"אנו מתמודדים עם כשלון של ממשלות ישראל בעיצוב כללי תקצוב אחראיים"
כך אמר שר האוצר בנאום שנשא בכנס קיסריה. "אני מאמין כי המהפכה בשוק העבודה – צריכה ויכולה להימשך, חרף ההאטה הצפויה ודווקא בשל האפשרות שניאלץ להתמודד עם פיטורי עובדים"
"דווקא לאור חוסר היציבות הנוכחית, שבות ועולות שאלות בלתי נמנעות של משילות, לגיטימציה, ובסיסי הקיום של כל משטר במדינה דמוקרטית".
בר-און התייחס להאטה הצפויה במשק ואמר כי חרף הנתונים המרשימים של המשק ברבעון הראשון של 2008, הנחות העבודה המלוות את האוצר הן כי צפויה האטה בקצב הצמיחה במשק, וכי המשבר הכלכלי העולמי ישפיע על הכלכלה הישראלית "גם אם בעוצמות נמוכות יותר נוכח יתרונותיו היחסיים של המשק, יציבותו, חוסנו ושונותו לעומת כלכלות מערביות אחרות".
שר האוצר ציין כי ברקע לתוכנית הכלכלית ל-2009 ניצבת מציאות של צורך לגשר בין צבר התחייבויות גדול, העומד על 8.8 מיליארד שקל, וגם זאת רק לאחר מאמץ ניכר שנעשה לצמצום הבעיה. "אנו מתמודדים עם כשלון מצטבר של ממשלות ישראל האחרונות בעיצוב כללי תקצוב שקופים ואחראיים, שאינם משעבדים את תקציבי העתיד באופן מוחלט ולא אחראי".
"2008 התאפיינה בהקפדה על מדיניות תקציבית אחראית, הסכמי שכר סבירים ובלימת ההתפרצות התקציבית בדיוני הממשלה", אמר שר האוצר. "האשליה שהתפתחה בשנים האחרונות לפיה יש לעבור בתחומים שונים למודל של תקצוב רב-שנתי, מתנפצת לנגד עיננו, ואם לא נעצור אותה נסתכן בהתבדרות תקציבית בלתי נשלטת".
בר-און הוסיף: "החלטה נוקבת על סדרי עדיפויות
בנושא קצבאות הילדים, אמר בר-און כי הדיון הציבורי שהתפתח באחרונה סביב סוגיה זו מחדד את העובדה שהקונצנזוס סביב היעד של צמצום פערים מסתיר מאחוריו ויכוח אידיאולוגי וכלכלי עמוק בנוגע לדרך הראויה והאפקטיבית להשגת יעד זה.
"מדיניות כלכלית-חברתית אחראית צריכה להתמקד בצמצום בר-קיימא של העוני; ולא בצמצום מלאכותי בדרך של קצבאות ותשלומי העברה", אמר.
"יש ליצור מערכת תמריצים התומכת ביציאה לעבודה כגון מס הכנסה שלילי; במיקוד הסיוע הממשלתי ובמעבר מקצבאות לשירותים; בהשקעה בחינוך טכנולוגי וחינוך ככלל – מתוך הכרה כי זהו האפיק העיקרי המבטיח צמיחה בת קיימא; ובהעצמת התהליכים של מעבר מהכשרה לעבודה גם בקרב הגרעין הקשה של מקבלי הבטחת הכנסה", ציין בר-און.
בהתייחס לאפשרויות שמציע משרד האוצר לצמצום האבטלה ומספר העובדים הזרים, אמר בר-און: "התוכנית 'אורות לתעסוקה' בשלה לדיון והכרעה ואני תקווה כי נוכל להגיע לעמק השווה עם שר התמ"ת בעניין ולהאיץ את התהליך ב-2009".
לדבריו, תוכנית נוספת הפועלת בכיוון עוסקת בצמצום מהותי של מספר העובדים הזרים ובכוונתו להביאה לאישור הממשלה כבר בשבועות הקרובים.
למרות ההאטה הצפויה במשק ופטורי העובדים המתלווים לכך מתנגד בר-און לתשלומי ההעברה: "אני מאמין כי המהפכה שהתחוללה בשנתיים האחרונות בשוק העבודה – צריכה ויכולה להימשך, חרף ההאטה הצפויה ודווקא בשל האפשרות שניאלץ להתמודד עם מציאות של פיטורי עובדים במשק.
"אך זאת, רק בתנאי שלא נחבל בה באמצעות מדיניות של תשלומי העברה שיערערו את המבנה העדין של שוק העבודה ואת מערכת התמריצים שנבנתה בעמל רב כדי להוציא עוד ועוד אנשים לשוק העבודה".
באשר לסוגיית החינוך אמר בר-און: "לאחר הקצאת משאבים כה משמעותית לתחום זה, הגיע הזמן לעבור לדיון אחר, המתמקד בתפוקותיה של המערכת, במידת יכולתה להוביל את הרפורמה עליה התחייבה, בתפוקות משרד החינוך ובשיטת התקצוב המלווה אותו. רק אם נניח לשאלת המשאבים התוספתיים נוכל להתפנות לשאלות יסוד אלה – ואני חושש כי בדיקתנו תעלה כי אנו רחוקים מלהיות שבעי רצון".
בר-און הדגיש כי המשק מצוי בפתחם של אתגרים מורכבים, ולפיכך הוא זקוק למדיניות כלכלית איתנה ונחושה הנשענת על שלושה נדבכים מרכזיים: משמעת תקציבית, קידומם של צעדים מחוללי צמיחה, וקידומה של אג'נדה חברתית מקיפה, שתכליתה צמצום ממשי של הפערים בחברה הישראלית.
שר האוצר הדגיש כי התוכנית הכלכלית שמגבש המשרד ל-2009 נוגע לתעשיינים, לעצמאים, לארגוני העובדים, לשלטון המקומי, לגופים פיננסיים שונים ולגופים נוספים – יציגים ולא יציגים – הפועלים במשק.
"אני מאמין כי נכון יהיה לקדם אותה, נוכח קשייה ומורכבותה, מתוך הידברות עם כלל הסקטורים במשק – ובכוונתי, אכן, לפנות אל סקטורים אלה, במקרים המתאימים והנוגעים להם, ולשמוע את עמדתם תוך כדי הליך התקצוב והובלת התוכנית הכלכלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
