מדברים בשני קולות
ממשלות ישראל מצהירות חדשות לבקרים על הצורך לסייע לתושבי הפריפריה, אך בפועל הן לא עושות דבר כדי לקדם את עניינם
כך מתנהלות ממשלות ישראל, בעיקר כאשר מדובר באיזורי הפריפריה בגליל ובנגב בהם גרה אוכלוסיה שלא מיוצגת על ידי לוביסטיים מעונבים שמהלכים במסדרונות הכנסת ומתדפקים על דלתות חברי הכנסת.
קשישים, עולים חדשים, בדואים ואנשים חסרי הכשרה מקצועית שמרגישים כל כך רחוקים ממדינת תל אביב, כל כך רחוקים ממוקדי השפעה פוליטיים וחברתיים ומנותקים מההוויה הישראלית.
לכאורה, תמונת המצב היא אופטימית. חברי הכנסת מגלים אמפטיה ונוסעים מידי פעם לביקורים באיזורים בישראל שנראה שנשכחו.
במושב הכנסת האחרון עברו לפחות 4 חוקים שנועדו לסייע לפיתוח התעסוקה באיזורי הפריפריה על ידי העתקת מפעלים וחברות מהמרכז לנגב ולגליל.
בשנתיים האחרונות החלה לפעול תוכנית ויסקונסין לפיתוח תעסוקה באיזורי הפריפריה. אפילו שר לפיתוח הנגב והגליל יש והרבה הצהרות על כך ש"תקציב 2009 יהיה תקציב שיתרכז בפריפריה".
אך כאמור המצב בפועל רחוק מאוד מהתמונה הורודה שכביכול מוצגת. רק בימים האחרונים נודע כי קו אשקלון – באר שבע, הכל כך חשוב לפיתוח התעסוקה ביישובים המרוחקים, הוקפא ויוחזר כנראה ביום ראשון הקרוב – בעקבות לחצים ציבוריים ופוליטיים על שר התחבורה והאוצר.
כך גם העובדות המקוממות והמדהימות שהציג אתמול משרד התמ"ת בועדת הכלכלה,עובדות שהוכיחו כי המדינה היא זו שפוגעת באופן פרדוקסלי בעשרות אלפי אנשים המתגוררים דרומה מקו שדרות.
אנשים אלה מעוניינים לצאת להכשרות מקצועיות במגוון קורסים שמציעה המדינה בעזרת משרת התמ"ת
בתקופה האחרונה מדבר שר האוצר מעל כל בימה בתקשורת או במליאת הכנסת על החשיבות של פיתרונות ארוכי טווח למלחמה בעוני ובאבטלה – כמשקל נגד להעלאת קצבאות הילדים שמציעה ש"ס.
כצעד ראשון אם כן, יש לבטל את ההחלטה חסרת ההיגיון הזו שעלותה כמה מיליוני שקלים בודדים, ולפעול, כצעד ראשון וחשוב בדרך לשיפור הפריפריה לטווח הארוך על ידי להשבתם של עוד ועוד אזרחים למעגל התעסוקה.