העתק-הדבק, תגיע לקתדרה
הסטודנט הישראלי הממוצע הוא חובב מושבע של העתקה מהרשת. לך תסביר לו את הערך של מקוריות בעידן שבו העתקה זו נורמה
כיום ניתן להחליף כל קובץ שעולה על הדעת בעשרות שירותים שונים להחלפת קבצים. מאתרים אחרים ניתן להוריד למחשב האישי שירים, סרטים, ספרים, מצגות, משחקי מחשב, מה לא. הפיכת טובין ממוצר שקשה להעתיקו לרצף ארוך של ביטים מערערת תעשיות שלמות. תעשיית הספרים לדוגמה, נאלצת באחרונה להתמודד עם הדילמות הקשורות בהחלפת קבצים בעקבות השקת מכשירים המאפשרים לקרוא ספרים דיגיטליים בקלות ופשטות. חברות המוזיקה והסרטים מכירות את הבעיה מקרוב. אחרי הכל, כל שצריך הוא ללחוץ כאן והסרט הזה, שעולה 20 דולר, מגיע אליי למחשב, עם תרגום, מוכן לצריבה. סרט אחד נו, מי ישים לב.
הלך המחשבה הזה נודד למקומות נוספים, אחד מהם הוא האקדמיה. סטודנטים בכל העולם נדרשים לכתוב ולהגיש עבודות מסכמות. עבודות מסוג זה דורשות יותר מחשבה ופחות שינון, יותר מקוריות ופחות זיכרון. ניתן היה להניח שסטודנטים יקפצו בשמחה על המציאה, אלא שהמציאות שונה.
כמי שמתמודד עם עשרות רבות של עבודות מדי סמסטר, אני יכול להעיד כי הסטודנט הישראלי הממוצע (תמיד יש יוצאים מן הכלל) הוא חובב מושבע של העתקה מהרשת. אני לא לבד. מרצים יודעים שעבודות רבות נראות כיום כמו תצרף הבנוי מקטעי טקסט שהועתקו והודבקו לתוך מסמך וורד; פה קטע מתוך פוסט שפורסם בבלוג, שם קטע מתוך ויקיפדיה ולסיכום קטע שהועתק מתוך אתר חדשות. מקטעים אלו מוגשים אחר כבוד כיצירה מקורית-הכוללת לעתים שגיאות שנכתבו במקור-ושחתומים על ידי הסטודנט שאינו מבין מה הבעיה עם הפרקטיקה הזו. מה הוא בסך הכל עשה, העתיק מהרשת? זה לא מה שכולם עושים היום?
מעבר לשאלות הרגילות אודות אתיקה וכללי
נטל החשיבה מחדש על תפקידו ומעמדו של הידע בחברה המודרנית אינו מוטל רק על הסטודנטים. גם המרצים נדרשים לחשוב מחדש על העבודות והמבחנים המנוסחים על ידם כך שאלו יגרמו לתלמידים לזנוח את פרקטיקת "העתק-הדבק" הכל כך חביבה עליהם לטובת אתגר אינטלקטואלי מסקרן.