ראשי » עסקים » צרכנותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הפיקוח מבוטל - ומוצרי היסוד מתייקרים בעשרות אחוזים

משרד התמ"ת ממשיך להוציא מוצרים מפיקוח ומאמין שהתחרות בשוק מוצרי החלב כבר תדאג להשאיר את המחירים נמוכים. אך המציאות שונה לחלוטין: מבדיקת מעריב עסקים עולה כי ב-3 שנים האחרונות עלו מוצרי החלב שיצאו מפיקוח ב-36%-47%

משרד התמ"ת ממשיך להוציא מוצרים מפיקוח מתוך אמונה שהתחרות בשוק תוביל לירידה במחירם. אך מסתבר כי תפיסה זו לא עומדת במבחן המציאות: היד הקלה של הוועדה האחראית על הפיקוח על המחירים הביאה להתייקרות חדה בשיעור של עד כ-47% במחירי מוצרי החלב שיצאו מפיקוח ב-3השנים האחרונות. זאת בעוד שמוצרים שנותרו תחת הפיקוח על המחירים התייקרו בשיעור של 3%-9% בלבד.

התפיסה לפיה השוק תחרותי דיו, וניתן לצמצם את רשימת המוצרים שמחירם נמצא תחת פיקוח של הרגולטורים מבלי להביא להתייקרות במחירם, הביאה בשנים האחרונות לדילולה של רשימת המוצרים שמחירם מפוקח.

אלא שלמרות ריבוי היצרנים, התחרותיות לא באה לידי ביטוי במחיר. עם כל העלאת מחיר שמבצע אחד היצרנים הגדולים, מיד מעלים המתחרים את מחירי המוצרים בשיעור דומה. לפיכך, עליית המחירים עליה בישרה אתמול תנובה, צפויה להביא להתייקרות דומה במוצרי שטראוס וטרה.

מבדיקת מעריב עסקים עולה כי מחירן של גבינות קשות ארוזות, שנמצאו תחת הפיקוח על המחירים, עלה בשיעור של עד 47% מאז הוסר מעליהן הפיקוח בשנת 2007. מחירה של גבינת צהובה "גלבוע" באריזת 200 גרם, עמד טרם הסרת הפיקוח על 9.36 שקלים, בעוד מחירה כעת עומד על 13.79 שקל - עלייה של 47%.

מחירה של גבינת צהובה "גוש חלב" באריזת 200 גרם, עמד לפני שהוסר עליה הפיקוח על מחיר של 10.21 שקלים, בעוד מחירה כעת עומד על 13.89 שקל - עלייה של 36%.
  
גם מחירי מעדני החלב לילדים עלו בשיעור חד הנע בין 38%-45% באותה תקופה: מחירו של מעדן "דני" עמד במסגרת הפיקוח על

המחירים על 1.58 שקלים, בעוד מחירו כעת הוא 2.19 שקלים לגביע - התייקרות של 38%. מחירו של מעדן "מילקי“ עלה בשיעור של ,45% מ2.06- שקל לגביע תחת פיקוח, ל2.99- שקל לגביע כעת.

הקוטג', ממנו הוסר הפיקוח בשנת 2006, התייקר מאז ועד היום ב-44% מ-4.84 שקלים לגביע ל-6.97 שקלים. במחלבות טוענים כי מדובר במוצר עתיר חלב, אשר הרווחיות עליו נמוכה ביחס למוצרי חלב אחרים   ולכן מחירו עולה בהתמדה.

לשם השוואה, מחירם של מוצרי חלב אחרים שנותרו תחת פיקוח עלה בשיעור מתון הרבה יותר: חמאה התייקרה מאז שנת 2006 ב-9%, ואילו שמנת חמוצה התייקרה ב-3% בלבד.

מוצרי החלב הם לא מוצרי היסוד היחידים שמחירם עלה בחדות. מחיר הלחם האחיד, שנמצא תחת פיקוח עלה בשנים האחרונות ב-25%, מ-3.7 שקלים עבור כיכר עד למחיר 4.76 שקלים לכיכר כיום - זאת למרות הפיקוח.

לפני כשנתיים ביקש שר התמ"ת דאז, ח"כ אלי ישי, להסיר את הפיקוח מהלחם האחיד, דבר שהיה עלול לייקרו עוד יותר. אולם, במקרה של הלחם, החליט ישי, בעקבות התנגדות ציבורית רחבה, לחזור בו ולהשיב את הלחם לרשימת המוצרים תחת פיקוח.

בינואר 1986 הוחל בהפשרה הדרגתית של הפיקוח הכולל על המחירים ומדי חודש שוחררה קבוצת מוצרים מהפיקוח. בינואר 1988 חזר היקף הפיקוח לזה שהיה קיים בשנות ה-70 וה-80. בתחילת הדרך כללה רשימת המוצרים שמחירם היה תחת פיקוח בשר קפוא, פסטה, תחליפי חלב אם, שמן, מוצרי חלב רבים, לחמניות ואפילו בירה וסיגריות.

עם השנים, תחת מכבש לחצים של היצרניות הגדולות במשק, דוללה רשימת המוצרים שמחירם מפוקח. המוצרים שיצאו מפיקוח, בטענה כי השוק תחרותי דיו, התייקרו בעשרות אחוזים. זאת ועוד, מערכת הפיקוח שהופעלה בידי המפקח על המחירים בתחילת התוכנית הכלכלית לייצוב מחירים טיפלה, בסיוע צוות מקצועי, בכל בקשה להעלאת מחירים מטעם חברות שמוצריהן בפיקוח.

המלצות המפקח הובאו לאישור ועדת המחירים הבינמשרדית ולאחר מכן לאישור שני שרים. מאז 1989 מופעלת שיטת פיקוח לפיה ישנה "חובת מתן הודעה" של היצרן וכניסה לתוקף של העלאת מחיר 30 יום לאחר קבלת ההודעה אצל המפקח.

ההודעות נבדקות מבחינת סבירות שיעור ההעלאה, ומשרדי התמ"ת והאוצר רשאים לקבוע שיעורי התייקרות נמוכים יותר מהשיעורים המבוקשים. השיטה מחייבת פיקוח רק על היצרן המוביל בענף, מתוך הנחה שיצרן קטן בענף לא יעלה מחיר בשיעור גבוה יותר משיעור ההתייקרות של היצרן המוביל.

משנת 1997 מופעלת שיטת פיקוח חדשה המאפשרת להעלות מחירים ובלבד שבבדיקת רווחיות על פי שיטת סוארי לא תימצא רווחיות מעל למקסימום המותר. אם רווחיותם תחרוג מהמקסימום יוחזרו לפיקוח רגיל, ואם לא, תישקל אפשרות שחרור מלא מפיקוח על מחירים.

סגנית שר התמ"ת אורית נוקד: "כשם שהחברות מעלות עתה את מחיר מוצרי החלב, עקב עלייה בחומרי הגלם, אני מצפה מהן כי כאשר המחיר של אותם חומרים יירד, יעודכנו גם מחירי מוצרי החלב בהתאם".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...