לא מגיעים ליעד המיחזור? נשנה אותו
ועדת הכלכלה אישרה תיקון לחוק הפיקדון. על פי ההצעה יעד המיחזור יעמוד על ל-77% מהבקבוקים, לאחר שלא הצליחו לעמוד ביעד של 85%
לפי חוק הפיקדון, שנחקק לפני עשור, לחברות המשקאות הוצב יעד איסוף של 85%. אולם תאגיד המיחזור שהקימו (אל"ה-איסוף למען הסביבה) מעולם לא עמד ביעד זה. התאגיד הסתפק באיסוף כ-65% מהבקבוקים וטען שהגדלת ההיקף כרוכה בעלויות שיביאו אותו לפשיטת רגל. חברות המשקאות ניצלו פרצה בחוק, התנערו מאחריות ישירה לכישלון התאגיד לעמוד ביעד, וסירבו להזרים אליו תקציבים נוספים שיאפשרו להגדיל את היקף האיסוף.
בעקבות זאת נוצר מדי סוף שנה מחזה אבסורד, כאשר נציגי התאגיד ביקשו מהשר להגנת הסביבה הקלה רטרואקטיבית ביעד-וקיבלו את מבוקשם. לפי ההסכם החדש, שאושר לקריאה שנייה ושלישית היום, תישלל מהשר הסמכות להקטין את היעד בדיעבד, והתאגיד יחויב לעמוד בו. היעד יעלה בהדרגה מ-65% (המצב בפועל כיום) עד 77% בעוד 5 שנים. החלק הריק של הכוס: חברות המשקאות קיבלו הקלה משמעותית לעומת היעד המקורי, 85%, שהותאם למקובל ברוב מדינות המערב.
גם הפעם לא הצילחו להחיל את חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים (ליטר וחצי ומעלה). אולם האיסוף שלהם נכנס למסלול חוקי, שמחייב את חברות המשקאות לעמוד ביעד של 50% החל מהשנה הרביעית אם החברות לא יעמדו ביעד, חוק הפיקדון יורחב אוטומטית ויכלול החל מ-2013 גם את הבקבוקים הגדולים. כדי לממש את היעדים, חברות המשקאות מתחייבות לשלש את מספר מתקני המיחזור בארץ (מכ-8,000 לכ-20 אלף).
ועדת הכלכלה גם קיבלה את עמדת המועצה הישראלית לצרכנות: צרכנים יוכלו לדרוש פיצוי לדוגמה של עד 1,800 שקל, אם לא ישיבו להם את דמי הפיקדון על בקבוקי משקה. המועצה לצרכנות ביקשה מחברי הוועדה להגן על הצרכנים, ולהפסיק את המחדל הנמשך שנים באמצעות תיקון נוסף לחוק ומתן כח בידי הצרכנים עצמם לעמוד על זכויותיהם. חברי הוועדה קיבלו את הצעת התיקון של המועצה לצרכנות שביקשה להוסיף מנגנון של פיצוי לדוגמה, שינתן לצרכים אשר מבקשים להשיב לידיהם את דמי הפיקדון ללא הצלחה.
"ארדן ושאמה פועלים לטובת קוקה -קולה על חשבון האינטרס הציבורי-סביבתי", תוקפת ציפי איסר איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין. לדבריה, לא זו בלבד שהטיוטה שאושרה הבוקר תואמת את עקרונות ההסכם שבין רוני קוברבסקי, נשיא קוקה קולה, לבין השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, אלא שהיא כוללת שיפורים המיטבים עם קוקה קולה והתעשיינים ביחס להסכם.
"כל ההערות והתיקונים שמטרתם להגן על האינטרס הסביבתי כפי שהועברו על ידי אדם טבע ודין נדחו פה אחד בניצוחו של יו"ר הועדה כרמל שאמה ובהסכמת השר להגנת הסביבה, שלא עמד בלחצי היצרניות", הוסיפה.
שאמה טוען ש"החוק שאושר הינו בשורה לצרכנים, לסביבה וליצרנים, כח"כ שנושא הסביבה קרוב לליבו אני מברך
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן אמר: "סיום הליך חקיקתו של חוק הפיקדון החדש מהווה בשורה אמיתית לתושבי ישראל, עם הטלת חובת איסוף הבקבוקים על יצרני המשקאות והגדלת היכולת של הציבור למחזר. בכוונתי להמשיך ולקדם את מהפכת הטיפול בפסולת בישראל ולהדביק את הפיגור האדיר בו אנו נמצאים ביחס למדינות המתקדמות בעולם. בכוונתי להביא בהקדם לחקיקת חוק האריזות שייתן מענה כולל לטיפול בפסולת הביתית".
חוק הפיקדון, שנכנס לתוקף ב-,2001 נועד ליצור מנגנון שידאג לאיסוף ולמיחזור הבקבוקים ו"ינקה את המדינה" על-פי החוק, כל בקבוק משקה מפלסטיק, מזכוכית או ממתכת שקיבולתו עד ליטר וחצי(לא כולל מוצרי חלב) מחויב בפיקדון של 25 אגורות.
מאז שהחוק נכנס לתוקף, אסף תאגיד אל"ה, שאותו הקימו חברות המשקאות, כשני מיליארד בקבובים. כיום נמכרים בישראל כ-1.4 מיליארד בקבוקים בשנה, מתוכם כ-750 מיליון בקבוקים גדולים (ליטר וחצי ומעלה) וכ-650 מיליון בקבוקים קטנים. על-פי החוק, התאגיד היה אמור לאסוף 85% מהבקבוקים הקטנים - אולם הוא אינו עומד ביעדים ומסתפק באיסוף כשני שלישים מהם.
באשר לבקבוקים הגדולים, במהלך העשור נעשו כמה ניסיונות להרחיב את חוק הפיקדון כך שיכלול גם אותם, אבל הם נתקלו בהתנגדות של חברות המשקאות, בגיבוי ש"ס. כתוצאה מכך, היקף איסוף הבקבוקים הגדולים, שנעשה באופן ווולונטרי, עומד על כ-20% בלבד.
בשורה התחתונה, הכשלים בחוק וביישומו גורמים לכך שבין חצי לשלושת רבעי מיליארד בקבוקי משקה שנמכרים מדי שנה מזהמים את חופי הים ואת השטחים הפתוחים או מגיעים לאתרי ההטמנה, שם הם תופסים נפח רב ועוברים תהליך התפרקות ממושך, שכרוך בזיהום הסביבה ומי התהום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם