מסגרת אשראי חדשה: הבנקים וחברות האשראי מקצצים את המסגרת
בתוך ערימת הדואר שעוד לא הספקתם לקרוא, אולי מסתתר גם מכתב מהבנק המודיע על הקטנת המסגרת לכרטיס האשראי שלכם. אתם לא לבד: הבנקים חתכו באופן חד-צדדי עשרות אחוזים ממסגרות האשראי של לקוחותיהם. המשמעות: ירידה חדה בכסף הזמין העומד לרשותכם
- קוצצתם? יש מה לעשות
הסיבה לאיחוד המסגרות ולהצרתן היא ניסיונם של הבנקים לעמוד בתקנות הבנקאיות הבינלאומיות החדשות "באזל 2", הצפויות לחול על הבנקים הישראליים החל משנת 2010. תקנות אלו מגדירות מחדש את הסיכון במערכת הבנקאות, סיכון שלפיו בוחרים הבנקים מהי כמות ההון שאותה הם אמורים לרתק, כלומר להשאיר אצלם, כשהם משתמשים בכספים שלקוחות הפקידו לצורך מתן הלוואות או השקעות שונות.
כך מנועים הבנקים מלהשתמש בחלק ניכר מהכסף המופקד אצלם גם במקרי אשראי לא מנוצל, ועל כן הבנקים וחברות האשראי שבבעלותם יקמצו בהקצאת מסגרות אשראי חדשות.
הטקסט שנכלל במכתביהם של חלק מחברות האשראי קורא ללקוחות ליצור קשר עם הבנק או חברת האשראי במקרה שהמסגרת החדשה איננה למידותיהם. אך בסופו של דבר מסגרת האשראי איננה קשורה אך ורק ברצונותיהם של הלקוחות, אלא בתפיסת הסיכון של הבנק. הוא משקלל מרכיבים כגודל החשבון, ההכנסה החודשית, החריגה הממוצעת, עמידה בתשלומים וגודל הנכסים הפיננסיים שברשות המפקיד כדי לאמוד כמה אשראי הוא מוכן להקצות.
"חברות האשראי אינן מחוייבות לשיטת הערכת זהה של לקוחות, אך פרמטרים אלו מהווים אינדיקציה ראשונית - וככל הנראה טובה למדי
אי לכך, כדי לקבל מסגרת אשראי גבוהה יותר, תבקש פעמים רבות חברת האשראי מידע נוסף שיאפשר לה לאמוד את מידת היציבות של הלקוח וטיב ההתנהלות הפיננסית שלו. על־פי מידע זה יוכרע אם להעניק מסגרת אשראי גבוהה יותר.
"מלקוחות פרטיים ועיסקיים תבקש חברת האשראי פירוט של התנועות בחשבון בחודשים האחרונים,” מסביר קרעין, “בעוד שעסקים יתבקשו בדרך כלל להגיש דוח מע"מ הכולל את כלל עיסקאות המכירה שאותן ביצע העסק בתקופה האחרונה".
לפיכך, לקוחות הבנקים וחברות האשראי צפויים להיתקל במציאות חדשה, בה אישור של מסגרות אשראי הינו הליך טריוויאלי פחות מבעבר. מצב זה יכול אמנם להוביל להתנהלות פיננסית אחראית יותר, אך הוא עשוי גם להוביל את לקוחותיהן של חברות האשראי לסיטואציות שבהן הם עומדים מול שוקת שבורה - כשמסגרת האשראי הישנה שהוקצתה להם אינה עומדת עוד לרשותם, וצורכיהם הפיננסיים אינם זוכים למענה שלו זכו בעבר.
"לקוח שנוסע לחו"ל והיה רגיל למסגרת אשראי נפרדת לרכישות אותן הוא מבצע במט"ח", מסביר אבי קרעין, מנכ"ל משותף בניהול נטו - מנהלי כספים, "נאלץ כעת לחשב את מסגרת האשראי החדשה שלו לרכישות לא רק כנגזרת של כמות הקניות אותה ביצע במטבע הזר, אלא את השימוש הכולל שלו באשראי".
קרעין מקבל לטענתו פניות מלקוחות רבים, שגילו לפתע כי מסגרת האשראי שלהם קטנה: "נוצר מצב שבו לקוחות רבים שאינם מודעים לצעד זה - ובחרו שלא להתעמק במכתב מחברת האשראי - ייאלצו להיווכח בסיטואציה של רכישה כי האשראי שאליו היו רגילים לא עומד עוד לרשותם". קרעין מספק דוגמאות של לקוחות בעלי מסגרת של 65 אלף שקל שקטנה ל-20 אלף שקל, ומסגרת של 19 אלף שקל שקטנה ל-13.5 אלף.
אם לקוח אינו יכול לעמוד במסגרת האשראי המצומצמת שלו, האלטרנטיבה שעומדת בפניו היא הזמנת כרטיס אשראי חוץ-בנקאי, שעלותו הממוצעת עומדת על כ-12 שקלים בחודש. בנוסף לכך, הריבית של כרטיס כזה היא גבוהה יותר, ועומדת על 16%-12% לשנה, זאת לעומת 10%-9% בכרטיס בנקאי.
המכתבים שהגיעו ללא מעט מלקוחותיהן של חברות כרטיסי האשראי, כוללים פירוט של המסגרת המקסימלית המותרת בחשבון במציאות החדשה, אך אין בהם פרטים על המסגרת הישנה. אי לכך לקוחות חברות האשראי עשויים שלא לגלות במבט ראשון כי נעשה שינוי במצב מסגרת האשראי שלהם.
"חברות האשראי לא טרחו לציין במכתבים מהי המסגרת הישנה, אך מבדיקות שערכנו ללקוחות גילינו שברוב המוחלט של המקרים היה חיתוך משמעותי בגודל המסגרת", אומר קרעין. הכללים החדשים הופכים חלק מהלקוחות לאטרקטיביים יותר לחברות האשראי, כך שבאותה מידה שלקוח נענש בהקטנה חד-צדדית של מסגרת האשראי - הרי שלקוח אחר עשוי לזכות בהגדלה חד-צדדית שלה.
הדרך לבירור היחס בין המסגרת החדשה לבין המסגרת הקודמת שונה במקרה של כרטיס בנקאי או חוץ-בנקאי. במקרה הנפוץ, שבו כרטיס האשראי הונפק על ידי הבנק, הרי שהמידע צריך להיות בסניף. במקרה שבו חברת האשראי הנפיקה את הכרטיס כחוץ-בנקאי, הרי שהמידע - כמו גם קבלת ההחלטות הנוגעות לגובה המסגרת - מצוי אצלה.
בשני המקרים ייתכן כי בפנייה למוסד האחראי לשינוי, ייתקלו לקוחות בבעיות הנובעות, לטענתו של קרעין, מה"בלגן היחסי" השורר בחברות בשל השינוי רחב הממדים המתבצע כעת בשוק לאור התקנות החדשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם