כבל, אתה באופסייד
משה פרל מסביר לח"כים שהפקעת קניינו של בעל זכויות הינה מסוכנת, אפילו עם מדובר בכדורגל
אלא שהשבוע כבל עצבן אותי. הוא קפץ עם איזו הצהרה על כך שחייבים לאפשר שידורים של משחקי המונדיאל בחינם, ושהוא הולך ליזום חקיקה, ושלא יעלה על הדעת שבעלי זכויות השידור של משחקי המונדיאל מוכרים אותם לצופים.
שלא תהיינה כאן אי-הבנות - אני בצד של האוהדים. 4 שנים אנחנו מחכים להתרגשות הזו, לפולחן המקסים שמתרחש ערב ערב בסלון. והשנה עוד השעות נוחות, כי המונדיאל בגרמניה. חלום. וכן, אני בהחלט מעדיף לקבל שידורים בחינם במקום לשלם 1,000 שקל (בהחלט מחיר מופרע). אלא שכדורגל, עם כל חשיבותו (והיא רבה, באמת), לא יכול לגרום לנו לרדת מהפסים, גם כשזה כואב לנו בכיס.
זכויות השידור של משחקי המונדיאל הם נכס. הוא שייך למישהו, וזכותו המלאה למכור אותו ולנסות להרוויח כסף. אין מה לעשות, גם השואו ביזנס הם בסופו של דבר ביזנס. לכן הצעות חוק שיפקיעו את קניינו של בעל זכויות שידור, ויאלצו אותו לחלק את רכושו בחינם או במחירים כפויים, הן מסוכנות. הסכנה בכך גוברת אפילו על תשוקתנו לראות את המונדיאל בחינם. לא שאי-אפשר לפעמים לפגוע בזכות הקניין למען אינטרס ציבורי.
רק לא מזמן לקחו כאן ל-8,000 אנשים את הבית, כי המדינה החליטה שיש לה אינטרס ציבורי שמצדיק מהלך כזה. אבל להחיל את אותו עיקרון על המונדיאל? כבל, הגזמת. יש רק שתי אפשרויות אמיתיות לפתור אותנו מעונשו של בעל זכויות השידור על המונדיאל. או שכבל וחבריו יחליטו שזה חשוב, ישתמשו בכלי שנקרא "השידור הציבורי" ויורו לרשות השידור לקנות את המשחקים ולשדר לנו בחינם, או שהם יובילו חרם צרכנים שיכריח את בעלי זכויות השידור להוריד מחירים. ב
עדכון אחרון : 4/11/2005 8:39
נא להמתין לטעינת התגובות
