קורי העכביש של הרשת
כבר עכשיו אפשר למצוא באינטרנט נוסטלגיה מאובקת לימיו הראשונים כשהרשת היתה בתחילת דרכה, ולגלוש שוב לאתרים שכבר מזמן לא קיימים
האינטרנט הפך את הארכיון לברירת מחדל - לא הכרח, לא צורך, בטח שלא פריווילגיה, אלא אלמנט מובנה בגלישה - מקישור לכתבות ארכיון באתרי החדשות ועד האפשרות למצוא תמונות עתיקות במנועי חיפוש.
מה שפעם היה שמור ל"מביני עניין", תלמידים , סטודנטים או ספרניות חרוצות, נראה היום טריוויאלי ושגרתי - היכולת לשוטט בעבר הפכה לדרישת סף של הגלישה ברשת.
יתרה מכך, בעולם המארכב את עצמו לדעת, גם אם לא תדאג לשמר את המידע שהעלית לרשת מישהו (דוגמת דפי המטמון של גוגל) כבר ידאג לעשות את זה.
התיעוד ייעשה בין אם תרצה בכך ובין אם לא. מה שפעם אמור היה להיות החלטה פעילה שמטרתה בניית ארכיון, מתבצע כיום לעתים קרובות באמצעים אוטומטיים לחלוטין.
תיעוד ושימור מידע על גבי הרשת הוא כבר עניין של חוסר ברירה, בגדר אלמנט הנכפה עלינו.
מבלי להיות אפוקליפטי יותר מדי, רוב הסיכויים שכל מה שהעליתם לרשת אי פעם עשוי להישמר לנצח על שרתי על שארכבו ואחסנו אותו. לא מדובר כאן ב"אח הגדול", אולי ההגדרה הנכונה היא "ספרנית אוטומטית".
שתי
אתר זה מתיימר להיות הארכיון הגדול ביותר של אתרי האינטרנט באשר הם. אפשר למצוא בו גרסאות ארכיון של אתר וואלה בתחילת דרכו, של גוגל בשלב הבטא הראשוני שלו, של נטקינג (זוכרים?) ושל עוד רבים וטובים, וגם פחות טובים.
האתר מכיל גם קטעי ארכיון במדיות שונות ומגוונות: ממלל דרך קובצי אודיו ועד סרטי קולנוע באורך מלא, הניתנים לכל דורש. בניגוד לאתרי תוכן אחרים, הקבצים המועלים לכאן הם בחזקת רשות הכלל- "Public Domain" - ועל כך בהמשך.
ארכיון האינטרנט הזה מצליח להדהים בשילוב בין יצירות מופת כמעט אלמותיות של יוצרים בעלי שיעור קומה כמו צ'רלי צ'פלין ובאסטר קיטון ובין חומרים של חובבים, המעלים יצירות ארכיוניות שלהם לאתר.
אפשר למצוא כאן את סרט הקולנוע הראשון (או לפחות הסרט שנחשב לכזה), שצולם על פילם ונותר בידינו: ההתעטשות של פרד אוט, שצילם תומס אלווה אדיסון בסוף המאה ה-19.
הייחוד של הארכיון הוא בהתגייסות שלו ובשאיפה שלו לספק לחוקרים, לתלמידים ולסתם מתעניינים גישה קבועה ופשוטה למידע מגוון בפורמט דיגיטלי. לאחרונה השתדרג האתר בתוכן ובצורה: החיפוש הפך ידידותי יותר, נוספו קטגוריות חדשות (כמו משחקי וידיאו והרצאות מוקלטות) וכן נגן פלאש מובנה, המאפשר צפייה בווידיאו על גבי האתר והאזנה לקובצי קול בנגן פלאש פנימי.
Archive.org נוסד ב-1996 בסן פרנסיסקו כמלכ"ר שהציב לעצמו מטרה ברורה ונועזת למדי: הנגשת מידע לכל דורש עם דגש על חוקרים ואקדמאים.
ב-1999 צמח הארגון והחל להכיל מידע מגוון יותר, והיום מכיל הארכיון קובצי מלל, וידיאו, אודיו ומשחקי מחשב ישנים, וכמובן - ארכיון מפואר של אתרי אינטרנט.
אגב, העמודים הראשונים של האתר מ-1997 - כפי שנמצאו באתר עצמו - מציגים את החזון היומרני לבניית ספרייה דיגיטלית מגוונת. היום האתר נראה ממוסד מאוד בהשוואה לעמוד המניפסטי שהוצג לפני 11 שנה. המשפט המתנוסס בראש האתר הוא "גישה אוניברסלית לידע האנושי".
האתר יכול לשמש רבים - ממורים המעוניינים לאפשר לתלמידיהם נגישות לחומרי ארכיון ותיעוד הרלוונטיים ללימודים (תתפלאו לדעת כמה סרטי המופת של צ'פלין מצליחים ליצור עניין בדור האינטרנט והאס.אמ.אס), דרך חוקרי היסטוריה, תרבות ומדע, ועד לסתם גולשים סקרנים.
ובעיקר נעים לראות שדבר לא נעלם. אבל אל תטעו לרגע: רבים מהאתרים המאורכבים, ודאי אלו העבריים, נמצאים בגרסאות חלקיות ומבולגנות. ברבים מהם אין קבצים נלווים כמו תמונות, אודיו או וידיאו, ופעמים רבות קובצי הארכיון של האתרים עלולים להיות מאכזבים למדי.
מנגד, יתרונו הגדול של האתר הוא בכך שאפשר לצפות בו במידע ששייך למה שמוגדר כ-public domain, כלומר "רשות הכלל" - מידע שזכויות היוצר שלו פקעו או שאפשר לעשות בו שימוש הרבה יותר חופשי מאשר במידע ה"כבול" בזכויות יוצרים.
אם סרטים מרצדים ומגורענים בשחור לבן, עמודים מצהיבים ותמונות מטושטשות של תחילת המאה הקודמת "עושים לכם את זה", אתם מוזמנים להיכנס לעולם המופלא של הארכיון הדיגיטלי הזה.
ראוי לציין גם את פרויקט גוטנברג הוותיק, המעלה לרשת יצירות מופת ישנות שזכויות היוצרים שלהן פקעו, אבל כקובצי מלל ולא כחומר סרוק - הבדל משמעותי לחובבי המצהיב מצהיב הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
