לחיות את החיים הטובים: תרבות הצריכה מסתננת לעולם החרדי
הם שומרים על מצוות, אבל גם יוצאים למסעדות, גולשים באינטרנט ואפילו נועלים קרוקס. הרבנים לא אוהבים את זה, ובכל זאת יותר ויותר חרדים זונחים את הסגפנות - ומצטרפים לחגיגת הצריכה. האם מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית חובש שטריימל?
בשעה 16:30 הוא מקדיש רבע שעה לתפילת מנחה, לוקח הפסקה קצרה וממשיך לרבע שעה נוסף של תפילת ערבית. אחריה הוא עובד עוד קצת, אורז את פקלאותיו, ממהר הביתה, טופח על ראשם של הילדים ואץ רץ לשעת תורה יומית מ-20:00 עד 21:00, ומשם לחתונה, לסעודת חתן וכלה או לציון דרך אחר במחזור החיים של אחד ממכריו, המתרחש בתכיפות של פעם ולפעמים פעמיים ביום. בחצות הוא ישים את ראשו על הכרית וישקע כהרף עין בשינה עמוקה.
בעין בלתי מזוינת קשה להבחין בהבדלים בין חייו של קלמן לחייו של בן דמותו לפני עשור, אך מבט מעמיק יותר חושף כי בסדר היום המוקפד - כמו גם בעצמיותו - התחולל ומתחולל שינוי עמוק. קודם כל יש לו קרוקס ומחשב, כמו ליותר ממחצית המשפחות במגזר.
לפני חודשיים הוא התחבר לאינטרנט, ולמרות שהרבנים לא מרשים, הוא גולש באתר חדרי חרדים בעיקר כדי לקרוא את הטוקבקים. לפני כמה חודשים הוא לקח את אשתו למסעדה; הוא יודע ליהנות מיין טוב ומשקיע את חסכונותיו אצל חבר של דוד שלו, שקונה ומוכר בבורסה דרך האינטרנט. קלמן ואשתו לא שוחים בכסף, אבל בשנה הבאה הם ירשו לעצמם חופשה בשוויץ. שושנה עובדת בחברת התוכנה מטריקס. אין לה מזה מיליונים, אבל הם שמרו קצת בצד.
החרדי החדש עדיין חרד לשם, אך גם רוצה לחיות את החיים הטובים; ליהנות מפירותיה של חברת השפע שצמחה מעבר לחומות המגזר שלו בעשרות השנים האחרונות. אחרי הכל, הוא חשוף יותר מתמיד לאנשים שסגנון חייהם שונה משלו - דרך האינטרנט וגם בעקבות מצוקת הדיור, שהובילה אותו לעיר מעורבת או חדשה שבה הוא רחוק מ"שומרי החומות" שבירושלים ובבני ברק. הבחירות שלו אל מול המציאות המשתנה הזאת - והבחירות של יותר ממיליון חרדים שיהפכו בתוך עשור ל-2 מיליון - עשויות להוביל לרעידת אדמה במגזר החרדי ולפריחה של הכלכלה הישראלית.
אריה ריבקין (22) עובד כחצי שנה בחנות האופנה המקום הנכון בבני ברק, שמפעילה סניפים גם בירושלים ובכפר חב"ד - מקום מגוריו. "הלקוחות שלנו הם אנשים מהציבור הדתי-לאומי, החסידי והליטאי, ולמרות שאנחנו לא מפרסמים בעיתונות החילונית - יש גם כמה קונים חילונים", הוא אומר.
לדבריו, המגוון הלא קטן בחנות מייצג שינוי במגמות הרכישה בשנים האחרונות: "אנחנו לא מחזיקים נעליים בצבעים נועזים, אבל בשנים האחרונות הציבור החרדי קונה יותר מותגים ומוכן להשקיע בהם יותר כסף", מספר ריבקין, "חרדי מוכן כיום להוציא עבור נעליים טובות 700 שקל, ואפילו כמה אלפים עבור ז'קט". טרנד נוסף שהדביק את המגזר כבר בשנה שעברה הוא הקרוקס. "לא תראה חרדי שהולך ברחוב עם קרוקס, אבל במגזר ובעיקר בישיבות מדובר בלהיט", הוא מגלה.
ריבקין, ששייך לחסידות חב"ד, נענה לבסוף להפצרותינו ונאות להצטלם לכתבה, בתנאי אחד: "שהכתב יניח תפילין" - מצווה שמתחברת לשרשרת הפעולות, המעשים והכוונות המרכיבים את אורח חייו של ריבקין. "להיות חרדי בשבילי זה שמירה על כשרות, שבת, 3 תפילות ביום, לפחות שיעור תורה אחד בשבוע ובאופן כללי שמירה על ההלכה. זה לא חייב למנוע ממני לצאת בערב או לשבת בבית קפה, כל עוד הבילוי הוא במגבלות הצניעות וההלכה", הוא אומר ומבהיר: "גם אנחנו יודעים לחיות טוב".
המגזר החרדי, הכולל אינספור חצרות, חסידויות, זרמים וכיתות, מקיף כיום כמיליון איש. מדובר באחת מקבוצות האוכלוסייה שצומחות בקצב המהיר ביותר בעולם; קבוצה שמכפילה את עצמה - לפי קצב הגידול הנוכחי - פעם בכל 14 שנה. הגידול המטאורי הזה נובע קודם כל ממספר הילדים הממוצע במשפחה החרדית, הנושק ל-8 והופך את הריכוזים של אוכלוסייה זו למאוד מאוד צעירים.
בעוד ששליש מהאוכלוסייה הישראלית הכללית לא עבר את גיל 18, הרי שבאוכלוסייה החרדית 55% מהציבור עדיין מצויים בקטגוריה של ילדים ונוער. בקצה השני של הסקאלה, בעוד שבציבור הכללי כ-15% מהאוכלוסייה משתייכים לשכבת הגיל השלישי (מעל 65), הרי שבחברה החרדית רק 5% מהציבור מצויים בגיל הזהב, או במילים אחרות: 11 ילדים בממוצע לכל סבא.
מאחורי המספרים האלה מסתתרת מציאות מדהימה, שיש לה משמעויות מרחיקות לכת. בעולם המערבי ההולך ומזדקן, ישראל נהנית מיתרון דמוגרפי משמעותי בדמות אוכלוסייה צעירה, שההיטמעות וההשתלבות שלה בחיי הכלכלה ובכוח העבודה בעשורים הקרובים עשויות להפיח בכלכלה הישראלית רוח יזמית וכוח עבודה רעב; זאת כמובן בהנחה שהחרדים יבחרו שלא לחיות חיים של עוני ולימוד תורה, כמו החיים שבהם בחרו הוריהם - או אולי זה מה שאנחנו חושבים.
"30%-50% מהמגזר החרדי הם לחלוטין לא עניים", פוסק הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג, מייסד האתר אנשים-ישראל החוקר את המגזרים השונים בחברה שלנו. אלמוג ממליץ לרענן את ההשקפה הרווחת בנוגע לחרדים ולהתחיל
לטענת אלמוג, חוסר ההבנה הבסיסי שלנו את החברה החרדית, הנובע מהתמקדות בנתונים יבשים ובדימויים שחוקים, מוביל לכך שאיננו ערים גם לשינויים העצומים המתרחשים בה, שאותם הוא מגדיר כמהפכה שקטה. "הוזמנתי לא מזמן על ידי חבר חרדי לתערוכת מזון כשר למהדרין בניו ג'רזי, והעושר שם היה בלתי נתפס", הוא מספר, "מסושי ועד יינות גורמה - היה שם הכל. עברו הימים שבהם החרדי היה חי על 'פינוקים' כמו ביסלי ובמבה".
השינויים מהירים מאוד. כך, מספר האנשים שבביתם יש מחשב עלה מ-49% ב-2006 לכ-60% כיום; ב-35% מהבתים יש גם חיבור לאינטרנט, והשימוש בקרב האוכלוסייה הצעירה בגילאי 18-24 עומד על 46%.
הטלפונים הסלולריים, שהיו עד לפני כמה שנים אסורים בתכלית האיסור, נמצאים כמעט אצל כולם (82%); אפילו קוקה קולה שותים רוב החרדים לפחות פעם בשבוע. "הבעייתיות של הנתונים והצורך להכיר את השטח מובילים לכך שהתובנות הכי מעניינות לא מגיעות מהאקדמיה אלא מאנשי הפרסום והשיווק, המעורים בחיי המגזר", מציין אלמוג.
"הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביעים על כך שהמגזר החרדי הוא אחד המגזרים העניים במדינה, נכונים בדוחות הפורמליים; אולם ההכנסה של הציבור החרדי ממקורות שונות, כולל משוק ההון, אינה באה לביטוי בנתונים הרשמיים", מציין יונתן שרייבר, חרדי מהזרם החסידי ומנכ"ל שרייבר מגזרים, המתמחה בפרסום של עסקים בתחום הפיננסי במגזר החרדי.
אחד הסימפטומים הבולטים של השינויים החלים במגזר החרדי הם השינויים בטעמי ההשקעה שלו: מציבור שמילים כמו "תשואה" ו"שוק ההון" היו רחוקות ממנו כמזרח ממערב - הפך העיסוק בהשקעות לביטוי נפוץ לרעב של הציבור הזה למציאות חומרית אחרת.
"הצרכים הגדלים של הציבור החרדי הובילו אותו לחיפוש אחר אלטרנטיבות", אומר שרייבר ומציין כי "כיום חלק משמעותי משוק התעסוקה סגור בפני הציבור החרדי ורבים מהם פנו לשוק ההון, שהוא כיום אחד התחומים החמים ביותר. כולם מדברים על זה בבית הכנסת, במקווה ובשיחות הסלון".
"עד לפני שנים אחדות הציבור החרדי לא השקיע את כספו בבורסה או בבתי ההשקעות. היתה לו מנטליות ששלחה אותו להשקעות ב'פק"מ בלטות' ובדולרים", הוא אומר, "מאז חלה מהפכה, וחלק גדול מהציבור נכנס להשקעות באופציות ולמסחר יום בשוק המט"ח. כיוון שמדובר בתחומים בעלי סיכון גבוה מאוד, נפלו הרבה מאוד משפחות קשות יום, שכסף זה היה בעצם פת לחמן, וראשי הציבור הזהירו מפני השקעות כאלה".
החרדים, הלהוטים לתשואה שתחלץ אותם מחיי העוני, לא תמיד הטו אוזן לאזהרות. חלקם עברו למסחר יום בשוק ההון, הסולידי יותר. "ציבור גדול וגדל, שניתן להעריכו בעשרות אלפי חרדים, עוקב ברמה יום יומית אחר שוק ההון ומשקיע בחברות בארץ ובחו"ל", אומר שרייבר, "משקיעים אלה פועלים ממאות דירות פרטיות, שבכל אחת מהן יושבים 10-15 סוחרי יום חרדים, המשקיעים מחמ"ל מאולתר שהוקם במיוחד למטרה זו".
שרייבר מציין כי "חלקים בציבור החרדי שהם שמרנים יותר באורחות חייהם ואקטיביים פחות בניהול ההשקעות, מעדיפים שגורם מקצועי ידאג לניהול ההשקעות במקומם". גם בקרב מקטע זה התחוללה תמורה משמעותית, שהובילה לכניסת בתי השקעות שלא הסתכלו כמעט לכיוונו של הציבור החרדי עד לפני שנים מעטות - וכיום משקיעים מאמצים אדירים בפנייה לחרדים ובהתאמת עולם ההשקעות המודרני לצרכיהם.
גלעד וכניש, מנכ"ל בית השקעות המט"ח פוראקסלנט, רואה הרבה מאוד חרדים שמבקשים להשקיע בשוק המט"ח והסחורות. "הם הרבה פחות תמימים מהלקוח הממוצע. אף פעם הם לא באים בבודדת, והם יודעים לדרוש מחיר טוב. חרדי לא יבוא לבד כמעט אף פעם - הוא סוחר עם חברים ואוהב במיוחד את אומנות הניתוח הטכני", מספר וכניש, "הרבנים שלהם מאיימים עליהם שמי שסוחר לא יקבל כסף מגמ"חים, אבל זה לא מעניין אותם והם ממשיכים לבוא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם