרחה שיערוך בדיקה קפדנית בטרם ישגר לביתו מכתב רצוף איומים, שבעקבותיו יבואו חלילה המעקלים ויתבעו ממנו לשלם חוב שלא היה בן שמונה שנים.
מר דן לבין פנה למדורנו בבקשת עזרה, ותגובת עו"ד דודי רד היתה מהירה. הוא טען כי החיוב נולד בעקבות נתונים שהעבירה חברת בזק למרשתו, ושבעקבות פנייתו של מר לבין הוחלט בינתיים לעכב את ההליכים. כאשר נכנסנו אנו בעובי הקורה כבר ידע עורך-הדין לבשר לנו כי אכן מדובר בהונאה וחברת בזק הורתה לסגור את התיק נגד דן לבין, שהפטיר אנחת רווחה.
מסקנתנו היא ברורה: ראוי להטות אוזן קשובה יותר לצרכנים לפני שמשגרים מכתבי עיקולים ואיומים. ראוי גם להפסיק ולייסר אותנו בחובות שנצברו לפני הרבה שנים שמהם מתפרנס צבא של עורכי-דין. אנחנו חוזרים ומבקשים מהמחוקקים לרענן את חוק ההתיישנות ולא לאפשר לחברות ולרשויות שהתרשלו בעבודתם לשגר אלינו לפתע באמצעות עורכי-דין מכתבי איומים על חובות אבודים.
המען לפניות: המגזין, "רייכר מתרגז," רח' קרליבך 2 תל-אביב, מיקוד: 67132
נא להמתין לטעינת התגובות
