זוהר גושן: "הבן שלי אומר: תגיד תודה שהמשבר נפל במשמרת שלך"
יו"ר רשות ניירות ערך סוגר שנה סוערת: הוא לא חושב שבועת האג"ח הקונצרניות היא כישלון של הרשות ("משברים בשוק ההון הם דבר בלתי נמנע"), מאמין שלא צריך להציל את כולם ("לחברות רבות אין זכות קיום והן צריכות לפשוט את הרגל") ובעיקר צופה עתיד לא קל ("2009 תהיה השיא, אך קשה להעריך אם נצא מהמשבר ב-2010")
המשבר הזה הוא מפלתם הגדולה של אנשי הממסד - וההזדמנות הגדולה של האאוטסיידרים, של הזוהר גושנים. גושן יודע זאת היטב.
"הערכתי ששוק ההון סיים את תקופת הפריחה שלו ושאני נכנס לתח קופה של שפל יחסי", הוא סיפר בשיחה שקיים בתום מסיבת עיתונאים, שבה הציג את פעולות הרשות בשנה האחרונה. "נכון שלא ציפיתי למשבר המתרחש פעם ב-100 שנה, אבל כמו שהבן שלי נדב אומר: 'אבא אל תתלונן. תגיד תודה שהמשבר הגיע במשמרת שלך'".
הפעולות הראשונות שנקט גושן כשהתבררו ממדי המשבר התמקדו בשיקום אמון המשקיעים באמצעות הזרמת המשאב החשוב ביותר לשוק פיננסי, למעט כסף - מידע.
"מטרתנו החשובה ביותר בטווח המיידי היא להחזיר את אמון המשקיעים בשווקים ולהבטיח את השקיפות", הוא מסביר, "בכל מקרה שבו תתגלה בעיית אמון, נטפל בנושא באופן מיידי ובמלוא חומרת הדין. זאת המשימה מספר אחת שלנו".
כראש רשות ני"ע היה גושן שותף בכיר בהתייעצויות הקדחתניות עם ראשי משרד האוצר ובנק ישראל, שדנו בגיבוש דרכי הפעולה לבלימת ההידרדרות. הפקידים הבכירים לא פסחו בשיקוליהם גם על תסריטי אימים, מופרכים ככל שיהיו.
לגושן, אחד המומחים הגדולים בעולם למכניקה העדינה של השווקים הפיננסיים, נשמר תפקיד חשוב בשרטוט מפת הסיכונים ובבניית מערכת המקרים והתגובות. אבל כדרכו, הוא שמר על דיסקרטיות.
גושן בן ה-47 נולד במושב אליכין למשפחה שומרת מצוות. בבית הספר הוא אותר מיד כעילוי ויועד לתפקיד הראוי למחוננים כמוהו: רב. אבל מהישיבה התיכונית הירושלמית, שאליה נשלח על ידי אמו כדי שיוכשר לייעודו, הוא המשיך דווקא לפקולטה למשפטים בירושלים.
הוא אמנם פנה גם לטכניון בבקשה להתקבל לפקולטה לרפואה, אבל התשובה מירושלים הגיעה קודם. את התואר השני הוא השלים באוניברסיטת ייל היוקרתית שבארה"ב - שם פגש את הדוקטורנטית ואשת התקשורת אילנה דיין. מאז הם ידידים קרובים.
את עבודת הדוקטורט שלו, שמתחה ביקורת נוקבת על תאוריית השווקים המשוכללים, הוא השלים במהירות שיא של 7 חודשים.
המוצא העדתי של גושן הוא חלק מהעניין, וחבריו אומרים שיש לו אג'נדה חברתית שחשוב לו לקדם אותה - למרות עמדותיו הקפיטליסטיות. הוא מרבה להפתיע את סביבתו ברעיונות לא שגרתיים, ולפעמים נדמה שכמו משפטן ידוע אחר - שר המשפטים דניאל פרידמן - גושן ממש נהנה להיות מחוץ לקונצנזוס.
עד שנת
בשנים 2005-2008 שימש גושן יועץ מיוחד במשרד עו"ד גרוס קליינהנדלר וחודק. יו"ר דיסקונט לשעבר, אריה מינטקביץ, העריך מאוד את עבודתו והמליץ לצרפו כדירקטור מקרב הציבור. משה טרי, יו"ר הרשות הקודם, המליץ בחום למנות אותו למחליפו בתפקיד - ושר האוצר רוני בר-און אימץ את הרעיון.
מנגד, מקורביו של גושן סיפרו שהוא לא מיהר להשיב לבר-און בחיוב. "היו לו תוכניות אחרות", הם אומרים, "התפקיד הוא תרומה מכובדת לרזומה של כל יועץ פיננסי בכיר, אך מאידך הוא עשוי לפגוע בקריירה האקדמית ובהתקדמותו בממסד האקדמי התחרותי". כמו כן, כיו"ר רשות ניירות ערך עליו לחדול מפעילות הייעוץ הרווחית שלו.
בכל הנוגע לשכר, גושן מתנגד להתערבות בחקיקה בשכר הבכירים בחברות, אך רומז שכמו בארצות הברית - חברות שיקבלו סיוע מהמדינה יידרשו לחשב מחדש את שכר מנהליהן.
"יש הבדל בין שכר מנהלים בחברות שזקוקות לעזרת המדינה, ואז יש הצדקה מלאה להגבלת השכר, לבין חברות עצמאיות", הוא אומר, "בחברות פרטיות ציבוריות חשוב שיהיה מנגנון של 'ממשל תאגידי' שיבטיח אישור שכר הולם ושקיפות מלאה לציבור לגבי האופן שבו נקבע השכר".
בניגוד לקודמיך, אינך מסתפק בגילוי נאות ומורה לחברות כיצד לטפל במקרים שבהם קיים חשש לפגיעה במשקיעים.
"נכון. זה קרה כשתעודת הסל הדולרית 'הדס' עמדה להיפגע כתוצאה מרכישת ני"ע של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות שקרס באמצע ספטמבר ,2008 ואנחנו נאלצנו להתערב ולמנוע את העיסקה. כך היה גם במקרה של ההשקעות באיגרות ה-MBS בבנק הפועלים: הבנק רכש אג"ח מגובות במשכנתאות שערכן נשחק כתוצאה מהמשבר, והיה חשש לדיווח בלתי מסודר על היקף הבעיה.
"הגענו למסקנה שהיה שם כשל בעניין הממשל התאגידי וליקויים בהעברת המידע בין ההנהלה לדירקטוריון. הבנק התחייב לתקן את הכשל, ואני מקווה שכך עשו. הנושא נבדק כיום על ידי המבקר הפנימי של הבנק ועל ידי המפקח על הבנקים".
לא שמענו את קולך לגבי חקירות בוערות, כמו פרשת ארקדי גאידמק והפעילות הספקולטיבית במניות הנפט.
"אינני יכול להתייחס למקרים ספציפיים, ובהם ארקדי גאידמק. לגבי מניות הנפט והגז, אני יכול לומר שהרשות בודקת באופן שגרמתי בכל פעם שנרשמת פעילות חריגה בני"ע מסוימים. בנושא הגז אנחנו בודקים אם היו גורמים הקשורים לתעשייה שהכירו מראש את המידע ועשו בו שימוש. הרשות בודקת תיאום פעילויות בשוק זה ואת אמינות המידע המדווח. מניות תעשיות הגז והנפט נמצאות על הכוונת בגלל התנודתיות במחיריהן".
המשבר עורר תהיות בקשר לנחיצות של רפורמת בכר, שהעבירה בעיתוי לא מוצלח את ניהול החסכונות והפנסיה לידי הברוקרים הפרטיים. אתה שותף לביקורת הזו?
"רפורמת בכר היא רפורמה חשובה בשוק ההון, וקצב ההתרחשויות והשינויים שבעקבותיה היה מהיר מקצב התאמת התשתיות של מנהלי קופות הפנסיה וקרנות הנאמנות ושל גופי הרגולציה. אך אני חושב שאין מקום לעסוק כעת בסוגיית איחוד רשויות הפיקוח, אלא דווקא על רקע המשבר יש להגביר את התיאום בין רשויות הפיקוח השונות".
כלקח מפרשת האג"ח הקונצרניות, האם בכוונתכם לנקוט גישה מחמירה כלפי גופים שינפיקו בעתיד אג"ח?
"בעניין זה אנחנו מדברים על רגולציה איכותית. ב-1 בפברואר 2008 בדקנו 162 חברות המשקיעות בתחומי הנדל"ן במזרח אירופה, איתרנו את החברות הבעייתיות ודרשנו גילוי על מצבן. היו גם כאלה שעברו אצלנו לביקורת מיוחדת. חלק מהחברות האלה השתמשו בכסף שגייסו בהנפקת אג"ח כהון עצמי להשקעות במזרח אירופה.
"לדעתי, יש לראות את הכסף הזה כהון מניות - ולכן צריך להחיל על חברות אלה כללים של חברות שהנפיקו את מניותיהן לציבור, למשל דיווח על עיסקאות עם בעלי עניין, מינוי דירקטורים, מגבלות על משיכת דיווידנד ועוד".
האם לרשות יש כלים לפקח ביעילות על השוק העצום של האג"ח הקונצרניות?
"החלפנו דיסק. זה לא שוק ניירות ערך אלא שוק אשראי, שעדיין אינו מוסדר. כבר עשינו שני צעדים חסרי תקדים ברמה העולמית: בחברות שלגביהן דלקו אצלנו נורות אדומות דרשנו דיווח על תזרים המזומנים שנתיים קדימה, כדי לדעת מה יכולת הפירעון שלהן, ודרשנו חשיפה של שעבודים שנרשמו לטובת נושים".
מה היקף הבעיה בתחום האשראי שגייסו החברות בהנפקות ואיך מתמודדים איתה?
"לפי הערכתנו, יש מחסור באשראי בהיקף של 6-10 מיליארד שקל. עיקר הבעיה הוא במיחזור החוב: המרת האיגרות שהגיע מועד פירעונן באיגרות חוב חדשות שינפיקו החברות. ב-2009 אמורות החברות המנפיקות למחזר חובות בהיקף 20 מיליארד שקל, וב-2010 ההיקף יהיה 25 מיליארד שקל. היכולת למחזר חובות אלה היא האתגר האמיתי של המערכת הפיננסית הישראלית.
"הרשות הציעה את מודל 'קציני האשראי', שיסייעו בפתרון הבעיות מול המנפיקים. מצד שני, אנחנו משתפים פעולה גם עם האוצר ועם בנק ישראל בפתרון הבעיה. היקף הנזילות הגיע לעשירית מזה שהיה ערב המשבר. הריביות עולות לשמים. המהלך של בנק ישראל להתערבות בשוק האג"ח באמצעות רכישה של תעודות הוא נכון - לא נצליח לצאת מהמשבר ללא טיפול בבעיית האג"ח".
אבל אולי פשוט צריך לתת לחברות שגייסו אג"ח בחוסר אחריות ליפול. מדוע להציל אותן?
"אני מסכים שלחברות רבות אין זכות קיום והן צריכות לפשוט את הרגל. האם מדוח במאות או בעשרות? בוודאי שלא במאות, אבל לא הייתי רוצה להיכנס לזה. רבות מהן הפסידו את כספן בפעילות לא מוצלחת, ואי אפשר לשקם אותן או להגיע עימן להסדר. לגביהן צריך להגיע לפירוק ולתהליך מסודר של מימוש נכסים. אנחנו עוקבים אחרי החברות האלה ויודעים בדיוק במי מדובר.
"לחברות אחרות יש זכות קיום - והן יחזרו לפעול. עדיין יש מקרים שבהם בעל הבית של החברות מדבר, אבל החברה כבר נמצאת בפועל בשליטת בעלי האג"ח. במקרים מסוימים האינטרס להצלת החברה הוא לא רק של הבעלים, אלא גם של מחזיקי האיגרות ושל הבנקים עצמם. מנגנוני הצלה שבהם רק בעלי האג"ח מוותרים הם ניצול ציני של המצב".
נא להמתין לטעינת התגובות
