עסקים אונליין מציג: המהפכות שעשו את העשור
הסלולריים, המחשבים, המצלמות, אופציות האחסון ועוד. כל המהפכות שהיו בעשור האחרון
מכשיר הטלפון הנייד עבר בעשור האחרון טרנספורמציה לא קטנה. ממכשיר המיועד להוצאה ולקבלת שיחות, הוא הפך למחשב המולטימדיה הקרוב ביותר לאדם. המצלמה שהתווספה למכשירים בראשית העשור היתה רק אחד הגורמים שהביאו את התפנית.
מי שאחראי למהפך היה הדור השלישי של ערוץ התקשורת, שאיפשר העברת תכנים מאתרי חברות הסלולר אל המכשיר שלנו במהירות וביעילות. בשלב הזה, חברות הסלולר למדו ששיר מוצלח אחד של אייל גולן יכול להכניס להן בכל יום הרבה יותר כסף מכל השיחות של כל המנויים באותו היום.
גם תוכניות הריאליטי תרמו למהפך, ולקראת סוף העשור התוודענו לחידוש האחרון מבית המדרש של אפל, אפליקציות. זאת מילת הקסם החדשה שהצליחה להרים את חברת המחשבים אפל מהתהום שבו שהתה אל השורה הראשונה של יצרניות הסלולר. עכשיו כבר אפשר למצוא אינספור אפליקציות אצל המתחרים: בגוגל, בחלונות של מיקרוסופט, ב-OVI של נוקיה ואפילו אצל סוני.
החדירה של התוכן לטלפונים הסלולריים לא קרתה ביום אחד. זה תהליך שהחל בתקופת המשבר הטכנולוגי שאירע לאחר אירועי קריסת התאומים והתפוצצות הבועה. חברות היי טק שנכנסו למשבר החלו לגלות את עולם הסלולר, שהיה מוזנח יחסית באותן שנים. וכך, בתוך זמן קצר נכתבו אלפי אפליקציות שניצלו את האפשרות להעברת מידע בערוץ המקביל לערוץ השיחות.
תחילה, התוכן עשה את דרכו למכשיר הנייד במהירות של צב, דרך פרוטוקול שנקרא .WAP מי שניסה לגלוש עם הסלולר בשנים הראשונות גילה שצריך הרבה סבלנות, עד שיופיע משהו על המסך. בהמשך היה ניסיון לשפר את הקצב באמצעות טכנולוגיה בשם ,EDGE אך השיפור לא היה משמעותי.
איפשהו במחצית העשור, עם בואו לעולם של הדור השלישי, העסק התחיל לזוז - לרוץ אפילו. מוזיקה, דפי מידע, קליפים ואפילו סרטים החלו לזרום אל המכשירים, ואלה הפכו למכונות מתקדמות עם נגני מוזיקה ברמה גבוהה שהשתלבו לפעמים עם נגני וידיאו
כדי ליישר קו עם החגיגה הזאת עברו המכשירים שינויים טכניים וקוסמטיים משמעותיים: הם השילו גרמים רבים ממשקלם, הרזולוציה של המסכים השתפרה באופן ניכר לעין, והצבעים ועוצמת התאורה איפשרו לראות את המסך בבירור גם ביום שמש ישראלי.
אותם שינויים היו למעשה הספתח לשינוי גדול אחר שהחל לפני 3 שנים - מסכי המגע. אלה כבשו כל חלקה טובה בעולם הסלולר, עד שהיום כמעט שליש מהמכשירים הנמכרים מצוידים במסך מגע, מלא או חלקי.
האייפון הוא הדובדבן שעל הקצפת של מסכי המגע. לפניו היו כמה דגמים עם מסכי מגע שלא ממש צלחו, אך הם סללו לאייפון את הדרך להצלחה. בעבר הכילו מכשירים רבים אפליקציות של דואר אלקטרוני, קריאת מסמכים, ניווט בדרכים, שעון מעורר, יומן אלקטרוני ומשחקים.
פתאום הגיע עולם חדש: האייפון מלמד אותנו איך לבשל, עוזר לנו לכוון את הגיטרה, ואפילו מדגים איך לספר בדיחות מבלי להתבזות. אבל האייפון לא לבד: גם מערכת ההפעלה של גוגל "אנדרואיד", שמותקנת במגוון מכשירים, מכילה שוק ענק של יישומים. לדעת חברת הייעוץ גרטנר, היא עתידה לכבוש את הפסגה ולעקוף את האייפון בגדול.
חידוש נוסף שישפיע רבות על עתיד הסלולר ומתחבר היטב לתוכן הוא התקן ה-GPS שנמצא במרבית המכשירים. ניווט ברחובות, איתור מקומות בילוי וקניות וסימון המיקום שבו צילמתם תמונות ברומא או בפריז הפכו לדבר שבשגרה (עוד כמה סיבות טובות להכניס הרבה כסף לחברות הסלולר).
ואיפה אנחנו בכל הסיפור הזה? תעשיית הסלולר הישראלית חוותה שני כישלונות צורבים בעשור האחרון. הראשון הוא של חברת אמבלייז עם מכשיר האלפאסל, שהיה לא הרבה יותר מלבנת חבלה בלי עתיד, והשני הוא המודו הזעיר.
המכשיר הישראלי הקטן אמנם זכה לאזכור בספר השיאים של גינס כטלפון הקטן בעולם, אבל איחר את הרכבת ולא הפך להצלחה. לאחרונה הציגה אמבלייז מכשיר חדש, ולא נותר אלא לאחל לו גורל טוב יותר משל קודמו.
מה הוביל למהפך הניידות? ראשית, צריך לציין לטובה את יצרנית השבבים אינטל, ובמיוחד את מרכז הפיתוח שלה בחיפה שהנפיקו במשך השנים כמה סדרות של מעבדים שהצעידו את הניידים קדימה. המדענים בחיפה הבטיחו כבר לפני מספר שנים מחשב נייד ששוקל קצת יותר מקילו, מכיל מסך 12 אינץ', פועל במשך כ-10 שעות ובמחיר של פחות מ-500 דולר - והם קיימו.
אין ספק שמה שתרם תרומה נכבדת לגידול בכמות הניידים היה הירידה המשמעותית במחירי הרכיבים - בעיקר הזיכרונות והכוננים הקשיחים. סיבה נוספת לירידה במחיר היא העברת הייצור לסין. עלות העבודה להרכבת המחשבים והאריזה שלהם ירדה מאוד, וזאת הסיבה שאנו יכולים להיכנס היום לכל חנות או רשת מחשבים ולקבל נייד איכותי במחיר נמוך.
לעומת השינויים בחומרה, שהלכה והשתפרה - בכל הקשור בעיצוב ובמראה החיצוני של הניידים לא היה שינוי גדול במהלך העשור. ראינו בעיקר שינויים קוסמטיים קלים, ולאט לאט אנו רואים יותר ויותר ניידים צבעוניים בשוק, כי צבע, כפי הנראה - מוכר.
גם בסעיף האנרגיה לא ראינו שינויים כבירים, אך אין ספק שבאמצעות אותן סוללות ליתיום עם טכנולוגיה בת 10 שנים ויותר - אנו מקבלים היום יותר שעות עבודה (הודות לחומרה החדשה והתוכנות היעילות). המהפך הגדול באמת בתחום הוא השינוי הדרסטי בגודל של המחשבים הניידים. המחשב הנייד הממוצע היה לרוב כבד, עם מסך בגודל 15 אינץ', בעוד הניידים הקטנים בשוק היו מעטים ויקרים.
היום המצב הפוך: קטן זה טוב וזול. תהליך ההתכווצות החל בסוף שנת 2005 בוועידת התקשורת שהתקיימה בטוניסיה. אז הוצג אבטיפוס ראשון של מחשב נייד קטן ממדים המיועד לעולם השלישי, כשתג המחיר שלו עומד על 100 דולר בלבד. בעולם המחשבים הרימו גבה, וטובי המוחות החלו לנסות לחבר את המפרט הטכני למציאות המסחרית. מהר מאוד גילו המתכננים שאי אפשר לייצר מחשב כזה במחיר נמוך כל כך, והפרויקט הוחזר למגירה.
בעקבות העניין הרב שיצר המוצר החליטו קברניטי חברת Asus הטייוואנית לפתח ולהציע לעולם מחשב נייד קטן מידות עם מסך בגודל 7 אינץ' במחיר של 250 דולר ללקוח. הנייד הקטן, שכונה נטבוק, הפך ללהיט עולמי. הוא ידע להתחבר לרשת ולגלוש באינטרנט, לקרוא ולשלוח דואר ולשחק משחקים פשוטים. מאות אלפי מחשבים כאלה נמכרו, והמלאי אזל בן לילה.
כל החברות הלכו בעקבות ההצלחה של ,Asus וכ-40% מהמחשבים הניידים שנמכרו בשנה האחרונה היו נטבוקים. המומחים מאמינים כי כבר לא מדובר באופנה, אלא במחשב חובה בכל בית. גם כאן, מעבד Atom של אינטל תרם רבות להצלחה, מאחר שהוא זול אך עדיין מסוגל להניע את המחשב ביעילות.
אליו הוצמדו גם לוח אם ורכיבים זולים נוספים. לאחרונה התברר כי הם מסוגלים להריץ את מערכת ההפעלה חלונות ,7 את מערכת ההפעלה של גוגל וכפי הנראה גם את האנדרואיד, מערכת הפעלה לסלולר של גוגל שתתאים גם למחשבים קטנים.
מנגד, ברף העליון של סקאלת המחירים ניתן היה למצוא מחשבים ניידים של סוני ואפל, שעלו אמנם כמו מכונית מיד שנייה - אבל התהדרו בביצועים של מכוניות מרוץ פורמולה 1.
בסוף העשור ראינו תופעה חדשה של ניידים עם חיבור פנימי לרשת הסלולר - תופעה שתתעצם בשנים הקרובות כשהדור הרביעי של הסלולר יתפשט בעולם. העתיד של הניידים לא ממש ברור, ונראה שהפורמט הקיים של המחשבים יימשך כנראה עוד עשור, עד שהסלולרי יבלע אותו כליל.
בינתיים אנחנו מחכים בכליון עיניים: מחכים לטאבלט חדש שיהיה גם ספר קריאה ולא רק מחשב נייד, אנחנו מחכים לנייד שיקשיב לנו, שיבין אותנו ויעשה כרצוננו גם בלי שנצטרך להגיד את זה.
בתוך כעשור המהפך הושלם, ונראה כי היום תוכלו למצוא מצלמות סרט חד-פעמיות רק בדוכני התיירות, בהודו וסין. חובבי הנוסטלגיה ימצאו מצלמות סרט משוכללות, אולי, בחנויות של שוק הפשפשים.
עם המעבר לעולם הדיגיטלי, כל אחד יכול להיות צלם מקצועי, וכמעט כל מצלמה פשוטה מצליחה להשיג תוצאות טובות ובקלות. למעשה, כל תפיסת הצילום השתנתה והפיתוי לצלם גדל מאוד בעשור האחרון: אם פעם היינו צריכים לשקול היטב כל תמונה ולקוות שהסרט לא ייגמר - היום מספר התמונות הפך לכמעט בלתי מוגבל (בהתאם לנפח כרטיס הזיכרון).
אם פעם היינו צריכים לחכות כמה ימים כדי שהתמונות יפותחו בחנות הצילום - היום כל תמונה מופיעה מיידית על מסך המצלמה. אמנם החלק האופטי של המצלמות, העדשות, כמעט לא השתנה במהלך השנים, אבל המערך האלקטרוני עבר שינויים מפליגים, ואת סרט הצילום החליפו חיישנים דיגיטליים שהופכים אור לתמונה.
המצלמות הראשונות שהופיעו בסוף שנות ה-90 צילמו ברזולוציה נמוכה של פחות מ-.1 MP כיום כבר ניתן לרכוש מצלמות המצלמות ברזולוציה של למעלה מ-,60 MP ובקרוב יוכרז על מצלמת ה-100 MP הראשונה (והיד עוד נטויה).
בניסוי שנערך לאחרונה התברר כי מומחים שערכו השוואה בין תמונות רבות לא הצליחו להבדיל בין תמונות שצולמו במצלמה דיגיטלית איכותית לבין תמונות שצולמו במצלמה אנלוגית ישנה. עוד הוכחה ניצחת לכך היא העובדה שכל הצלמים המקצועיים זנחו את מצלמות הסרט לטובת הדיגיטליות.
מה שתרם למהפך הוא טיב החיישנים מסוג CMOS המותקנים במרבית המצלמות הביתיות. בשנים האחרונות הם השתפרו משמעותית באיכותם, צורכים פחות אנרגיה, מהירים בתגובותיהם והכי חשוב מחירם הולך ויורד. מחירם הנמוך איפשר ליצרני המצלמות לשווק מצלמות איכותיות במחיר של מצלמות הסרט הפשוטות - כמאה דולר בערך.
רכיב נוסף שעבר מהפך הוא מעבד התמונה, שהגיע ליכולות של מחשב-על. המעבד יכול להחליט בשביל הצלם מתי כדאי לצלם ומתי להמתין לרגע הנכון. במקביל להתפתחויות המפליגות שחלו בחומרה של המצלמה, חל מהפך מרחיק לכת בתוכנות ההפעלה של המצלמות.
אם בתחילת הדרך עסקו תוכנות ההפעלה בחישובי הפתיחה של הצמצם ובמהירות החשיפה שעושה התריס בהתאם לתנאי התאורה - היום זה כבר סיפור אחר: התוכנות היום מפענחות את המתרחש בתמונה ומסוגלות לזכור ולזהות פנים בתוך קבוצה של אנשים וילדים. התוכנה אף מסוגלת לזהות מתי הופיע חיוך על פני המצולם, ובכך להפוך את התמונה להצלחה.
המרכיב השלישי שתרם להצלחת המצלמות הדיגיטליות ומשלים את המהפך הוא יחידות הזיכרון והאינטרנט. הירידה המשמעותית במחיר כרטיסי הזיכרון והעלייה במהירות התגובה שלהם מאפשררות היום לצלם יותר תמונות מאי פעם.
במצלמות הסרט היתה מגבלה של 35 עד 40 תמונות לסרט אחד, וצילום ברצף היה פריבילגיה של צלמים מקצוענים עם מצלמות יקרות. היום כל צלם חובב יכול להרשות לעצמו לצלם מאות תמונות ביום.
את התשובה לשאלה איפה מאחסנים את כל התמונות האלה נתנו רשת האינטרנט ואתרי האחסון לתמונות. את אלבום התמונות המסורתי החליף האינטרנט, וכל מה שנדרש כדי לאחסן את התמונות הוא מחשב או סלולרי עם חיבור לרשת - ומשם העולם גדול.
גם החברות הגדולות בענף הצילום עברו מהפך. שמות רבים של יצרנים ידועים נעלמו מהמפה או התמזגו עם יצרנים אחרים. מי שמובילים בשנים האחרונות את השוק הם היפנים והקוריאנים, שמצליחים להקטין עוד ועוד את המצלמות במקביל לשיפור היכולות ובמחיר שווה לכל נפש.
גם צילום הווידיאו הדיגיטלי עבר מהפך לא קטן. בסיום העשור נפרדנו כמעט לחלוטין מהקלטות, ועברנו לכרטיסי זיכרון ולכוננים קשיחים שעליהם ממתינים הסרטים עד המעבר למחשב. מצלמות הווידיאו נעשו קטנות יותר, איכותן הותאמה למסכים החדשים ולצילום ב-.HD
מה מצפה לנו בעשור הבא? כרגע נראה שמילת המפתח היא תלת ממד. כמה חברות, ובראשן פוג'י, הציגו לאחרונה מצלמות סטילס ראשונות לצילום תלת ממד, ונראה כי בקרוב הגל הזה ימשיך ויקרב אותנו לעבר הנצחת המציאות כמות שהיא.
מי זוכר איך נראה עולם האחסון לפני עשור? במעורפל ניתן לשחזר את הדיסקטים הקטנים שנקראו פלופי והצליחו ביום טוב לשמור על 1.44 מגה בייט. אז, בשנת ,2000 עוד הצלחנו להעלות עם הפלופי את המחשב ולשמור עליו כמה קבצים של וורד - אבל זה לא נמשך הרבה זמן.
את המהפך האמיתי של העשור עשתה יחידה של זיכרון נייד - הדיסק.און.קי, שהומצא בישראל במרכז הפיתוח של Systems־M בניצוחו של דוב מורן. הדיסק.און.קי, והנגזרת החדשה שלו - כרטיסי הזיכרון הזעירים - הם המוצר המוביל היום בתחום שכובש בסערה את השוק. הם לא רק האלטרנטיבה הטובה ביותר לאחסון זמני של מידע, אלא גם אמצעי נוח להעברת מידע ממחשב למחשב או מהסלולרי למחשב ללא חיבור לרשת או לאינטרנט.
יחידת הזיכרון הניידת מתבססת על זיכרון מסוג פלאש, טכנולוגיה בת 25 שנה שרק בשנים האחרונות זכתה לכבוד המגיע לה. בעשור האחרון עברו להשתמש בטכנולוגיית פלאש מסוג ,NAND מה ששיפר משמעותית את היכולות של אמצעי האחסון הנייד. הפיתוח האחרון הוביל לייצור התקני זיכרון בגודל של מילימטרים בודדים אך בעלי נפח אחסון גדול.
למעשה, אותם התקנים מתפקדים גם כיחידת זיכרון ניידת וגם ככוננים ניידים - זאת הסיבה שיצרניות הסלולר שילבו את הכרטיסים במערך הזיכרון של הטלפון. כבר מזמן לא מפתיע שכולנו הולכים היום עם כמה GB של זיכרון בכיס או במכשיר הסלולרי, וקשה למצוא היום מחזיק מפתחות שלא מחובר אליו איזה רכיב זיכרון נייד.
לעומת הפריחה המסחררת של הזיכרון הנייד, מי שאיבדו גובה בעשור האחרון הם רכיבי הזיכרון האופטי (תקליטורים). נכון שעד היום עושים שימוש ברכיבי זיכרון אופטי לשמירת מוזיקה וסרטים, אבל אין ספק שבסוף העשור העולם עובר אט אט לשמירת מידע על רכיבי זיכרון ניידים.
רכיבים שאינם רגישים לשריטות ולחום כמו התקליטורים זולים בהרבה מתקליטורי הבלו ריי, וכשנמאס אפשר למחוק אותם כדי לאחסן בהם מידע אחר. ההוכחה לדעיכת המדיה האופטית היא שמחצית מהמחשבים הניידים החדשים לא כו ללים כונן אופטי כבעבר, ויצרני המדיה האופטית מודים שהביקוש לסחורה שלהם נמצא במגמת ירידה מתמדת.
תופעה מעניינת נוספת, שצמחה במהלך העשור, היא שיפור ניכר ביכולת של הכוננים הקשיחים. בתחילת שנות ה-2000 היו כוננים בנפח ממוצע של 20 GB שהסתובבו במהירות נמוכה של 2,400 סל"ד. היום אנחנו מתבשרים על כונני 2 טרה (2000 GB) באותו גודל, של 3.5 אינץ'.
הכוננים החדשים מגיעים היום עם מערכת אלקטרונית שיש לה זיכרון מטמון גדול המשפר משמעותית את זמן הגישה לנתונים אקראיים ואת שטף זרימת המידע מהכונן. גם המחירים של כונני ה-2.5 אינץ' הקטנים יחסית צנחו בסוף העשור, והם הולכים ומתקרבים למחירי הכוננים הרגילים באותו הנפח.
אך כל זה לא מספיק: כמויות המידע הגדולות שהחברות שומרות על השרתים שלהן גרמו לדרישה מוגברת לאחסון, וכעת הן מחפשות תחליף בענן, במקום לרכוש אינסוף כוננים נוספים. הירידה במחירי התקשורת והעלייה במהירות הגלישה גרמו לחברות רבות לשכור מקום אחסון באחת מחוות השרתים במקום לרכוש לעצמן חומרה חדשה.
גוגל, מיקרוסופט וכמה רשתות חברתיות מנסות לעודד את הז'אנר הזה גם לצרכן הפרטי, תוך שהן מציעות שטחי אחסון גדולים לכל אחד כמעט ללא הגבלה. לכן אין סיבה שלא לנצל את הירידה במחירי הכוננים ואת אפשרויות האחסון החינמיות ברשת - ולגבות, לגבות ושוב לגבות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם