לעמוד על זכויותיכם: חוקים בנושא צרכנות שמשתלם להכיר
בשנים האחרונות אישרה הכנסת שורה של שינויי חקיקה שחיזקו את כוחו של הצרכן. גם בתי המשפט לא נשארו אדישים ופסקו לעיתים קרובות לטובת אלו שהתקוממו מול החברות המסחריות. למרות זאת, רבים לא מודעים לשינויים ולא דורשים את המגיע להם. נוקד: "על הצרכנים לקחת את המושכות לידיים"
בארגון אמון הציבור ציינו מספר דוגמאות לפסיקות לטובת הצרכנים, שלא ויתרו על זכויותיהם והחליטו לתבוע. בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים פסק נגד קרביץ, לאחר שלקוח שרכש בלוק כתיבה חויב בסכום גבוה יותר מהסכום שצוין על גבי הבלוק. בעוד המחיר הנקוב על הבלוק היה 14.99 שקל, החיוב היה עבור 24.99 שקל והלקוח החליט להגיש תביעה.
קרביץ טענה כי "טרם הספיקה לעדכן את מחירו של הפריט, לנוכח עדכוני מחירים של פריטים רבים בחנות בסמוך לאותו מועד שבו נרכש הפריט". אולם בית המשפט לא קיבל את הטענה, וחייב את החברה לפצות את הצרכן ב-1,800 שקל. "על החברה היה לעדכן את המחיר בקופה רק לאחר שווידאה שהמחירים על גבי המוצרים מעודכנים", קבע בית המשפט. במקרה אחר, טעות דומה עלתה לשופרסל 2,000 שקל.
סלקום חויבה לשלם 10,000 שקל כפיצוי ללקוח שביקש לבטל שירות שקיבל, אך גילה כי הביטול לא נעשה בפועל. הפרה של חוק הגנת הצרכן עלתה לפוקס 120 אלף שקל ולמנהלה, הראל ויזל, 10,000 שקל נוספים.
ועדת הכלכלה של הכנסת ומשרדי התקשורת והתמ"ת הובילו שינויים משמעותיים בתחום הגנת הצרכנים. בין מובילי השינוי היו יושבי הראש לשעבר של ועדת הכלכלה, השרים גלעד ארדן ומשה כחלון, וסגנית שר התמ"ת, ח"כ אורית נוקד. לדברי נוקד, כעת צריכים הצרכנים "לקחת את המושכות לידיים - ללמוד ולהכיר את החוקים והתקנות ולדעת להשתמש בהם בשעת הצורך, כדי לממש את זכויותיהם".
החוקים הבולטים שאליהם מתייחסת נוקד הוא חוק ההתנתקות משירותים, שמחייב את החברה לבצע ניתוק מיידי משירות לפי הודעת הלקוח; רפורמת ניידות המספרים, שהוביל משרד התקשורת ומאפשרת כיום ללקוחות לעבור בין חברות התקשורת השונות ביתר קלות, בלי להחליף את מספר הטלפון; רפורמה נוספת היא קיצור תקופת ההתחייבות בעיסקאות עם חברות הסלולר, מ-36 חודשים ל-18 חודשים.
כמו כן, עסקים חויבו במתן החזר כספי לצרכנים שמבקשים להחזיר מוצרים שרכשו, וכן לפרסם את מדיניות החזרת המוצרים בהבלטה. כיום ניתן גם לקבל פיצוי על איחורים של טיסות ורכבות. חוק הטכנאים מאפשר ללקוח שממתין לשירות טכנאי זמן רב מעבר למובטח לקבל פיצוי של מאות שקלים.
המחוקקים הגבילו גם את משלוח דואר הזבל וקבעו כי יש להגדיל את "האותיות הקטנות" בפרסומות. חוק נוסף, שעבר בכנסת הקודמת, הוא תיקון לחוק הגנת הצרכן, המאפשר קבלת פיצוי לדוגמה של עד 10,000 שקל ללא הוכחת נזק, במטרה להרתיע את החברות מפני עבירה על החוק.
לדברי נוקד, כעת צריכים הצרכנים רק להשתמש בחוקים, וכך יוכלו לשפר באופן דרמטי את מצבם. מנכ"ל אמון הציבור, גלית אבישי, מסכימה עם ההנחה שהכוח עבר לצרכנים. "כוח האכיפה עבר אלינו (הצרכנים - ל.ד), משום שהמציאות הצרכנית מלמדת אותנו שכוח הגורמים האמונים על האכיפה אינו מספיק ושישנו פער בלתי נסבל בין ההגנות בחוק לבין מימושן בפועל".
לדברי אבישי, "נוצר מצב שבו עסקים רבים אינם חשים את נחת זרועה של ההרתעה, ומשום כך אינם חוששים לרמוס את החקיקות ואת הצרכנים". אבישי ציינה כי בחודשים האחרונים ניתן לראות שיותר ויותר צרכנים אכן משתמשים בחוקים החדשים, ועומדים על זכויותיהם.
"בית המשפט, שאליו מגיעות התביעות, גם הוא חש במגמה זו ופסיקותיו לטובת הצרכן הן בהתאם", הוסיפה. אבישי מדגישה כי ככל שהצרכנים יעמדו על זכויותיהם, כך יבינו בעלי העסקים ש"עיגול פינות וחוסר
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, מבטיח כי נושא הצרכנות לא יירד מסדר היום. "מה שעומד לנגד עיניי בכל רפורמה, חקיקה או תקנה, הוא מה יוצא מזה לצרכן", מסביר אקוניס, "האם ההחלטה מיטיבה איתו? זה השיקול הראשון במעלה מתוך שורה של שיקולים שצריך לבחון לפני קבלת ההחלטה. לחברות הגדולות יש לוביסטים מקצועיים מאוד. אני לוביסט של הצרכנים".
סגנית השר נוקד מציינת כי בכוונתה לקדם מספר נושאים בשנה הקרובה, ובהם תיקון שיאפשר לצרכנים לבטל תוך 14 יום עיסקאות של התחייבות לטווח ארוך לחברות האינטרנט, הכבלים והלוויין.
עם זאת, מציינת נוקד, כי יש כוונה גם להוביל קמפיין רחב להעלאת המודעות לחקיקה הצרכנית. תיקון נוסף שבדרך הוא תיקון לחוק הפיקוח על המחירים, שיקבע מחיר אחיד למים מינרנליים שנמכרים במופעים ובאירועים.
אמנם חלה התקדמות משמעותית בתודעת הצרכנים, אבל חלק מהחברות המסחריות לא נרתעות מהחקיקה ומוצאות דרכים לנסות ולעקוף אותה. לדוגמה, ישנן חברות שמשתמשות בשיטת ה"צינתוק" - צלצול וניתוק, שהחליפה את משלוח דואר הזבל. החברה מתקשרת ללקוח התמים ומנתקת, והוא מחייג בחזרה למספר שמופיע על הצג ולכן מבצע פעולה אקטיבית.
כמו כן, רבים מאיתנו כבר למדו על בשרם את הקושי להתנתק מכמה חברות תקשורת, למרות חוק ההתנתקות משירות. עוגמת הנפש של הצרכנים לא תמיד מסתיימת בכך. מספר המפקחים על החוקים נמוך, ולעיתים נוצר מצב של חוסר אכיפה. לצד זאת קיים עומס רב בבתי המשפט, וצרכנים רבים מעדיפים לוותר על הגשת תביעה או על דרישת המגיע להם.
גם בנושא הזה יש לנוקד בשורה לצרכנים. בשנה הקרובה היא מתכוונת לשים את הדגש על הקמת הרשות לסחר הוגן (בדומה למודל של הרשות להגבלים עסקיים), שתרכז את כל עבודת המטה והשטח של נושא הצרכנות. "הרשות תאכוף את החוקים הנוגעים להגנת הצרכן, תוכל להטיל קנסות כספיים, תגביר את האכיפה ובעיקר תייעל את כל המערכת, שכרגע מבוזרת בין גורמים שונים", מבטיחה נוקד.
נא להמתין לטעינת התגובות
