לא משחק ילדים: שוק משחקי המחשב לוהט מתמיד
משחקים פשוטים כמו Angry Birds יכולים להפוך ללהיט ששווה מיליונים; נשמע מפתה? שנקר, המרכז הבינתחומי ומדרשת בית ברל מציעים מסלולים ייחודיים לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב; אז רגע לפני שאתם עוזבים את לימודי המשפטים ומספרים לסבתא שעברתם לפיתוח משחקים-אונליין בדק עבורכם אם באמת אפשר להתפרנס מזה
כיום משחקים "אמיתיים" - משחקי קונסולה ומחשב שנמכרים ב-300 שקל ויותר-דורשים צבא שלם של מתכנתים, תסריטאים, מעצבים ואנימטורים, ותקציב כמו של סרט הוליוודי - עשרות מיליוני דולרים. במילים אחרות: תנסו באמריקה. בארץ אין דבר כזה. אבל האייפון וה אנדרואיד גרמו לשינוי בגישה. פתאום התברר שמשחקים קטנים הם עסק גדול: משחקים פשוטים, כאלה שמשחקים על מסך הטלפון בתור לקופת חולים או באוטובוס, יכולים לפעמים להפוך ללהיטי ענק ולהימכר במיליונים.
תשאלו את החבר'ה שהמציאו את Angry Birds ועכשיו קוצרים מיליונים ממרצ'נדייז. כמו כן נפתחו חנויות המשחקים המקוונות של אקסבוקס, פלייסטיישן ו-Steam המאפשרות מכירת משחקים קטנים יחסית, שלא הופקו במיליונים, במחירים זולים. הורדת החסמים וההרגשה ש"כל אחד יכול" תרמה בוודאי להפיכת המשחקים לנתיב אקדמי לגיטימי. כיום קיימים בארץ שני בתי ספר גבוהים המציעים מסלולים ייחודיים לעיצוב ולפיתוח משחקי מחשב: מדרשת בית ברל ובית הספר לעיצוב שנקר. כמו כן המרכז הבינתחומי הרצליה מציע מסלול לתואר ראשון עם התמחות במשחקי מחשב, ומוסדות רבים אחרים מציעים קורסים בנושא. אבל לפני שאתם מחליטים על הסבת מקצוע כדאי לשאול אם באמת יש בזה עתיד? האם אפשר להתפרנס מיצירת משחקים בארץ?
"האייפון והאנדרואיד הם שוק חזק מאוד שצמא כל הזמן לעוד משחקים", אומר זיו קיטרו, ראש התוכנית לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב במדרשת בית ברל. "האפליקציות הנמכרות ביותר לאייפון הן משחקים. זאת פלטפורמה מטורפת שאוכלת את כל הפלטפורמות הניידות האחרות וזה רק גדל".
לדבריו, "גם היצרניות כבר מתחילות להכיר בזה: סוני, למשל, הכריזה לאחרונה על שני טאבלטים חדשים - אחד סטנדרטי, ואחד שנועד למשחקים. לגבינו, מה שטוב בתחום הזה הוא שלא צריך לעבור לארה"ב כדי להיכנס לשוק. זה שמישהו נמצא בארה"ב לא נותן לו שום יתרון עליך, אפשר לפתח משחק ולשלוח אותו לאפסטור בדיוק באותה מידה אם אתה נמצא בניו יורק, בשבדיה או בישראל".
מהי רמת ההשקעה הכספית הנדרשת כדי ליצור משחק מכובד עבור האייפון או האנדרואיד?
"קודם כל צריך להבין שכדי ליצור משחק טוב לא חייבים גרפיקה תלתממדית או מנוע פיזיקלי משוכלל. מה שכן צריך זה משחקיות טובה. צריך תכנון קפדני בעיצוב המשחק, לחשוב על כל המרכיבים שעושים משחק למשהו שאנשים רוצים לקחת ליד.
"קח לדוגמה את "דודל ג'אמפ" - זה משחק עם גרפיקה בסיסית מאוד, כל המשחק נראה כמו קשקושים במחברת משבצות. גם הרעיון פשוט מאוד - כל מה שאתה עושה זה לקפוץ על פלטפורמות. אבל כשמשחקים בזה מגלים שיש בזה את כל המרכיבים שצריך כדי לגרום לך לרצות להמשיך לשחק. זה מאתגר במידה הנכונה, בלי לתסכל. ובזכות זה המשחק הזה מצליח מאוד. לפתח משחק ברמה כזו אפשר תוך בערך חודש; כולל שעות העבודה, זו יכולה להיות השקעה של משהו כמו 60-50 אלף שקל. משחק כזה צריך להימכר באייפון ובאנדרואיד במחיר של דולר או שניים. במחיר של 2.99 דולר אנשים כבר מהססים אם לקנות".
צריך למכור הרבה מאוד משחקים בשני דולר כדי לכסות על השקעה של עשרות אלפים.
"זה נכון; אתה צריך לדעת לא רק לעשות את המשחק, אלא גם איך לשווק אותו. צריך לדעת למי אתה מייעד אותו - לילדים? למבוגרים? לזקנים? ברגע שאתה מבין אל מי אתה פונה אתה יכול לקדם את עצמך בערוצים המתאימים: לפנות לבלוגים של משחקים, אתרים שמדברים על דברים כאלה, להעלות סרטונים ליוטיוב. זה גם עניין של מזל".
קיטרו ממליץ למפתחים שיתפתו לפתח משחק
עבור מי שלא רוצה לקחת את הסיכון באפסטור יש גם אפשרות אחרת. אחת החברות הבודדות בארץ שעובדת באופן סדיר בייצור משחקים היא Playful Shark, שברזומה שלה יש כבר יותר מ-20 משחקים שונים.
איך מגיעים לכמות כזו של משחקים?
"אנחנו מפתחים משחקים כשירות", מסביר גולדי (אלעד גולדשמיט), ממקימי הסטודיו. "פונים אלינו משרדי פרסום, סטארט-אפים, אתרים שצריכים תוכן משחקי כקידום מכירות. אף אחד מהם לא הופץ מסחרית על-ידינו".
הפרויקט המפורסם ביותר של Shark Playful הוא "במבה בממלכה הקסומה". מלבדו הם יצרו משחק דמוי' פארמוויל' לשטראוס, גרסאות משחקיות של'1 נגד100' ו' ראש בקיר' ועוד. כולם נעשו בהזמנה ולא הופצו מסחרית על-ידי החברה.
יש לכם שאיפה להמציא ולהפיץ גם משחקים מקוריים משלכם יום אחד?
"ברור שאנחנו שואפים להגיע לזה. עשינו כבר כמה אבות טיפוס למשחקים מקוריים, אבל עדיין לא השקנו אף אחד מהם". עד להשקה המיוחלת הרבה מהמשחקים של החברה הם למעשה שיבוטים של משחקים אחרים. גולדשמיט עצמו לא מוצא בכך בעיה. "במובן מסוים כמעט כל משחק הוא חיקוי. כשאתה רואה היום אלפי משחקים חדשים באפסטור, הכל מבוסס על דברים שראינו כבר בשנות ה-80 וה-90. אבל גם להעתיק צריך לדעת. אנחנו מכניסים הרבה אהבה והשקעה למשחקים שלנו. אפילו אם הלקוח ירצה משחק כמו Bejewled, אנחנו תמיד נכניס לזה את הטוויסט שלנו ונעשה ליטוש ללא פשרות".
לדבריו , "יש דקויות שקשורות לאיזון של המשחק מבחינת מערכת ניקוד, פיזיקה וכדומה - צריך לדעת לעשות את זה. לא לכל אחד שיעשה חיקוי של'סוגר שטחים' או' דיגר' תצא אותה תוצאה. האינטרנט מפוצץ בחיקויים זולים שלא מחזיקים מעמד יותר מכמה דקות משחק".
איזו עצה היית נותן למי שרוצה להיות מעצב משחקים?
"אחד הדברים שהכי עוזרים הוא, קודם כל, להכיר משחקים. ללמוד ולחוות כל דבר שחיק, ממשחקי מחשב ועד ג?אגלינג ואחת-שתיים-שלוש דג מלוח. לשחק עם ילדים, לשחק עם מבוגרים. פשוט לחוות חוויות משחקיות. כל דבר יכול לעורר השראה.
"הדבר השני הוא לעשות את כל הדרך, מההתחלה ועד הסוף. המשחק הראשון שיצרתי בשלמותו היה כשהייתי סטודנט בחופשת סמסטר. נכנסתי לתחרות משחקים של רד בול ושכנעתי חבר לבוא אליי בלילה ולתכנת תמורת פיצה. המשחק שיצא לא נראה טוב, אבל רק מלעשות את זה מההתחלה ועד הסוף ולחשוב על כל ההיבטים למדתי המון ונדלקתי על יצירת משחקים. מאוחר יותר פתחנו את הסטודיו ויצרנו משחקים במחירים שאי אפשר להתקיים מהם רק כדי שתהיה עשייה. למזלנו, תוך זמן קצר הצלחנו להפוך את זה לעסק רווחי. וככה, לפני 5 שנים הייתי גיימר בתור תחביב, והיום אני מנהל עסק של 5 אנשים שעושים משחקים יחד. כיף".