בית המשפט הלך לקראת חפציבה
ביהמ"ש המחוזי בירושלים נענה אמש לבקשתה של החברה הקורסת והוציא צו הקפאת הליכים זמני לחברה. בקשת הבנקים למנות כונס נכסים נדחתה. חברת SIG מעוניינת לרכוש את חפציבה
שלוש החברות הפרטיות השייכות לקבוצת "חפציבה" הגישו אתמול (א') לביהמ"ש המחוזי בירושלים בקשה להקפאת הליכים נגדן, זאת לאחר שחפציבה נקלעה לחובות בסך 1.6 מיליארד שקל. החברות - חפציבה שיכון ופיתוח, חפציבה בנייה פיתוח והשקעות וא.ב. עומר נדל"ן, יחד עם הקבלן מרדכי יונה, טוענות כי אינן מסוגלות לתפקד במהלך העסקים הרגיל לאור ההתדרדרות החמורה במצבן בימים האחרונים, אשר לוותה גם בהד תקשורתי נרחב שהאיץ את אובדן השליטה בפעילות החברות.
בתוך כך נודע כי כהונתו של בועז יונה כמנכ"ל חברת חפציבה ג'רוזלם הציבורית הופסקה, לאחר שדירקטוריון החברה החליט על שלילת זכויות החתימה שלו בשם החברה ובשם חברות בנות של החברה בחו"ל. הדירקטוריון קבע כי מעתה יהיו זכויות החתימה נתונות בידיהם של ארבעה חברי דירקטוריון החברה - מרדכי יונה, אורית זיו המשמשת כדיקרטורית חיצונית, אבי לוי וגדעון משה, גם הוא דירקטוריון חיצוני.
בקשת חברות הבת של חפציבה שהוגשה באמצעות עוה"ד אמיר בר טוב, שירלי יפרח-אזור ממשרד ד"ר ליפא מאיר, ועו"ד עמית לדרמן ממשרד עו"ד ד"ר שלמה נס נטען, כי החברות, הנשלטות על-ידי בני משפחת יונה נוהלו במאוחד כמכלול עסקי משותף, מתוך מטה ארגוני אחד. כספים, נכסים והתחייבויות הועברו מחברה אחת לרעותה, בהתאם לצרכים העסקיים הנקודתיים של כל חברה וחברה וכל פרויקט ופרויקט, באופן שמקשה למפות במדויק את הנכסים וההתחייבויות של כל חברה וחברה, וככל הנראה בלתי אפשרי לבצע הפרדה עסקית חד-משמעית בין החברות.
בבקשה נטען כי למצבה של החברה האחת השפעה קריטית ובלתי נמנעת על מצבה של רעותה. יתרה מזאת, ככל הנראה יש יחסי חייב ונושה בין החברות, וכן ערבויות הדדיות לחובות צדדים שלישיים. עוד הודגש בבקשה, כי מרדכי יונה הינו נושה בסכומים משמעותיים ביותר גם בחפציבה דיור ואחזקות.
חפציבה דיור ואחזקות איננה בין המבקשות, ונמצאת כיום במצב אשר אינו מאפשר קבלת החלטות, עובדה המשפיעה באופן קריטי גם על החברות המבקשות.
ביהמ"ש התבקש לתת צו הקפאת ההליכים שיפורסם בתוך שלושה ימים בעיתונות. עוד הוא התבקש להורות על מינויו של רו"ח חיים קמיל כנאמן בתקופת ההקפאה לביצוע הסדר נושים בין החברות לנושיהן, ולתת לו לנהל את החברות בתקופת ההקפאה. כמו כן מתבקש ביהמ"ש לאשר לחברות להמשיך להפעיל את עסקיהן באמצעות הנאמן, עד לתום תקופת ההקפאה.
אתמול טען בנק הפועלים באמצעות עורכי הדין אילן שביט, ניצה פוזנר ורמית למפרט כי בעלי קבוצת חפציבה הבריחו כספים מהקבוצה. לטענת הבנק, "קיים פער מהותי בין מצגי הקבוצה והנתונים שמסרה לבנק בקשר למלאי הדירות שטרם נמכר, דבר המעלה חשש כבד כי נמכרו דירות על-ידי חברות הקבוצה כאשר התמורה שנתקבלה לא הופקדה בחשבונות הפרויקטים המתנהלים בבנק אלא ככל הנראה הוברחה על-ידי בעלי החברות ומנהליהן". ממידע שהגיע לבנק, קיים חשש כי בעת האחרונה נעשו פעולות על-ידי בעלי השליטה לריקון קופת הקבוצה.
נושיהן העיקריים של חברות הבת כיום הם בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט למשכנתאות, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות, בנק אוצר החייל, בנק אדנים ובנק ירושלים המלווים פרויקטים נדל"ניים של החברות.
סך ההתחייבויות הכוללות של החברות לבנקים עומד על סכום כולל של כ-819 מיליון שקל. סכום זה לא כולל התחייבויות של החברות הבנות של חפציבה דיור ואחזקות למערכת הבנקאית. הבנקים קיבלו עותק של הבקשה שעות ספורות לפני הגשתה, אולם חלק מהבנקים לא המתינו וכבר הגישו בקשות לביהמ"ש למימוש ערבויות ולמינוי כונס נכסים. בנק הפועלים ביקש למנות את עו"ד אילן שביט ממשרד חיים צדוק. בנק דיסקונט למשכנתאות ובנק ירושלים ביקשו למנות את עו"ד חגי אולמן ממשרד עו"ד יהודה רוה.
היקף חובות הקבוצה (כולל חפציבה דיור) הוא כ-1.6 מיליארד שקל, מהם 819 מיליון שקל לבנקים, כחצי מיליארד שקל לספקים, 312 מיליוני שקל לבעלי עניין, וכ-10.6 מיליון שקל חובות בדין קדימה מתוכם 2.5 מיליון לעובדים, כ-2 מיליון שקל לביטוח לאומי וכן חוב של מיליוני שקלים גם לרשויות המס.
באשר לנכסים שבידי החברה נאמר, שבנוסף לזכויות ביתרות העודפים מהפרויקטים השונים, מחזיקות החברות בזכות לקבל כספים בסך 204 מיליון שקל וכן במלאי של כ-1,020 יחידות דיור בשלבי ביצוע שונים, שלא
החברות טוענות כי במהלך הימים האחרונים החלו תופעות של נושים שניסו לעשות דין לעצמם, בדרכים שונות, ולבזוז את נכסי החברות באתרי הפרויקטים השונים שלהן, תוך חבלה וגרימת נזקים לחברות ולנכסיהן. כך לדוגמה הגיעו ספקים שונים לאתרי הפרויקטים, בליווי משאיות, בניסיון להעמיס ולבזוז ציוד וחפצים ככל שניתן.
במהלך סוף השבוע האחרון פלשו מאות רוכשי דירות ומשפחותיהם לדירות במספר פרויקטים של החברות כגון בבית שמש, ביתר עילית, קריית ספר, מודיעין-עלית, נתניה ומקומות נוספים. דניה סיבוס, המשמשת כקבלן מבצע בחלק מהפרויקטים של החברות, הודיעה לפני מספר ימים כי היא מפעילה זכות עיכבון במקרקעי הפרויקטים בהם היא משמשת כקבלן מבצע. בנוסף, עשרות ומאות של רוכשי דירות מתדפקים על דלתות משרדי החברות ועורכים הפגנות ומהומות באזור.
החברות טוענות כי הצו מתבקש באופן דחוף ומיידי במטרה למנוע קריסה מוחלטת ואובדן סיכוי להשיב לנושים את כספם. נטען, כי תוכנית ההבראה של החברות תתבסס על הפעלת החברות, במגמה להשלים את הפרויקטים השונים שלהן, ובמקביל - מכירת הקבוצה כולה, כמכלול, למשקיע חיצוני, אגב גיבוש הסדר נושים.
לאחר שמאות רוכשים של דירות מחברת חפציבה פלשו בימים האחרונים לדירותיהם, סיכם היום ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי עם יו"ר חברת המים הירושלמית הגיחון, משה קלצ'ין, שלא לקבל את דרישת חברת דניה סיבוס לנתק מהמים את הדיירים שפלשו לדירות חפציבה בהר חומה.
לופוליאנסקי ציין כי מדובר בצעד הומניטרי וכי דרישת החברה בלתי אנושית. בנוסף הנחה ראש העיר את מינהל החינוך העירוני, לאפשר לדיירים הללו לרשום ילדיהם לבתי הספר בשכונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
