פרשת עוקץ המדבקה: תאוות בצע. זה כל הסיפור
הסיפור המוזר של חברת לייף קיפר: מה כל כך מיוחד במדבקה, האם יש תקדים לתרגיל הונאה מסוג זה, כיצד היה ניתן לחשוף את התרמית מבעוד מועד ומי בעצם היו קורבנות הפרשה?
היישום הסלולרי, המאפשר את העברת ההתראה על התקפי לב, לא פותח ולא הוטמע בטלפונים של נוקיה וגם לא בטלפונים אחרים.
המנכ"ל גבי פיקר הבין שהוכשל והתפטר, הדירקטור חגי הדס פרח לעיסוקיו החשובים יותר, היזם ד"ר עמוס בוחניק אינו עונה לטלפונים, והרמאי הוותיק אריק קליין כבר עובד על הפרויקט הבא.
בסוף השבוע נותרנו עם כמה שאלות פתוחות שלא על כולן אפשר לענות במלואן, וייתכן שהתשובות המלאות גם לא ייחשפו לעולם. עד כה לא ידוע על נפגעים של ממש בפרשה ואם לא יתקיים דיון משפטי יהיה גם קשה לברר את הפרטים.
כנראה אף אחד, חוץ מהתקשורת שהוזנה במידע שגוי והתגייסה גם להפריך אותו במהלך מרבית ימי השבוע. היזמים לא הסבירו מדוע החליטו להפיץ ביום ראשון הודעות לעיתונות על העיסקה שלא הייתה (נכון לעכשיו הם כלל אינם מודים
אפשר להניח שבאמצעות ההודעה הם ניסו לשוות ל"המצאה" שברשותם שווי אדיר, שיפתה משקיעים להשקיע בפיתוח. אם התוכנית הייתה יוצאת לפועל, ייתכן שהיינו מגלים מספר משקיעים תמימים שנפלו בפח.
בעולם העסקי קיימים אין ספור מקרים שבהם שוכנעו משקיעים תמימים להשקיע הון בעסק מפוקפק. לפעמים מדובר בהונאה של ממש, אבל ברוב המקרים זוהי המצאה שמתברר ברגע האחרון שאינה פועלת כפי שציפו או שאין לה קונים.
המשקיעים בשוק ההון אינם מחפשים תוכניות עסקיות ודוחות אלא "סיפורים" מהסוג שנוכלים כאריק קליין מתמחים במכירתם.
בכל רגע נתון מסתובבים בשוק ההון יזמים זריזים המספרים חצאי שקרים ושקרים של ממש על טיב הסחורה שהם מנסים למכור למשקיעים. ככל שהסיפור כרוך בכסף גדול יותר, הוא נשמע רציני יותר ומעורר את עניינם של משקיעים גדולים יותר.
המשבר הפיננסי העולמי למשל נגרם על ידי בנקאים מכובדים ומיומנים שהשקיעו מיליארדי דולרים בעסקים שלא הבינו בהם ולו חצי דבר.
בעיקר הסגנון והרעש: בעוד שמרבית ההונאות נעשות בחדרי חדרים ובפינות נסתרות מהעין, החליטו היזמים של לייף קיפר להשתמש בתקשורת ולהוליך שולל את העיתונאים.
השלב הראשון עבד היטב: מערכות העיתונאים לא יכלו לבדוק את אמיתות המידע שהגיע זמן קצר לפני סגירת המערכות, ולכן פרסמו אותו כפי שנמסר. למחרת התפנו העיתונאים לבדוק את המידע וגילו אין ספור סימנים להונאה.
הסיפור נותר גדול ומעניין, אך במקום ידיעות על הצלחה טכנולוגית ועסקית התמלאו העיתונים בחשיפת רשת הכזבים שטוו היזמים וניסיונותיהם הבלתי מתוחכמים להפריך את החשדות נגדם.
העניין בסיפור התרמית היה בהתאם לגודל הסיפור שניסו היזמים למכור לתקשורת (עיסקה של מיליארד דולר).
גם כאן אין כל דבר יוצר דופן: ריח הכסף הגדול גורם לרבים להרגיש שיש להם "חוש" וידע ששכרם בצדם. אריק קליין לא היה היחיד בסיפור שהתיימר להיות מי שאינו.
בלי להרגיש השתתפו כולם בנשף מסכות שבו שכחו המשתתפים אפילו את זהותם שלהם: ד"ר פיקר הוא איש חביב, אבל הוא מעולם לא ניהל חברת ציוד רפואי מהסוג שהתיימר לנהל בסיפור הזה ולא היה לו מושג איך עיסקאות מסוג זה מתנהלות.
אולם כשהוצע לו למנכ"ל חברת היי טק מבטיחה עם פיתוח חדשני שאקזיט אדיר בצדו, הוא לא שאל הרבה שאלות.
הדס הוא אולי לוחם מוסד נועז, אבל גם הוא קיבל על עצמו תפקיד ניהולי בחברה בידיעה שאין לו כישורים או ידע הנדרשים לניהול עסקי. בורותו כה רבה, עד שהוא היה בטוח שניסיון שערך ב"מדבקת הפלא" הוכיח את יעילותה. השאלה כיצד הגיע אדם כזה לתפקיד סגן ראש המוסד היא רק עוד אחת מהתעלומות שתותיר אחריה פרשת המדבקה.
איש העסקים שבחבורה, ד"ר עמוס בוחניק, היה אמור להבין דבר או שניים בעסקים ובעסקי הציוד הרפואי. אולם נראה שגם הוא, כמו רבים לפניו, נפל ברשתו של "הממציא" קליין, וקיווה שהפעם יצליח לעשות את המכה.
מקצוען אחר שהיה אמור להכיר את הבעייתיות שבסיפור היה עו"ד גבי הייק, שחתם על הסכמי המכירה בלי לפגוש איש מהצד השני או לדבר איתו. יותר משהפרשה מלמדת על כישוריו של הייק, היא מלמדת על טיבו של מקצוע עריכת הדין.
לא נעים להודות, אבל מתברר שהעיתונות הייתה המחסום הכמעט אחרון בפני תרגיל המדבקה. העיתונות הכלכלית רגילה להיתקל בסיפורי "אקזיטים", אמיתיים ברובם. כל כתב כלכלי יודע כיצד צריכה להיראות עיסקה כזו.
אף שקליין תואר בעיתונות כנוכל מתוחכם, הוא לא ידע כיצד אמורה עיסקה כזו להיראות באמת, ונראה שגם שותפיו לא היו מוכנים לשאלות הבסיסיות ששאלה התקשורת: היכן אישורי מינהל המזון והתרופות האמריקאי לציוד הנרכש, האם החברה הרוכשת מאשרת את העיסקה; מדוע לא הוצג הפיתוח בפני משקיעים ידועים בענף ומי הם אנשי המקצוע שיכולים להעיד על הפיתוח.
כל אחד משותפיו של קליין היה יכול לעלות בקלות על התרמית, אבל הם נבחרו על ידיו בקפידה בהתאם לשני קריטריונים: שמם הטוב בציבור והיעדר כישורים לחשוף את התרמית הפשוטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
