רוני חזקיהו:"אני מבקש טיפה סבלנות"
ראיון בלעדי: המפקח על הבנקים לא ציפה למהלומות הציבוריות שחטף בעקבות המהפכה בעמלות הבנקים, אבל הוא לא מתכוון לוותר
חבל שחזקיהו אינו חוזה גם בכוכבים - ייתכן שמישהו שם למעלה היה רומז לו כי מוטב שייערך טוב יותר לקלחת הצוננים הציבורית שעתידה לבוא כשייחשף דוח העמלות במלואו.
"לא לתינוק הזה פיללנו", הפטירו בוועדת הכלכלה; "השקיפות בדוח אפשרה לנו לדעת באמת כמה התייקרו העמלות"המשיך ללא רחם יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן; "העמותות הדתיות נמצאות בסכנה", קונן ח”כ יעקב ליצמן במכתב בהול.
אלא שחברי הוועדה שכחו לציין כי הם נתנו את אמונם בעבודת המפקח - ועל הכישלון לכאורה גם הם חתומים. אחדים מחברי הכנסת, ובהם אבישי ברוורמן ודוד טל, מיהרו להבין זאת והמטירו על חזקיהו כמה מילים חמות.
הביקורת הציבורית החריפה הפתיעה למדי את חזקיהו. הוא הרגיש כמי שיצא למסע להצלת כבודו האבוד של בעל חשבון העו"ש הישראלי - וללא התראה מצא את עצמו בתפקיד אויב העם וידיד הבנקאים.
אך הוא לא הרים ידיים ויצא מיד למסע הסברה למזעור נזקים. את יום ראשון הוא החל במסיבת העיתונאים, כשהוא חמוש במקרן שקפים ובאין ספור מצגות; בהמשך הוא ביקר את חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, נתן הופעת אורח בסיעת הגמלאים לבקשת השר רפי איתן, ואף גייס את עוזריו להתראיין בתוכניות רדיו אזוריות ובתוכניות כלכליות בטלוויזיה.
בשלב זה ניתן לומר כי הסערה נבלמה. אך האם אכן היה מקום למתקפה על מי שכבר הוכיח את יכולתו לנייד מאות מיליוני שקלים מהבנקים לכיסי הצרכנים?
נתוני בנק ישראל מוכיחים כי חוק העמלות יגלח מהכנסות הבנקים כ-500 מיליון שקל בשנה.
במשחק סכום אפס, המוטב העיקרי מאובדן הכנסות זה הוא הצרכן. בבנק ישראל יש הסבורים כי אובדן ההכנסות יסתכם ב-600 מיליון שקל ואולי אף ב-700 מיליון שקל - אבל יש גם הממעטים בהערכה.
לפני ימים אחדים התקשרה לחזקיהו מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, וסיפרה לו כי אומדן אובדן ההכנסות הראשוני של הבנק 60) מיליון שקל) היה שגוי ובפועל הוא גבוה יותר.
אם כן, לאן נבלעו 500 מיליון השקל - ואיך זה שאנחנו עדיין לא הרגשנו אותם בכיס? הסיפור פשוט: חלק הארי של הכסף מקורו בביטול סדרת העמלות בתחום האשראי (כמו עריכת מסמכים ודמי טיפול,( ש-80% מהאוכלוסייה ייהנו ממנו.
לעמלות האלה עם ישראל לא מודע, וברוב המקרים הוא גם לא מרגיש אותן. זו ההתנהגות האנושית: אנחנו יכולים לבזבז מאות שקלים על קנייה חפוזה, אולם אם נתבקש לשלם עמלה של 1.5 שקל עבור משיכת כסף מהקיר, האדמה תרעד.
האם הופתעת מהתגובות הנחרצות לאחר פרסום העמלות החדשות?
"בהחלט הופתעתי מכך שהמסר לא עבר בצורה ברורה, ואני מבקש טיפה סבלנות. זאת רק תחילתה של המהפכה בתחום.
את עבודת התקשורת היינו חייבים לעשות עוד לפני חקיקת החוק, ולתאם בעקבות זאת את הציפיות. כבר ביום הראשון היו ציפיות שהחוק יוביל להוזלה דרסטית של העמלות.
אבל היה צריך להכין את הציבור לכך שמדובר בחוק צרכני ראשון במעלה, המאפשר לצרכן לראשונה לדעת מה מצבו המדויק: כמה עמלות הוא משלם, כמה עולים בפועל השירותים הבנקאיים ואיך הוא יכול לשפר את מצבו.
"לפי מיטב ידיעתי, אין חוק כזה - המהווה פלטפורמה לבסיס אמיתי לתחרות בין הבנקים - בשום מקום בעולם. בסופו של דבר יביא החוק לירידת מחירים מעבר לרמת התעריפים הנוכחית.
גילוי נאות ושקיפות אינם מילים לשמן, אלא אמצעי של ממש להוזלת העלויות לצרכן. זו השאיפה האמיתית מבחינתי, ולכך מיועד החוק".
אבל עם יד על הלב, מבט לא מעמיק מגלה כי מרבית העמלות התייקרו. ביקור בכספומט יעלה עד 2.5 שקלים במקום 1.21 שקל, והעמלות שהוזלו אינן המהותיות.
"זה לא מדויק: כבר מיומו הראשון הביא החוק להוזלת עלות השירותים הבנקאיים - ועם מספרים אי אפשר להתווכח. בהמשך הדרך החיסכון יהיה גדול עוד יותר. הקושי בהסברת הרפורמה מתחלק לשניים: ראשית, הציבור לא מודע לסכומים ששילם לבנקים עד היום בהשוואה למצב הנוכחי; שנית, החוק החדש צמצם את מספר העמלות מ-198 ל-.72 אתה חושב שהפעילות בכל העמלות האחרות שנעלמו או אוחדו לא עלתה כסף? היום אתה מבצע רבות מהפעולות תמורת עמלה אחת. אמנם חלק מהעמלות התייקרו,
"חוק העמלות כולל חלקים נוספים מלבד הטיפול בעמלות העו"ש, הנותנים לנו כלים חסרי תקדים שלא היו בידינו עד היום. בניגוד לעבר, הסמכות בעניין העמלות אינה מוגבלת, ובראש דאגותיי בענין זה נמצאת רווחתו של הצרכן ויכולתו לדעת ולהתמקח.
"משום מה אנשים נוטים לשכוח כמה צעקות היו כשהבנקים העלו עמלה כזאת או אחרת בצורה לא מוצדקת. הם לא הבינו מדוע עבור אותה פעולה הם צריכים לשלם כמה עמלות. כל זה נעלם בזכות החוק החדש".
ערב קבלת החוק אמרת שהציפיות המוקדמות שלך הן שעמלת הפקיד תעמוד על כ-5 שקלים ועמלת שורה על כ-1.5 שקל. בפועל, התעריפים מגיעים ל-2.5 שקלים ול-6.8 שקלים.
"אלה אכן היו האינדיקציות הראשוניות שלנו. מה שקרה הוא שהבנקים הגדולים התיישרו פחות או יותר לפי הציפיות המוקדמות - אבל דווקא הבנקים הבינוניים כמו המזרחי-טפחות והבינלאומי הפכו יקרים יותר.
אתה אומר שהבנקים יאבדו הכנסות של 500 מיליון שקל. כיצד ייהנו מכך הצרכנים?
"ל-80% מלקוחות הבנקים יש מסגרת אשראי. עד היום הם שילמו מדי שנה עמלת עריכת מסמכמים שנעה בין 60 שקל ל-1,000 שקל בשנה, ורבים מהם אפילו לא ידעו על כך.
עמלה זו בוטלה. בנוסף, יש חיסכון בעמלת הקצאת האשראי בסך 4 שקלים לחודש 48) שקל לשנה,( ביטול דמי גבייה על הלוואות בסך עד 50 אלף שקל ועוד דוגמאות רבות".
אבל הלקוח, שלא מבין מהם דמי גבייה, מבין שעדיין על כל "פיפס" בסניף הוא ישלם עד 6.8 שקלים לפעולה.
"זה נכון חלקית, כי ניתן לבצע פעולות גם בבנקאות ישירה. אבל מדוע שלא תיתן את הדוגמה שבגין העברה בין הבנקים שילמנו עד היום 43 שקל לחודש - ומהיום נשלם 6.8-1.35 שקלים בלבד?
"אני למשל מעביר מדי חודש לחשבונות הילדים שלי באותו בנק סכום כסף מסוים. עד היום חויבתי בעמלה של 10 שקלים. בבנק הספציפי שבו אני מנהל את החשבון - ותנחש בעצמך איזה בנק - אשלם כעת 5.9 שקלים לפעולה. זה לא חיסכון?"
מי שצפויים להיפגע מתעריפון העמלות יותר מכל הם הלקוחות שממעטים לבצע פעולות באמצעים ישירים ומרבים לבקר בסניפים, כמו האוכלוסייה המבוגרת.
עד היום הלכה המערכת הבנקאית לקראת האוכלוסייה הזו: במקום שישלמו עמלות מוגדלות עבור פעולה שמתבצעת באמצעות פקיד, אפשרו להם לעשות שתי פעולות בחינם.
כתוצאה מתעריפון העמלות החדש, עלתה עמלת המינימום החודשית (המורכבת מפעמיים עלות העמלה באמצעות פקיד) לכ-11 שקל בממוצע בין הבנקים.
לכן הוחלט בפיקוח על הבנקים להעניק לאוכלוסייה המבוגרת וקשת היום 4 פעולות מוזלות במקום שתיים - אך החשש שנטל החוק החדש ייפול עליהן עדיין גדול.
איך בכוונתך לעזור לגמלאים ולאוכלוסיות קשות היום, שמתקשות להשתמש בערוצי הבנקאות הישירה?
"היינו מודעים מראש לפגיעה האפשרית, ובדקנו את הצרכים של האוכלוסייה הזו. לקוחות שאין להם כרטיס אשראי ומידע יוכלו לבצע 4 פעולות מוזלות במקום שתיים. נכון שעמלת המינימום תהיה גבוהה במקצת, אבל ככל שהם יעשו יותר פעולות - ישתפר מצבם".
כיצד התמודדת עם טענות הח"כים השבוע?
"השר איתן שאל שאלות, ואחרי קבלת הבהרות יצא מרוצה לחלוטין. לח"כ ליצמן הסברתי שבעבר העמותות הדתיות שילמו יותר מכפי שישלמו כעת, וכי בכל מקרה החוק החדש לא נוגע להן.
"בנוסף, הבנקים קשובים למצבים הבעייתיים, ובכוונתם לצאת במבצעים לאוכלוסיות המיוחדות. אני יודע שהנהלות הבנקים נמצאות כעת בעיצומו של סיעור מוחות, שמטרתו להתמודד עם המצב החדש ולהכין אסטרטגיות לשימור לקוחות".
ואם בסופו של דבר הגמלאים והאוכלוסיות המסכנות יקופחו - האם תפעל?
"אין ספק. הבנקים חוששים ממה שהם קוראים "סל מסכנים" אבל אני קורא לכך "סל עמלות מופחתות", אם המחיר לאוכלוסיות קשות היום לא יהיה סביר, אפעל לכפות סל עמלות כזה. היתרון בחוק החדש הוא שהמפקח על הבנקים יכול להתערב כאשר המצב מצדיק זאת".
האם בדיעבד אתה מצטער על יוזמת החקיקה? אולי עדיף היה להשאיר את המצב כפי שהיה?
"בשום אופן לא. החוק החדש נועד לעשות סדר ולתת ללקוח כלים אמיתיים שלא היו לו עד היום. הוא מאפשר לי להכניס לפיקוח עמלות במקרים לא סבירים. דבר כזה לא קיים בשום מקום בעולם.
"מובן שאפשר היה ללכת לקיצוניות האחרת ולהכניס את כל עמלות הבנקים לפיקוח, אבל צעד כזה אינו מוצדק, ורמת מעורבות כזו אינה בריאה. אני בהחלט בונה על כך שהתחרות תעשה את שלה, והערפל הפיננסי שהיה קיים עד כה יתבהר לטובת הצרכן".
מדוע שלא תצאו בקמפיין לציבור הרחב?
"יש לי חדשות בשבילך: אנחנו מתכננים קמפיין כזה, שיעלה לאוויר עם הפעלת החוק בתחילת יולי, עד אז יחולו שינויים נוספים בתעריפי העמלות, ואז גם נוכל לתת את תמונת המצב המדויקת.
"בנוסף, נפעיל אתר אינטרנט שיספק את כל המידע הדרוש ללקוחות בנושא העמלות והדרכה כיצד לפעול בתחום זה. אין לי ספק שללא שיתוף פעולה עם הצרכנים, החוק יחטיא את יעדו. אני שמח לספר שכבר השבוע הגיעו אלינו פניות מהציבור עם שאלות בקשר לחוק ולהשפעותיו השונות".
מה דעתך על הצרכן הישראלי הממוצע?
"מבחינת המודעות הצרכנית, הצרכן הישראלי שונה מעמיתו האמריקני והאירופאי - שאצלם המודעות לצרכנות גבוהה יותר. אבל האשם הוא לא רק בישראל.
"למען האמת, עד היום לא היו די כלים כדי לתכנן צרכנות נבונה: תמונת המצב הפיננסית היתה מעורפלת, ולעתים זה היה אולי במתכוון. לכן הצרכנים לא אשמים, שכן היכולת להפעיל את המודעות הצרכנית קיימת רק כשמבינים ויודעים בדיוק על מה ולמה משלמים".
לוח הזמנים של חזקיהו הסתיר השבוע הפתעות נוספות: הדוח המיוחד של בנק לאומי לגבי החשדות נגד מיקי פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי בריטניה; והמידע שבועז יונה, מנכ"ל קבוצת חפציבה הקורסת שהוסגר השבוע לישראל, איים לחשוף באשר לבכירים בבנקים שלכאורה שיתפו איתו פעולה.
במסגרת ההסדר הוא הודה בעבירות גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד.
במהלך החקירה של המנהל המיוחד בעקבות קריסת חפציבה - וכחלק מבדיקת בנק ישראל - התברר כי הבנקים שיתפו פעולה עם יונה ואפשרו לו להעביר כסף שנועד למימון הבנייה לחשבונותיו הפרטיים.
כתוצאה מכך הורה בנק ישראל להעביר מאות מיליוני שקלים לחשבול נות של רוכשי הדירות.
מה משמעות עיסקת הטיעון מבחינתך?
"אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות מאז שובו של יונה לישראל. אם בחקירה יתגלו פרטים נוספים שישפכו אור נוסף על הפרשה, ייתכן שנחליט לפעול או להסיק מסקנות גם נגד הבנקים.
"על סמך המידע שהיה לנו עד היום, עשינו את כל מה שצריך היה לעשות: שינינו את שיטת ליווי הפרויקטים לבנייה, התערבנו באופן חריג, דאגנו לפצות במאות מיליוני שקלים את רוכשי הדירות, ופעלנו במישור החקירה - אך בנושא האחריות הפלילית של הבנקים לא גילינו שום ממצא המצריך חקירה משטרתית".
פרשה נוספת שנחשפה השבוע החלה לפני כמה שבועות, לאחר שביקורת שנערכה בסניף המרכזי של בנק לאומי בתל אביב, שאותו ניהל מיקי פרידמן, העלתה כי לקוחות אחדים קיבלו הלוואות בסך 2-3 מיליון שקל ללא ביטחונות להחזר ההלוואה.
חוקרי מפלג ההונאות של משטרת תל אביב ניהלו חקירה סמויה במשך חודש, ובמהלכה הצטיירה התמונה הבאה: רפי עובדיה, בעלי חברת קומ סט פלוס לפריטת צ’קים ומתן הלוואות בשוק האפור, ואביו מאיר עובדיה, מבעלי חברת ניקולטי לשיווק רהיטי יוקרה, חברו לפרידמן בתקופה שבה ניהל את הסניף; על פי החשד, הם דאגו להביא לסניף את מכריהם (יותר מ-12 חשודים) שנקלעו למצוקה כספית עקב כישלון עסקי.
השניים שימשו, על פי החשד, "אנשי קש" מטעם השוק האפור - וזכו לתשלום של 100-200 אלף שקל עבור מעורבותם. על פי החשד, המעורבים נהגו להתייצב בסניף, להצהיר על חשבונות בנק פיקטיביים שכביכול נמצאים ברשותם, ובתמורה אישר להם פרידמן את ההלוואות. על פי החשד, בדרך זו נלקחו מהבנק הלוואות בסכום מצטבר של 30 מיליון שקל.
האם הפרשה שנחשפה בבנק לאומי פוגעת באיכות השינה שלך?
"פרשות כאלה אכן מדאיגות אותי, וכך גם כל מקרה של חריגה מסמכות וניצול לרעה של סמכות, במיוחד בדרגים הגבוהים. על סמך מה שידוע לי על הפרשה - ובגלל החיסיון שהוטל על החקירה המשטרתית - המידע שלי מוגבל למה שנמסר על ידי בנק לאומי. מדובר במקרה של פקיד בכיר אחד שנתן אשראי ללא ביטחונות. לא היתה פגיעה בכל ספי הלקוחות.
"היקף הבעיה הוא 25 מיליון שקל, ולדעתי הבנק גם ביצע בספריו את ההפרשה בגין סכומים אלה. עוד נמסר לי שלא מעורבים בעניין פקידים נוספים, ולא היו מקרים נוספים.
"לאחר שיוסר החיסיון המשטרתי ונקבל את כל הפרטים, נבדוק את הפרשה לעומק. אבקש מהבנק להכין דוח מלא. מטרתי היא לבדוק אם יש צורך בהסקת מסקנות לגבי נוהלי העבודה העתידיים בבנק לאומי ובמערכת הבנקאית כולה".
האם כבר ניתן לומר שמשבר הסאב פריים מאחורינו?
"המשבר עדיין לא מאחורינו, אם כי להערכתי בתחומים מסוימים השיא כבר מאחורינו. בהחלט תיתכן בעתיד הקרוב פגיעה נוספת בענפים ספציפיים כמו שוק הנדל"ן האמריקני, וייתכן שבנקים נוספים ייקלעו לקשיים.
"עם זאת, נראה שהמשבר בשוק ההון ומשבר הנזילות נמצאים מאחורינו. מבחינת המערכת הבנקאית בישראל, אפשר לומר שלאחר מכירת האג"ח מגובות המשכנתה עללידי בנק הפועלים, גם ההשפעה הישירה של המשבר חלפה".
אבל אתה עדיין מודאג, הרי פנית באחרונה לבנקים וביקשת לבחון מחדש את תוכנית העבודה שלהם.
"המשבר האחרון חשף סיכונים שהמערכת הבנקאית לא היתה מודעת לחומרתם. התנאים השתנו, ואני חושב שצריך להיות מובן מאליו שיש צורך להתאים את התוכניות האסטרטגיות ואת מערך ניהול הסיכונים לתקופת המשבר.
"בסך הכל שנת 2007 היתה מוצלחת מבחינת המערכת הבנקאית בישראל, אבל האיומים הצפויים בעתיד הקרוב מחייבים היערכות מחודשת. אנחנו כבר רואים את ההפנמה של המשבר בגיוסי ההון, ואני מצפה שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בתחום החיסכון בהוצאות. הבנקים בישראל רווחיים פחות מהבנקים בעולם בגלל מבנה ההוצאות שלהם; זו בעיה של יעילות, ואותה יש לשפר".
אתה לא אומר זאת במפורש, אבל האם אתה מדבר על קיצוצי שכר?
"מובן מאליו. הרי השכר הוא מרכיב משמעותי בהוצאות התפעוליות של הבנקים".
נא להמתין לטעינת התגובות
