מחדל הניהול באגף הרישוי
3.4 מיליון נהגים, 2.3 מיליון מכוניות, רק 110 מקבלי קהל (לפני הקיצוצים) ואין ספור טעויות בדרך. כך הפך אגף הרישוי במשרד התחבורה את הבירוקרטיה, התורים וטרטור הציבור לאמנות
הוא הגיע אל אחת מחנויות הצילום המורשות, הצטלם ושכח מכל העניין - עד שקיבל את הרישיון החדש.
כשפתח את המעטפה התברר לו כי במקום תמונתו הוטבעה על הרישיון החדש צללית שחורה. הוא פנה אל חנות הצילום, שם הסבירו לו שהתקלה נגרמה בעת הנפקת הרישיון.
גן אל התקשר אל המוקד הטלפוני של אגף הרישוי, אך לתדהמתו השיבה לו המוקדנית שאם ברצונו לקבל רישיון תקין, עליו לשלם אגרת "כפל רישיון" בסך 53 שקל.
כשבתו נתקלה גם היא באותה תקלה, הוא החל לברר את העניין וגילה שמדובר בתופעה שכיחה שממנה סובלים לא מעט נהגים - שמכולם דרש אגף הרישוי לשלם אגרת "כפל רישיון."
עבור רוב אזרחי ישראל, אגף הרישוי הוא הרלוונטי ביותר במשרד התחבורה. נוסף ל-3.4 מיליון נהגים, האגף מטפל בכ-2.3 מיליון כלי רכב ואחראי על כל הכרוך ברישוי נהגים ורישוי כלי רכב.
גדעון סיטרמן, מנכ"ל משרד התחבורה, כותב באתר האינטרנט של המשרד: "כמשרד המשרת יותר מ-3 מיליון איש, הצבנו את השירות לאזרח כיעד מרכזי. יזמנו והתחלנו בביצוע צעדים שיביאו לעליית מדרגה משמעותית בתחום השירות, כי עבורנו האזרח הוא במקום הראשון." האומנם?
תמונות מטושטשות אינן הבעיה היחידה באגף הרישוי. השנה הונפקו רישיונות נהיגה חדשים התואמים את הרישיונות באירופה, אך האגף שכח לכלול בהם את התאריך המקורי שבו הונפק לנהגים רישיון נהיגה.
מהר מאוד התברר כי הדבר מעורר בעיה אצל חלק מהחברות להשכרת רכב בארץ ובחו"ל, משום שהן מסרבות להשכיר כלי רכב לנהגים בלי לדעת מהו ותק הנהיגה שלהם, או שתעריף ההשכרה במקרה זה גבוה יותר.
במשרד התחבורה טענו כי רק בחלק ממדינות אירופה מצוין תאריך קבלת הרישיון, ולכן כשעוצב הרישיון הישראלי לא נכלל
למרות זאת, לאחר שהדברים פורסמו מיהרו אנשי האגף לתקן את הטעות במהירות שיא, שאינה אופיינית להתנהלותם הרגילה.
עבור עשרות אלפי נהגים שכבר קיבלו את הרישיון החדש זה היה מאוחר מדי: אלפי נהגים שפנו אל האגף כדי לקבל רישיון תקין נענו שיצטרכו לשלם אגרת "כפל רישיון" בסך 53 שקל - סכום הגבוה לפחות פי 10 מהעלות האמיתית של הנפקת הרישיון והמשלוח שלו.
"גובה האגרה לא קשור לעלות הנפקת הרישיון אלא נקבע על ידי המדינה," אומר דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה.
דוגמה נוספת היא הפרטת מבחני התיאוריה, שאמורה היתה להסתיים עד אמצע .2007 ביצוע המבחנים אמור היה לעבור מסניפי אגף הרישוי אל 24 מוקדים בארץ, שיופעלו על ידי 3 זכיינים.
בנוסף, את המבחנים הכתובים על נייר אמורים היו להחליף מבחנים ממוחשבים. אגף הרישוי התכוון להתחיל בפיילוט לבדיקת המערכת, אך בוחני משרד התחבורה הכריזו על סכסוך עבודה.
התוצאה: בוחני המשרד פתחו בעיצומים, והבטחתו של סיטרמן ל"עליית מדרגה בתחום השירות" הפכה לתורים בלתי נסבלים של נבחנים מכל הארץ, שגדשו את 2 המוקדים הפעילים, ובהמשך את 2 המוקדים הנוספים שנפתחו בבהילות.
המוקדים החדשים התקשו לעמוד בעומס שנוצר, בין היתר מפני שתוך כדי כך נוצרו שיבושי קשר עם מחשבי משרד התחבורה. התוצאה היתה קריסת חלק מן המחשבים המשמשים לבחינות, כך שאפילו המוקדים שכבר נפתחו לא תפקדו בתפוקה מלאה.
על פי הסקירה, היום פועלים בארץ 30 סניפים של אגף הרישוי, אולם שעות פעילותם אינן אחידות: רק ב-10 סניפים ניתן שירות גם בשעות אחר הצהריים, ושאר הסניפים פועלים עד 12:30 או עד - 13:30 כך שהאזרחים נאלצים להפסיד ימי עבודה כדי לקבל שירות.
חלק מהסניפים נפתחו רק בזכות עיריות ורשויות מקומיות, אשר חסו על תושביהן והחליטו לממן את הפעילות מתקציב הרשות העירונית ולא מתקציב משרד התחבורה.
במהלך 12 החודשים האחרונים פרשו 36 עובדים מאגף הרישוי, ואף אחד מהם לא הוחלף על ידי עובד חדש. כמו כן, בין 110 מקבלי הקהל באגף, 70 מועסקים במשרה חלקית בלבד.
באגף הרישוי מעריכים כי עלות הקמתם של 10 סניפים נוספים היא מיליון שקל בלבד - סכום זניח בהשוואה ל-3.5 מיליארד השקל שגובה המדינה מנהגים ומבעלי רכב באמצעות אגרות, המועברות למשרד האוצר.
ח"כ דב חנין, שנכח בתחילתה של אותה ישיבה, אמר שלדעתו מדובר בשערורייה. "למה מצפים מהאנשים,"? הוא שאל, "שכדי לקבל רישוי שהמדיש נה דורשת מהם הם יפסידו יום עבודה? אנחנו דורשים מהציבור - ולכן צריך לאפשר לו לקבל שירות!".
במקביל לקיצוצים המתמשכים בכוח האדם באגף הרישוי, מספר כלי הרכב והנהגים במדינה רק הולך וגדל - דבר שמגדיל באופן עקבי את הכנסות המדינה מאגרות ומשירותי רישוי.
במשרד התחבורה טענו בהזדמנויות שונות כי הקיצוץ בכוח האדם באגף נובע מהקיצוץ הרוחבי שכפה עליהם משרד האוצר - אלא שנתוני האוצר נראים אחרת.
לדברי האוצר, במהלך 2008 התווספו למשרד התחבורה 74 משרות חדשות, אך רק אחת מהן הוקצתה על ידי מנהלי המשרד לאגף הרישוי.
בתגובה אומרים במשרד התחבורה כי דווקא אנשי האוצר הם המטעים, שכן רוב המשרות הללו הן משרות חדשות ב"רשות הלאומית לבטיחות בדרכים." אך ככל הנראה גם טענה זאת אינה לגמרי מדויקת: מנכ"ל משרד התחבורה רשאי לשכור כוח אדם זמני שיקל את הלחץ באגף.
שירות לחוץ ולקוי מאפיין כיום את כל סניפי אגף הרישוי, בין השאר משום שהשירות עדיין כרוך בהליכים בירוקרטיים שאינם נחוצים בעידן הממוחשב: נהגים ובעלי רכב נדרשים לבצע פעולות רבות שכלל אינן נחוצות או שניתן לבצען באמצעות האינטרנט.
למשל, יחזקאל ארנטרוי, שרכש מכונית ממשרד הביטחון, נדרש עלשפי הנהלים לבצע את העברת הבעלות רק באחד הסניפים המרכזיים של האגף (העברת בעלות רגילה מבוצעת בכל סניף דואר.(
אף שמדובר במכונית רשומה שתוחזקה על ידי גוף ממשלתי ונמכרה על ידיו, נדרש ארנטרוי, תושב אלעד, לכתת רגליו עד הסניף המרכזי בחולון.
הוא הגיע לשם ב-10:15 בבוקר - רק כדי לשמוע מהפקידה שעליו לחזור שוב ב-.12:30 בשעה 12:45 אמרה לו אותה פקידה כי היות שבמרשם התושבים הוא אינו רשום כתושב גוש דן, עליו להגיע לסניף המרכזי של האגף בחיפה. למרות כל ניסיונותיו, באגף הרישוי התעקשו ש"אלה הנהלים" ושהסניף בחולון לא יכול לשרתו.
בשנים האחרונות אגף הרישוי מצוי בעיצומה של רפורמה, שבמסגרתה מופרטים רוב שירותי הרישוי לזכיינים חיצוניים. תהליך זה צפוי להימשך עוד כשנתיים לפחות, ועד שיסתיים לא צפויה הקלה בעומס - אולי אפילו להפך.
כחלק מהרפורמה צפוי האגף לסגור בשנים הקרובות 19 מתוך 30 סניפיו, ודוגמה למה שעלול להתרחש אפשר לראות בסניף אגף הרישוי בפתח תקווה.
מנהלת סניף זה, רקפת לוי, העידה בפני הוועדה לפניות הציבור כי בעקבות סגירת סניפי הרישוי בכפר סבא ובהרצליה, פונים מדי יום לסניף בפתח תקווה 500-700 אזרחים, שבהם מטפלות 3 פקידות ועוד אחת שעובדת בחצי משרה.
"האולם שלנו קטנצ'ק", אמרה לוי בוועדה, "הוא מכיל 50 איש, ואני מחזיקה אנשים ומכניסה אותם בקבוצות. כך צריך לתת שירות? אנחנו צריכים יותר כוח אדם ואולמות בגודל סביר".
ב-2004 פורסם במעריב תחקיר, שלפיו "סידר" שדה לסמנכ"ל הפורש של משרד התחבורה, צבי יוזנט, רישיון לניהול מקצועי של בית ספר ללימוד נהיגה ולהוראת נהיגה, ואילו יוזנט "סידר" לשדה רישיון לשמש כבוחן נהיגה.
כך חסכו לעצמם השניים קורסים מפרכים וארוכים (שנתיים, במקרה של שדה.( בין השאר, הרישיון שניתן ליוזנט איפשר לו להשתלב בפרויקט "מגרשי ההדרכה" שאותו הוא עצמו קידם לפני שפרש - פרויקט שאמור היה לעלות מאות מיליוני שקלים בשנה, מכספי הציבור.
בדיון שנערך בנושא בוועדה לביקורת המדינה אמר ח"כ זבולון אורלב: "יש בעיה קשה מאוד בכך שמנהל אגף הרישוי הוא מי שהורשע בדין משמעתי ונהג שלא כדין במתן רישיונות. מן הראוי היה ששדה יבקש ממנכ"ל משרד התחבורה להעבירו לתפקיד אחר, ובכך יבהיר לציבור כי תחום הרישיונות נשאר נקי, זך וטהור".
שר התחבורה באותה תקופה, מאיר שטרית, ומנכ"לי משרדו, בן ציון סלמן ואריה בר, נמנעו מלהדיח את שדה גם לאחר שהורשע בבית הדין של נציבות שירות המדינה, ולמרות המלצת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
השר מופז והמנכ"ל סיטרמן נמנעו גם הם מלהדיח את שדה וגם לא דאגו להכין לו יורש. את מה שלא עשו שטרית, מופז וסיטרמן עשה בסופו של דבר בג"ץ, שהורה בתחילת 2007 להעביר את שדה מתפקידו.
בהיעדר מועמד מתאים, נותרה המשרה לא מאוישת במשך כמעט שנה. בתום תקופה ארוכה ללא מנהל בפועל בחר מופז לתפקיד את מי שעסק במשך זמן מסוים באיסוף קולות עבור מופז ומפלגת "קדימה" במגזר הדרוזי - אל"מ (מיל(' גאנם חמאדה. לחמאדה יש ודאי זכויות רבות כאיש צבא, אבל ניסיון רלוונטי בתחום אין לו.
הכתבה במלואה מתפרסמת ב"עסקים שישי"
נא להמתין לטעינת התגובות
