עידן עופר: "האמת זועקת לשמים"
עידן עופר כבר לא יכול לחכות ליום שלישי כדי להראות לכם שמיקי רוזנטל טועה. בינתיים הוא גם שוקל להגיש תביעת נזיקין ("הנזק מגיע עד אנגליה"), מתכחש ליחסי הון-שלטון ("אם כבר, זה עובד נגדנו") ומוקסם מהשותף הכריזמטי שלו - שי אגסי
- רוזנטל מגיב: "עידן עופר שקרן"
למרות החינוך בפנימיה בריטית, לא מעט שנים במזרח ודיקציה שמזכירה כי השפה העברית היא לא שפת האם הבלעדית שלו - אי אפשר להוציא את הישראליות מעידן עופר.
עידן עופר יוסי אלוני
כמו רוזנטל, גם עופר עקשן, חם מזג והולך עד הסוף. המר. אם, נניח, הם היו נפגשים בטירונות, זה בטח היה נגמר במכות.
תגיד, בשביל מה היית צריך את זה? אני שואל את עידן עופר. אם היית מוותר על סרט ההמשך, על עורכי הדין ועל התביעות - הפרשה הזאת היתה נשכחת כבר מזמן.
"התמונה שיש לי בראש", הוא אומר, "היא מיקי רוזנטל שמטריד את ההורים שלי, שני אנשים בני 80 פלוס, בצורה בוטה מאוד ומכוערת, וגם תוקף את הבת שלי - ואת זה לא רואים בסרט. על כך אני לא סולח, ולא מעניין אותי מה חושבים כל יועצי התקשורת שבעולם.
"הסרט הזה יצר בציבור תחושה שהמשפחה שלנו היא משפחה דורסת, מנצלת ומזהמת. מדובר בנזק תדמיתי גדול ובעיקר לא מוצדק. הסרט יצר תדמית שייקח לנו הרבה זמן להשתחרר ממנה. מכאן בא הרצון שלי לתקן זאת".
"אין לי ציפיות"
הסיפור התחיל לפני כ-4 שנים. מיקי רוזנטל - עיתונאי ותיק שפרח עם הסדרה "בולדוזר" - עבד עם הבמאי אילן עבודי על סרט, שבחן את המונח "הון-שלטון" דרך העיסקאות שביצעה המדינה עם משפחת עופר.
מיקי רוזנטל אלי דסה
הטענה המרכזית בסרט היתה שמשפחת עופר, מהעשירות בארץ, הצליחה לעשות חלק גדול מהונה באמצעות קשרי הון-שלטון ולרכוש נכסי מדינה בהפרטות השונות בהנחות גדולות. מעבר לכך, רוזנטל טוען בסרטו כי המשפחה מתייחסת בצורה לא ראויה לעובדיה, וכי מפעליה גורמים נזק סביבתי גדול.
לאחר שורה של מה שמגדיר רוזנטל כמכתבי איום מעורכי דין, סירבו גופי השידור בטלוויזיה ורשתות בתי הקולנוע לשדר את הסרט. הסרט שודר בסופו של דבר בסינמטק בתל אביב.
משפחת עופר החליטה להפיק סרט תגובה
משלה - תחת השם "העובדות כן חשובות" - שיציג לדבריה את השקרים, חצאי האמיתות והאי-דיוקים שמשודרים בסרט, בטענה כי רוזנטל עשה עבודה עיתונאית לא ראויה.
בשבוע הבא ישודרו בערוץ הראשון שני הסרטים - תחילה "שיטת השקשוקה" של רוזנטל ועבודי ומיד אחריו סרט התגובה של משפחת עופר. לאחרונה משכה משפחת עופר תביעה נגד רוזנטל, והגישה תביעת דיבה חדשה בסכום של 3.5 מיליון שקל נגד יוצרי הסרט. ראוי לציין שמשפחת עופר אינה תובעת בגין תקיפה כלשהי, אלא מתרכזת בדיבה.
"רוזנטל מתחיל להבין שהגזים"
אני רוצה לחבר אותך, עידן, לסוף המאמר שכתב מיקי רוזנטל לפני כשנה ב"סופשבוע" של מעריב, שבו ענה על השאלה "אם היית פוגש את עידן עופר, מה היית אומר לו?". הנה תשובתו: "אני לא מסכן ולא חלש, לא תצליח לסתום לי את הפה... יש לי הרגשה שהרבה סודות יצאו שם, על דוכן העדים. יש לי הרגשה שתעשה הכל כדי לא להגיע ליום הזה". יש לך בעיה להופיע בדיון המשפטי הזה?
עידן עופר יוסי אלוני
"לא, כמו שלו אין בעיה. אבל אני מאוד רוצה לראות איך הוא יתמודד עם העובדות שאנחנו מציגים בסרט התגובה. למשל, האמירה שלו שמה שבאמת חשוב זה לא העובדות.
"עם זאת, מראיונות ומהתבטאויות שלו בזמן האחרון שמחתי לראות שהוא מודה שאינו חף מטעויות. לזכותו ייאמר שהוא מבין שעשה טעות ומודה שלא בדק לעומק את העובדות - אז יש בו כנראה איזשהו יושר. הוא מתחיל להבין שהגזים. חשוב מאוד שגם הציבור יידע זאת".
לא זכרתי ששמעתי לאחרונה את רוזנטל מודה בדברים כאלה, ובמשרדו של עידן ממהרים לשלוף את התמליל מראיון רדיופוני שהתקיים השבוע בין ירון דקל לרוזנטל.
רוזנטל: "כל מטרתי הרי בעשיית הסרט הזה היא שיתקיים דיון ציבורי. אין לי מונופול לא על האמת ולא על החוכמה, ואני רואה את הדברים ממקום הימצאי, ואני חושב שיש בעיה... אני חי טוב בביקורת במדינה חופשית - גם נגדי. גם אני לא חף מטעויות, אבל עיקרו של דבר, לא יעזרו כל הטענות. אני חוזר ואומר שמשפחת עופר פוגעת באופן שיטתי במרחב הציבורי שלנו... אם אני טועה יש מקום לברר את זה בבית המשפט".
דקל: "אתה סקרן לראות את סרט התגובה?".
רוזנטל: "אני אשמח לראות. אולי אני אפילו אשתכנע שאני טועה...".
דקל: "אנחנו יכולים להשמיע לך".
רוזנטל: "אגב אני, אני לא חף מטעויות".
דקל: "תשמע, אתה השחרת את פניהם של האחים סמי ויולי עופר באופן כזה, שאתה יודע, אי אפשר לומר רק אני לא חף מטעויות. על השחרה כזו אולי צריך לפצות אותם - זה מה שהם טוענים".
רוזנטל: "מאה אחוז, בשביל זה יש בית משפט. אם טעיתי, אשלם. לעומת זאת, אם התביעות שלהם והאמירות שלהם וסרט התגובה שלהם יוסרו - אז הם ישלמו".
"אין לי ציפיות"
היו ביניכם חילופי דברים בזמן האחרון?
"לא, פגשתי אותו פעמיים בחיים שלי. שתי הפגישות היו לא נעימות".
עידן עופר יוסי אלוני
מה אתה מצפה שיקרה ביום שלישי אחרי שידור הסרט והתגובה שלכם?
"אין לי ציפיות גדולות. אני תמה לכמה אנשים תהיה סבלנות לצפות בסרט של שעה וחצי ואחר כך בעוד סרט של 25 דקות. אני חושב שהרבה עיתונאים שתמכו ברוזנטל מתוך תחושה שהוא 'עיתונאי דגול ולוחם צדק' ירגישו שהולכו שולל. עיתונאים אמיתיים יכתבו - והפחות אמיתיים ישתקו".
ומשם לתביעת הדיבה שהגשתם נגדו בשבוע שעבר. אתה יודע מה אומרים על מערכת המשפט: אתה יודע איך אתה נכנס, אבל לא איך תצא.
"אין לי ספק שנזכה. אני מאמין מאוד במערכת המשפט, והאמת במקרה הזה היא כל כך בוטה וכל כך זועקת לשמים. הנזק שנגרם לנו הוא אדיר - ולא רק בארץ. אני יכול לספר לך שהתקשרו אליי בנקאי השקעות מבריטניה וסיפרו לי שקיבלו פניות לצפות בסרט. זו פגיעה משמעותית. אולי צריך גם להגיש תביעת נזיקין. הפגיעה היא לא רק בנו, במשפחה, אלא בכל עם ישראל, כיוון שגופים גדולים מאוד שמייצגים את הציבור מחזיקים אצלנו מניות".
למה אתה לא מממן את התביעה שלך מכספים אישיים אלא מכספי החברות?
"בדיוק מהסיבה הזו - הסרט עוסק במידה רבה בחברות הציבוריות שבהן אנחנו שותפים".
הפרשה, שממשיכה לתפוח כמו בלון הליום ענק, כבר לא מתמקדת רק ביחסי הון-שלטון - אלא לא פחות ואולי אף יותר ביחסי הכוחות שבין בעלי ההון לתקשורת.
רוזנטל מתאר בסרטו איך כולם מנסים להניא אותו מלהמשיך בתחקיר: ממשפחתו ועד חברו עורך הדין והעיתונאי בדימוס רונאל פישר. הוא מראה שגופי שידור מסרבים לשדר את הסרט, שחלק מהתקשורת הכתובה מתעלמת ממנו, ושהוא עלול למצוא את עצמו ללא פרנסה.
מצד שני ועל רקע כל הקשיים והחששות של רוזנטל, מפתיע שאיש אחד עם מיקרופון, מצלמה והמון עקשנות מצליח להוציא משיווי משקל את המשפחה העשירה בישראל - על סוללות יועציה, עורכי דינה והמנגנונים העומדים לרשותה.
כך נוצר מאזן אימה נדיר בין עיתונאי נטול פלטפורמה תקשורתית לבין אחד הגופים הכלכליים החזקים במשק. מאזן האימה הזה סוגר דלתות רבות בפני רוזנטל ומקשה עליו באימות ממצאי התחקיר שלו; לעומת זאת, אותו מצב מקל על אנשי החברה לישראל לקעקע את ממצאי רוזנטל בסרט התגובה של החברה.
"מתמודד עם מה שיש"
בוא נשים בצד לרגע את שיטות העבודה של רוזנטל. רציתי לשאול אותך לגבי הביקורת המרכזית בסרט: קשרי ההון והשלטון שאיפשרו לכם, כביכול, לבצע עיסקאות טובות עבורכם ופחות טובות למדינה.
"מה למשל?".
רכישת החלק של המדינה בצים, למשל, או מכירת חלקכם בבז"ן בחזרה למדינה.
"לדעתך זה עסק טוב? לא נראה לי. לפי המחיר בהפרטת בז"ן שנעשתה אחר כך, אני חושב שדווקא המדינה עשתה עיסקה טובה. גם בעיסקת צים - תלוי מתי בודקים. אם הממשלה היתה ממשיכה להיות שותפה בצים, היא היתה צריכה להזרים לחברה בימים אלה סכומים גדולים מאוד. מבחינת המדינה זו היתה העיסקה הכי טובה אי פעם".
עידן עופר יוסי אלוני
כאיש עסקים, אתה מצטער בדיעבד על עיסקת צים?
"אני לא מצטער על שום דבר. אני מתמודד עם מה שיש".
קשרי הון שלטון - יש דבר כזה בארץ?
"לא, לא שאני מכיר. אם היו יחסים אישיים - למשל עם אהוד אולמרט - זה עבד נגדנו. במקרה אחר של עיסקת בז"ן, ניסה החשב הכללי ירון זליכה לשנות את ההסכם. בדיעבד התברר שבעקבות השינוי המדינה תצטרך לשלם לנו יותר. אז בנימין נתניהו בא וצעק שנחזור בנו - ובאמת חזרנו בנו, רק בגלל שרצינו להיות בסדר".
בעצם, אתה אומר שהיחסים האלה עבדו לטובת המדינה.
"בהחלט".
קשה להיות עשיר בישראל?
"זו הגדרה כוללת מאוד".
קשה להיות משפחת עופר בישראל?
"לא. אני לא חושב. אני גאה להיות חלק ממשפחת עופר. יש אנשים שיחשבו שאתה שואל את השאלה הזו כיוון שאתה קורא יותר מדי טוקבקים או עיתוני רכילות למיניהם. אני לא מרגיש קשה עם זה. העניין של עשיר או לא עשיר במדינת ישראל או בכל מקום אחר הוא משתנה, יש לו עליות ומורדות. גם להיות עשיר או מקבל בונוסים בארה"ב או בבריטניה זה לא מה שהיה פעם".
אם היית נולד למשפחה אחרת, במה היית עוסק?
"לא יודע. לא חשבתי על זה אף פעם".
אתה יודע למה אני מתכוון, נולדת למשפחה עשירה.
"אני לא יכול להתכחש למשפחה שנולדתי אליה. זה כמו שבני בגין וציפי לבני נולדו למשפחה של פוליטיקאים".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף עסקים שישי של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
