גם למפוטרים יש זכויות
פוטרתם? בהנחה שלא סרחתם ולא מעלתם בכספים, החוק חייב את המעסיק לפצות אתכם ולרכך את המכה. בתי הדין לעבודה הרחיבו את היריעה ופסקו פיצויים גם למי שטרם השלימו שנת עבודה מלאה. מדריך זכויות להודעה מוקדמת, פדיון ימי חופש, דמי הבראה ופיצויים
"האמת היא שמדובר בפסיקה תקדימית", אומרים במחלקה המשפטית של חברת חשבים למידע עסקי, "עד היום הקל בית הדין לעבודה עם עובדים שגנבו או מעלו בכספים ולא שלל מהם את מלוא פיצויי הפיטורים. המקרה האחרון מהווה שינוי בתוואי זה".
למען עובדים שפוטרו בנסיבות שגרתיות יותר מגיש מעריב עסקים מדריך מיוחד: פוטרת? אלו הן זכויותיך.
פיטורים הם אף פעם לא סיטואציה נעימה, בין אם מדובר בפיטורים שנעשו על רקע קשיים עסקיים של מקום העבודה ובין אם מדובר בכאלו שנעשו על בסיס חוסר כימיה בין המעסיק לעובד. הפיטורים עשויים להביא את העובד למצב של חוסר ודאות כלכלי, וכדי למזער אותו יצר המחוקק שורה של מנגנוני פיצוי והשהיה שירככו את המכה.
הראשונה מבין הזכויות שאותן סיפק המחוקק היא ההודעה המוקדמת. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע כי מעביד המבקש לפטר חייב
משך ההודעה המוקדמת לעובד עומד על יום אחד לכל חודש עבודה במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים; יומיים וחצי בגין כל חודש נוסף עד לסיומה של השנה הראשונה; וחודש אחד לאחריה.
לדוגמה, מי שעבד חמישה חודשים במקום העבודה יקבל הודעה מוקדמת של חמישה ימים מראש; העובד שמונה חודשים 11 - יום; והעובד שנה, שנתיים, חמש או עשר שנים - יקבל הודעה בת חודש אחד.
התנאים משתנים מעט אם העובד מתוגמל על בסיס שכר יומי, שעתי או כזה המוקצה לו על פי תפוקתו. כאן פרק הזמן להודעה המוקדמת קצר יותר ומתבסס על חישוב של יום אחד לכל חודש עבודה במהלך שנת העבודה הראשונה. כך, שנת עבודה מלאה תעניק לעובד זה התראה מוקדמת בת 12 ימים לפחות.
במהלך שנת העבודה השנייה זכאי העובד ל-14 ימים ועוד יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בשנה זו. במהלך השנה השלישית מחויב המעסיק להודעה מוקדמת של 21 ימים - שוב בתוספת יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בשנה זו. מהשנה הרביעית ומעלה - זכאי גם העובד המשתכר לפי יום או שעה להודעה מוקדמת של חודש ימים.
כשמסתיימת תקופת הדמדומים שבין ההתראה לפיטורים, נפרדות דרכיהם של העובד והמעסיק. בנקודת העזיבה עומדת לעובד זכות לפיצוי בגין המהלך.
לפי החוק, הזכות לקבלת פיצויי פיטורים מותנית בעבודה במשך שנה אחת לפחות ומסתכמת בשכר עבודה של חודש אחד בגין כל שנה. עם זאת, בתי המשפט שביקשו להגן על המועסק מפני שרירות לבו של המעסיק קבעו כי פיטורים בתום 11 חודשי עבודה ייחשבו ככאלה שנעשו כדי להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. לפיכך, לא צפויים פיטורים אלו לפגוע בזכות העובד המפוטר לפיצויים.
במקרים מסוימים התקופה שבה מכיר בית המשפט כמזכה בפיצויי פיטורים קצרה אף מ-11 חודשים. בחשבים מציינים כי בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה שעובד שפוטר לאחר תשעה חודשים וחצי בלבד זכאי בכל זאת לפיצויי פיטורים.
בפסיקה זו קבע בית המשפט כי מעביד שנוהג להעסיק עובדים לפרק זמן של כמעט שנה ומסיים את העסקתם ללא קשר לתפקודם, תוך שהוא מקבל עובדים חדשים במקומם, ופועל בצורה זו כדי להימנע מתשלום זכויותיהם - ישלם פיצויי פיטורים גם במקרה שבו תקופת ההעסקה היתה קצרה מ-11 חודשים.
עם זאת, במקרים שבהם הצליח המעביד להוכיח כי היתה לו סיבה אמיתית לפטר את העובד, שאיננה קשורה ברצונו להימנע מפיצויים שנתיים, יתחשב בו בית הדין.
פיצוי נוסף שלו זכאי העובד קשור בנכס לא מוחשי אך בעל משקל כספי בפיטורים, והוא ימי החופשה שאותם צבר. על פי החוק, 240 ימי עבודה בשנה מקנים לעובד זכאות לתשלום עבור כל מכסת ימי החופשה השנתיים. בפועל, נקבע שכל עובד שהשלים יותר מ-200 ימי עבודה בשנה זכאי לפיצוי בגין כל ימי החופשה השנתיים.
אם עובד צבר פחות מ-200 ימי עבודה בשנה, תחושב זכאותו לימי חופש ביחס לזכאות המלאה, כאשר הבסיס לחישוב החלק היחסי יהיה 240 הימים של הזכאות המלאה (למשל מי שעבד במשך 120 ימים יהיה זכאי למחצית התשלום עבור מכסת ימי החופש השנתיים).
הבסיס לתשלום עבור ימי החופש משתנה בין עובד חודשי לעובד בשכר. בעוד הראשון זכאי לפיצוי שווה ערך לשכר העבודה שהיה מקבל בעד אותו פרק זמן אלמלא יצא לחופשה, הרי שהפיצוי בגין כל יום חופש של העובד בשכר הוא על בסיס הכנסתו ברבעון הקודם לפיטורים.
סכום נוסף שלו זכאי העובד שפוטר הוא תשלום דמי ההבראה, ובלבד שהשלים שנה לפחות במקום העבודה. גם כאן, ישנם מקרים שבהם פיטורים שבוצעו לפני סוף השנה עשויים לזכות את העובד בדמי הבראה.
בחשבים מציינים כי על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שפוטר לאלתר, ללא מתן תקופת הודעה מוקדמת, ובסמוך לסיום שנת עבודה, זכאי לדמי הבראה של שנה אחת גם אם לא השלים שנת עבודה.
הנימוק הוא שאי-מתן ההודעה המוקדמת הוא שגרם לכך שהעובד לא השלים שנת עבודה, ולכן נגרם לעובד נזק בגובה דמי ההבראה שלא קיבל. אגב, איחור בתשלום דמי ההבראה או בתשלום בגין חופשה אינו נחשב להלנת שכר, ומזכה את העובד בלא יותר מתשלום בגין ריבית והצמדה.
"לפני שפונים לבתי הדין כדאי לנסות ולפנות למעביד", ממליצה עו"ד תמר גולן, המתמחה בענייני עבודה ומייצגת מעסיקים. לדבריה, "פעמים רבות ניתן לגלות כי המעסיק צפוי לשלם את מה שמגיע לעובד על פי דין, ולחסוך פניות לבתי המשפט שתובעות זמן ומחיר משני הצדדים".
לדברי גולן, בשנה האחרונה לא נרשמה עלייה דרמטית במספר התביעות המוגשות לבתי הדין לעבודה, על אף העלייה במספר המפוטרים במשק. "חלק גדול מהמפטרים הם מעסיקים גדולים, המשלמים בצורה מסודרת ודואגים לזכויותיהם של העובדים. עם זאת, במקרה שיש ספק, כדאי לבדוק מול המעביד מה מהות התשלומים שהעביר עם הפיטורים. אם הספק עדיין קיים, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי".
נא להמתין לטעינת התגובות
