ספרי חשבון
משפחה ממוצעת מוציאה אלפי שקלים מדי שנה על ספרי לימוד שנרכשים לפי רשימות של בית-הספר. רבים מהם נותרים ללא שימוש, ואחרים מתיישנים במהירות ולא ניתן למכור אותם בסוף השנה. אז איך בכל זאת אפשר להוזיל עלויות?
מדובר בהוצאה הכספית הגדולה ביותר, ששנה אחרי שנה מתבררת כבלתי מוצדקת: בסוף השנה מגלים ההורים שבחלק מהספרים כלל לא נעשה שימוש; ואם לא די בכך, המהדורות מתחלפות מהר כל-כך, עד שלא ניתן להעביר את הספר לילד הבא.
לפני 3 שנים נדמה היה שמשרד החינוך פועל כדי לשים קץ להוצאה השנתית הכבדה הזו, שיכולה להגיע ליותר מ-2,500 שקל למשפחה בת 3 ילדים. פרויקט ספריות ההשאלה בבתי-הספר נראה היה כפתרון האולטימטיבי: משרד החינוך ביקש להעניק הזדמנות שווה לכל התלמידים לפתוח את שנת הלימודים עם סל מלא, באמצעות השאלת ספרים.
במסגרת הפרויקט, היו אמורים התלמידים לשלם בספטמבר אגרה שנתית של 280-240 שקל , ולקבל ספרים שאותם הם היו אמורים להחזיר בסוף השנה. הבעיה היא שמשרד החינוך תקצב את הפרויקט בכ-50 מיליון שקל בלבד, שהספיק למימון הפרויקט בכ-1,400 בתי ספר בלבד - כשליש מבתי הספר בישראל.
"פרויקט ההשאלה היה המהלך הכי חכם של משרד החינוך, אבל הוא דעך לפני שהספיק לקרום עור וגידים", אומר אבי שומר, מנכ"ל רשת חנויות הספרים צומת ספרים, "ההורים ממשיכים להגיע שנה אחרי שנה לחנויות עם רשימות באורך בלתי סביר, ועם דרישות לכמות ספרים אדירה".
שומר הוא לא היחיד שמצר על התופעה. עובדת משרד החינוך, ששולחת 3 ילדים לבתי-הספר, מתקוממת על היעדר אכיפה משמעותית על החלטות בתי-הספר בנוגע לספרי הלימוד. "בכל שנה אנחנו מקבלים רשימות חדשות - ולמרות שבין הילדים יש פער של שנתיים בלבד, אנחנו לא מצליחים להעביר ספרים מאחד לשני ונדרשים לרכוש ספרים חדשים".
לדבריה, עם סיום שנת הלימודים גילתה כי 4 חוברות שנרכשו, כחלק ממארז בן 12 חוברות, כלל לא נפתחו. "יש חוברות שבהן מילאו עמוד אחד בלבד וכבר לא ניתן להחזירן, ויש כאלה שכלל לא נפתחו. כשניסינו למכור ספרים חדשים, שעלו יותר מ-50 שקל, נאמר לנו בחנות שהשנה אין להם דרישה ולכן לא יקנו אותם מאיתנו. בנוסף, בכל שנה מתווספים ספרים רבים שלא נדרשו בשנים הקודמות, או מהדורות חדשות של ספרים קיימים - וההוצאה רק גדלה משנה לשנה".
לאה רוזנברג, סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, לא מופתעת מהתלונות. "קיבלנו הרבה תלונות של הורים על חוברות עבודה, מהדורות חדשות וספרים שבסופו של דבר לא נעשה בהם שימוש. אם יש מחקרים חדשים הסותרים את הנלמד בשנה שעברה במדעים או במתמטיקה, יש מקום לערוך שינוי - אבל אלה מקרים נדירים. בהרבה מקרים מדובר במו"לים שרוצים להרוויח, ולכן הם מוציאים מהדורות חדשות ויפות", היא אומרת.
"כיוון שמדובר בגורמים כלכליים אינטרסנטיים, יצאנו במהלך של אכיפה ושל בקרה משמעותית. אנחנו מחייבים את בתי-הספר לבחור ספרים רק מהרשימה שאישרנו, לא לדרוש רכישת חוברות לימוד ולא לחייב רכישת מהדורה חדשה, אלא רק כעבור 5 שנים".
שומר, שכבר 25 שנה עוסק במכירת ספרי לימוד, טוען שהאכיפה לא גורמת שינוי. "מדובר בשוק של מו"לים, שמבקשים לייצר לעצמם נתח שוק גדול יותר, באמצעות הוצאת ספרים חדשים ומהדורות חדשות", הוא אומר, "יש כותבי ספרים שמוציאים בכל שנה ספר מעודכן, כדי שלא יצוצו מתחרים. בדיוק כמו ש אינטל מוציאה בכל שנה מעבד קצת יותר מתקדם וממשיכה לשלוט בשוק. התחושה שלי היא שמשרד החינוך מאשר בלי בעיות ספרים, ומכניס אותם לרשימות שמופצות לבתי-הספר".
שומר דוחה את הטענות שלפיהן בעלי חנויות הספרים מרוויחים מהמצב: "המרוויחים היחידים הם המו"לים, ומתח הרווחים של בעלי החנויות הוא בקושי 10%. אני מחזיק ספרי לימוד כשירות, והייתי שמח מאוד אם פרויקט ההשאלה היה מתרומם והשוק היה עובר לפעילות סיטונית בלבד".
שומר טוען עוד כי כמות הספרים והחוברות שבהם לא נעשה שימוש במהלך השנה היא עצומה. "אני לא מבין מדוע לא מוציאים דרישה בסיסית, ובמהלך השנה-בהתאם להתקדמות בכיתה-מנחים את ההורים לרכוש ספרים נוספים". רוזנברג דוחה את הטענות על הסף: "עד שספר זוכה לאישור משרד החינוך עובר זמן רב, וההחלטות נשקלות בכובד ראש.
"אם קורה שברשימה שמקבלים ההורים יש דרישה לספר שלא אושר, זה לא נעשה מתאוות
אלא שהבירור המעמיק יסתכם, לכל היותר, במכתב נזיפה, שיגיע הרבה אחרי שמאות אם לא אלפי הורים כבר רכשו את הספרים. "למנהל בית-הספר לא נעים לקבל מכתב שקובע שהוא עבר על הנהלים - והוא לא יחזור על כך", מסבירה רוזנברג וקוראת להורים לערוך השוואת מחירים לפני הקנייה ולנסות למצוא את הספרים הנמכרים במחירים הזולים ביותר.
כדי לבדוק אם אכן ניתן לבצע השוואת מחירים לפני הקנייה, ואם קיימים פערי מחירים שיצדיקו את הטרחה, יצאו סוקרי חברת ברקוד ריסרץ', בהנהלת חני מונין, לחנויות ספרים בתלאביב, בירושלים, בבאר-שבע ואף בחיפה המופגזת, וגם ביקרו באתר האינטרנט הוותיק בוקשופ דינה. הסוקרים הצטיידו ברשימת ספרי לימוד לכיתה י' של תיכון "בליך" ברמת-גן, וברשימת ספרים לתלמידי כיתות ה' בבית-הספר היסודי "היובל" בתל-אביב. נבדקו 18 ספרים בכל אחת משכבות הגיל.
בתל-אביב נבדקה החנות דורון ספרים, בבאר-שבע ביקרו הסוקרים בחנות רודיק עבור ספרי הלימוד לכיתה ה' ובחנות מיניבוק עבור ספרי הלימוד לכיתה י'. בירושלים בדקו הסוקרים את המחירים בחנות תמיר ספרים. בשל המצב הביטחוני בחיפה, נבדקו באמצעות הטלפון המחירים בחנות שמילוביץ' מקור הספר.
ההמלצה של משרד החינוך לערוך סקר שווקים התבררה כמשימה לא פשוטה לביצוע. בשל הלחץ הרב בחנויות לקראת שנת הלימודים, התמודדו הסוקרים עם קושי גדול בבירור מחיר של ספר שלא למטרת קנייה. בשל אותו הלחץ לא תמיד בדקו המוכרים את הספר ואת מחירו המדויק במחשב החנות, אלא ציינו כי בחלק מהמקרים המחיר שנקבו אינו מדויק.
הבדיקה העלתה קושי עצום במציאת כל הספרים בכל החנויות, והוא אף גדל כשחיפשנו את הספרים גם בגרסה המשומשת. רק 11 ספרים חדשים מרשימת ספרי הלימוד לכיתה ה' נמצאו בכל החנויות, והתגלה פער מחירים משמעותי של יותר מ-88 שקל בין החנות הזולה ביותר (רודיק בבאר-שבע- 464.2 שקל ) לבין החנות היקרה ביותר (דינה בוק שופ באינטרנט- 552.4 שקל ).
כשניסינו למצוא את הספרים בגרסתם המשומשת, נמצאו רק 2 ספרים בכל החנויות - והפער הסתכם ב-5 שקלים בין החנות הזולה ביותר (רודיק בבאר-שבע- 46 שקל) לחנויות היקרות ביותר (דורון בתל-אביב ותמיר בירושלים- 51 שקל).
בבחינת רשימת הספרים לכיתה י' עולה, כי רק 8 ספרים חדשים נמצאו בכל החנויות, אך פער המחירים בין החנות היקרה ביותר לזולה ביותר הצטמצם ל-11 שקל בלבד (432.54 שקל בבוקשופ דינה לעומת 421.55 בשמילוביץ' מקור הספר בחיפה). בגרסה המשומשת מצאו הסוקרים 4 ספרים שנמכרו בכל החנויות, והפער הסתכם ב-13 שקל בין חנות מיני-בוק בבאר-שבע (80 שקל) לחנות שמילוביץ' מקור הספר בחיפה (93 שקל).
בשמילוביץ' מקור הספר ובדורון ספרים ציינו המוכרים כי החנות מוכרת ספרים משומשים לפי שיקול דעתה, במחירים הנמוכים בשליש ממחיר הספרים החדשים. בסניף רשת דורון ספרים בהרצליה היו מוכנים למכור לסוקרים חלק מהספרים בחצי ממחיר המחירון.
בבאר-שבע סירבו המוכרים לספק נוסחה שלפיה נקבעים מחירי הספרים המשומשים, ובירושלים הבטיחו הנחה של 33% על המחירון.
לאור נתונים אלה, לא ניתן לקבוע באופן מוחלט מי מהחנויות מוכרת את הספרים המשומשים במחיר הנמוך ביותר, שכן לא נמצא בסיס רחב מספיק להשוואה. עם זאת, מהנתונים עולה הרושם, שמחירי החנויות שנבדקו בבארשבע זולים במעט מאלה של החנויות האחרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
