"הכרה בהוצאות טיפול בילדים - לא תעודד נשים לצאת לעבודה"
משרד התמ"ת מפרסם היום (ג') מחקר, על פיו ההכרה בהוצאות הטיפול לא תסייע בשילוב נשים בעבודה, אלא קיומם של מקומות עבודה, נגישות תחבורתית ושינוי עמדות בקרב מעסיקים. על פי הצעת החוק, החל מ-2011 תינתן נקודת זיכוי אחת לילד עד גיל 5 בשווי של 180 שקלים בלבד
על פי הצעת החוק, החל מ-2011 תינתן נקודת זיכוי אחת לילד עד גיל 5. המשמעות הכספית של הוספת נקודת הזיכוי - תוספת של כ-180 שקל בחודש, לעומת הוצאות של 1,500-3,500 על טיפול בילד במעון או אצל מטפלת.
לטענת המחקר שמפרסם המשרד, בעקבות ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאה מוכרת יעלה שיעור ההשתתפות של אמהות לילדים עד גיל 4 בשיעורים זניחים, והיא לא תשפיע באופן משמעותי על הגידול בשיעור ההשתתפות של נשים ואמהות בכלל המשק. חוות דעתם של חוקרי התמ"ת צפויה להיות מוצגת מחר (ד') בדיון בוועדה למעמד האישה בכנסת.
על פי אומדן מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, מספר האמהות לילדים צעירים היכולות להשתלב בכח העבודה עומד על כ-24 אלף אמהות ערביות וקרוב ל-12 אלף אמהות יהודיות.
לטענת החוקרים, רק כ-35%-50% מתוכן ישתלבו בכח העבודה, זאת במידה והמדינה תפעיל תוכניות מיוחדות.
כותבי המחקר מדגישים כי החסמים המרכזיים המונעים מנשים ערביות להשתלב בעבודה, אינם רצון האמהות לעבוד, וההוצאות הגבוהות הצפויות בשל הטיפול בילדים.
לכן ההכרה בהוצאות הטיפול לא תסייע בשילובן בעבודה, אלא קיומם של מקומות עבודה, נגישות תחבורתית ושינוי עמדות בקרב מעסיקים. "ללא פתרון לבעיות אלה", מציינים הכותבים, "נראה כי רק אמהות מעטות יצליחו להשתלב בעבודה".
לגבי אמהות יהודיות מעלה הניתוח שההכרה בהוצאות הטיפול תוכל לעודד כ-6,000 אמהות, שחלקן נשים חרדיות בעלות משפחות ברוכות ילדים, נשים בעלות השכלה נמוכה וכדומה, שספק אם ההכרה בהוצאות הטיפול לצרכי מס, לכשעצמה, תוכל לעודד אותן לצאת לעבודה מחוץ למשק הבית.
האומדן מבוסס על נתוני היסוד של התמ"ת, לפיהם - שיעורי ההשתתפות והתעסוקה של אמהות יהודיות הוא גבוה מאד בעוד שבקרב אמהות ערביות הוא נמוך מאד. להכרה בהוצאות מטפלת כמעט ולא תהיה השפעה על שיעורי הגידול בתעסוקה של שתי האוכלוסיות.
שיעור ההשתתפות בכח העבודה של אמהות לילדים עד גיל 4 עמד בשנת 2007 על 63.5%. קיים פער ניכר בין שיעורי ההשתתפות של אמהות יהודיות (76.9%) לבין אלה של ערביות (22.1%), ולפיכך ניתחו החוקרים כל קבוצת אוכלוסיה בנפרד.
עוד על פי הנתונים, שיעורי ההשתתפות
על פי אומדן המינהל, שיעור ההשתתפות של אמהות יהודיות לילדים עד גיל שנה עומד על 66%, עולה לכ-78% בעת שגילו של הילד שנה עד שנתיים, ועולה פעם נוספת ל- 82%-85%, כאשר הילד גדול יותר.
מגמה דומה נמצאה גם בקרב אמהות ערביות, אולם שיעורי ההשתתפות שלהם ככלל הינם נמוכים מאד (26% בקרב אמהות לילדים בגילאי 5-9, בהשוואה ל-21% בקרב אמהות לילדים בגילאי 0-1).
לאור זאת, אומרים בתמ"ת, כי על המדינה להתמקד בטיפול בנשים ערביות בכלל ובאמהות בפרט, ולסייע בהסרת החסמים המרכזיים המונעים בעדן מלהשתלב בעבודה, שהם כאמור העדר מקומות עבודה מתאימים, בעיות של נגישות תחבורתית, ועמדות מעסיקים.
כמו כן נכתב בהמלצות כי יש "לפעול לשיפור מערך הטיפול-חינוך בגיל הרך . מסגרות חינוך-טיפול איכותיות יותר יתרמו להישגיה הכלכליים-חברתיים של המדינה בכללותה".
"כמו כן יוכלו להשפיע על החלטות משקי הבית ללא התערבות המדינה: אמהות לילדים קטנים ישלבו את ילדיהן במסגרות לאור תרומתם החינוכית, דבר שיעודד את שילובן בשוק העבודה, חינוך הדור הבא יסייע למצוי פוטנציאל ההתפתחות שלו, ויכין אותו טוב יותר להתמודדויות והאתגרים הצפויים לו בעולם העבודה החדש, לכשיתבגר".
בנוגע להוצאות המוכרות הם מציינים כי יש "לבחון מחדש את הפטורים וההוצאות המוכרות – למרות שהשתכנענו שהשלכות ההכרה בהוצאות הטיפול לצרכי מס תהיינה מצומצמות ביותר, ולא תשפענה על הגידול בשיעורי ההשתתפות".
"אנו סבורים שראוי שמסגרת סך התקציב המיועד לפטורים מתשלום מס הכנסה וההוצאות המוכרות לצרכי מס תיבחן מחדש במטרה לחזק את ההוגנות המגדרית ורווחת האישה ומשפחתה. במסגרת מגבלת התקציב מוצע לבחון הגבלת הסכום המוכר כהוצאה בסעיפים שונים, ולהכיר בהוצאות השגחה על ילדים בתנאים מסוימים".
נא להמתין לטעינת התגובות
