9 דברים שכדאי לדעת על יאיר גולדפינגר, ממפתחי ה-icq
הוא מכר עם שני חברים את icq תמורת יותר מ-400 מיליון דולר, ובאחרונה עשה זאת שוב, כשג'אג'ה נמכרה לטלפוניקה. למה הוא לא מפסיק לעבוד? מה הקשר שלו לארנבות ואיזה אוטו הוא מכר ב-50 דולר?
ביולי 1998 נמכרה חברת מיראביליס, שפיתחה את התוכנה ICQ, לתאגיד האינטרנט הגדול בעולם באותו זמן, אמריקה און ליין (AOL), תמורת 407 מיליון דולר. הסכום העצום חולק בין היזמים: יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר ואריק ורדי.
גולדפינגר וויגיסר היו אז רק בני 27, אריק ורדי היה בן 28. השותף הרביעי היה אביו של אריק, ד"ר יוסי ורדי, שנחשב ל"מוח" מאחורי מיראביליס. ורדי האב היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל העסקי העצום הגלום ב-ICQ, התוכנה הראשונה בעולם לשיגור מסרים מיידיים באינטרנט, ומי שתפר את אחד האקזיטים המרשימים ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי, שתי דקות וחצי לפני התפוצצות בועת הדוט קום.
"יוסי ורדי נתן את האמון שלו בקבוצה כמה חודשים אחרי שהתחלנו", סיפר גולדפינגר בראיון עיתונאי, "היתה תקופה שבה בכלל לא הסכמנו להראות לו מה אנחנו עושים, שמרנו על סודיות. את החברה הקמנו ביולי 1996, והמכירה לאמריקה און ליין היתה ביולי 1998, בדיוק שנתיים לאחר הקמת החברה".
"יש בי געגועים גדולים מאוד לתקופה ההיא. אף
לאחר חתימת עסקת מיראביליס השתנה במקצת מצבם הכלכלי של גולדפינגר וחבריו. כל משפחת גולדפינגר - הסבא והסבתא, הילדים והנכדים – יצאה לנפוש בטוסקנה לשבוע. הם טסו במחלקת תיירות והתאכסנו במלון נחמד, לא מפואר. "אני יכול להרשות לעצמי הכול", אמר גולדפינגר בראיון שנתן ב-2001, "העסקה השאירה אותנו עשירים מספיק שיהיה לנו קשה לבזבז הכל אם נרצה. אבל לא חיפשתי שום דבר קריזיונרי. זה לא מושך אותי".
"זה היה מרגש", הודה גולדפינגר בראיון שנתן ביולי 2003, "אבל לקח לי כמה שנים להעריך את ממדי העסקה. זה היה כיף, אבל זה לא שינה בהרבה את חיי, עדיין לא. יש לי אותה מכונית, אני גר באותו מקום ולובש את אותם ג'ינס וטישרט. אולי יש לי עוד כמה טישרטס עכשיו. אם תראה אותי, לעולם לא תנחש שיש לי כל כך הרבה כסף, שזה נהדר. מעולם לא הלכתי ועשיתי משהו פרוע עם הכסף שלי. אף אחד מאיתנו לא עשה".

חברת ג'אג'ה, שנמכרה באחרונה לטלפוניקה תמורת 210 מיליון דולר, הוקמה ב-2005 על ידי האוסטרים רומן שרף ודניאל מטס, אך כבר באותה שנה השקיעו בה יאיר גולדפינגר וסקויה ישראל, ומרכז הפיתוח שלה הועתק לרעננה.
ג'אג'ה פיתחה מוצר שמאפשר שיחות טלפון מוזלות דרך האינטרנט, באמצעות טכנולוגיית VoIP (העברת קול דרך האינטרנט). השירות מאפשר ללקוח להקליד באתר האינטרנט של החברה את מספר הטלפון שלו ואת מספר הטלפון של היעד והאתר מחבר את השיחה בתעריפים זולים במיוחד. שירות נוסף של ג'אג'ה מאפשר שיחות מוזלות גם מטלפונים סלולריים.
בשוק קיימות חברות רבות שמציעות שיחות על גבי רשת האינטרנט. העיקרית והמוכרת שבהן היא סקייפ שנמכרה ל-eBay בספטמבר 2005 עבור 2.6 מיליארד דולר. בניגוד לסקייפ, השירות של ג'אג'ה מתאפשר גם ללא צורך באוזניות, במיקרופון או בטלפון המתחבר למחשב. לאחר שמזינים באתר את מספר הטלפון המקומי ואת המספר שאליו רוצים לחייג, השיחה מחוברת בין מכשירי הטלפון הרגילים.
עד כה נרשמו לשירות החברה 25 מיליון משתמשים והיא מסוגלת לחבר שיחות בין למעלה מ-100 מדינות. ביוני האחרון דירג המגזין "ביזנסוויק" רשימה של 50 חברות תחת הכותרת "מי עשויה להיות הגוגל הבאה?". לרשימה נכנסו חמש חברות ישראליות, הראשונה בהן היתה ג'אג'ה.
לפני שבועות אחדים נמכרה ג'אג'ה ל-O2, הזרוע האירופית של חברת הסלולר הבינלאומית טלפוניקה. העסקה הטרייה הפכה את גולדפינגר לאחד היזמים הבודדים בישראל שהיו מעורבים במכירת שתי חברות תמורת מאות מיליוני דולרים.
לא ידוע מהו חלקו המדויק של גולדפינגר בחברה ולפי איזה שווי הוא השקיע בג'אג'ה, אבל מקורבים לעסקה מעריכים שהתשואה של גולדפינגר באקזיט עומדת על פי שישה מההשקעה המקורית. חיזוקים להערכה זו ניתן למצוא בתג המחיר של העסקה וכן בעובדה שבחברה הושקעו עד היום כ-35 מיליון דולר. נהנים נוספים מהאקזיט של ג'אג'ה הם סקויה ישראל, גלובספאן, קפיטל-פרטנרס, טי-ונצ'רס והחברות דויטשה טלקום ואינטל.
מיראביליס התחילה מארבעה חברים טובים (אחד פרש בהמשך) שהשתחררו מהצבא, היו מובטלים וחיפשו עבודה. בינתיים הם שיחקו הרבה פינג פונג והלכו לראיונות עבודה. באחד הראיונות גולדפינגר לא הצליח להתקבל לעבודה כי לא היה לו מספיק ניסיון בתוכנת windows. הם התחילו לחשוב על האפשרות לעשות משהו יחד, וניסו לפתח את הרעיון של העברת מסרים מיידיים באינטרנט. לצורך יישום הרעיון עברו השלושה לארצות הברית.
"זו היתה תקופה מטורפת", סיפר גולדפינגר בכמה הזדמנויות. "ספי קורא לזה 'תקופת הצוללת'. עבדנו כמעט 24 שעות ביממה. כל הזמן היה מישהו ליד השרתים, בתורנויות. המשרד שלנו היה בעמק הסיליקון, בסאניווייל ושכרנו דירה למשך חצי שנה בסן חוזה, בשכונת פשע זולה מאוד. בדירה לא היה כלום. ישנו על הרצפה, על מזרנים שקנינו בפרוטות מצבא הישע, ואכלנו רק ארוחה אחת ביום, בדרך כלל פאסט פוד זול, כי לא היו לנו כלי מטבח. היה לנו גם אוטו, שעלה 300 דולר, ומי שישב ליד הנהג היה מוכרח לשבת בפישוק גדול, בגלל חור גדול ברצפה".
"שלושתנו עשינו הכל: ספי עשה ממשק משתמש, כי הוא יותר יצירתי ואמנותי, אריק - את השרתים, ואני - את התוכנית עצמה. בכל אותה תקופה לא ראינו טלוויזיה, לא סרט, לא מסעדה טובה, לא בחורות - רק עבודה. בדירה שלנו אפילו לא היה טלפון, כי לא היה טעם שיהיה - אף פעם כמעט לא היינו בבית".
"המשרד שלנו היה חדר ששכרנו בתוך חברה אחרת, וכשהיא שבקה חיים היינו צריכים לפנות את החדר והחלטנו לעבור לניו יורק. האוטו מת שבועיים לפני המעבר. הוא עשה רעשים מוזרים, ואז התברר שנסענו בלי הברגים של הגלגלים. למרות זאת הצלחנו למכור אותו ב-50 דולר. קשה לי להאמין שהיום הייתי יכול לעבור את העבודה המאומצת ואת החיים הסגפניים האלה. זה היה שיגעון, כמו ג'וק בראש".
המדינה הוכתה בהלם בעקבות עסקת הענק. בישראל של 1998, עדיין היה קשה להבין את תרומתה העצומה של ICQ לדרך שבה אנו משתמשים ברשת האינטרנט. בשנים שאחר כך השיקו חברות הענק יאהו ומיקרוסופט תוכנות מתחרות, שמתבססות על העיקרון שנולד ב-ICQ: צלמית המאפשרת לך לראות את מצב נוכחות החברים שלך ברשת - אם הם זמינים, אינם זמינים או עסוקים.

כיום גולדפינגר הוא שותף ומנהל טכנולוגי בחברת "דוטומי", הסטארט אפ שהקים ביולי 2003, שמרכזו ממוקם בשיקגו. החברה פיתחה טכנולוגיה לשליחת מסרים שיווקיים אישיים באמצעות באנרים (מודעות פרסומת) באינטרנט.
למעשה מדובר בבאנר אישי, כך ששני גולשים באותו אתר רואים באנרים פרסומיים שונים, המתאימים אישית לכל אחד מהם. הבאנרים האישיים האלה כבר מופיעים באתרי האינטרנט של ניו יורק טיימס, יו.אס.איי טודיי ואתרים רבים נוספים. את מרבית מאמצי השיווק שלה משקיעה החברה בשוק האמריקאי.
"הרבה אנשים אומרים לי שאני מטורף שאני ממשיך לעבוד כי אני לא צריך", הודה גולדפינגר בעבר, "אבל אני פשוט אחוז בשיגעון היזמות. דוטומי מלהיב אותי כי בעיניי הוא המימוש של האינטרנט. האינטרנט הבטיח תקשורת במודל של אחד לאחד, בניגוד לטלוויזיה, שהיא מודל תקשורתי של אחד לרבים. הבאנרים הפרסומיים באתרי האינטרנט הם בעצם מודל של אחד לרבים, ובחברה הזו אנחנו עושים פרסונליזציה אמיתית: המודעה שתראה ב’וואלה’ תהיה שונה מהמודעה שאני אראה באותו זמן באותו אתר".
"חוץ מזה, האווירה פה, היצירתיות, השיתוף, החברות, חוסר הרשמיות ובעיקר העבודה הקשה סביב השעון, כל אלה מזכירים לי את האווירה שהיתה בזמנו במיראביליס. זה כיף גדול".
העבודה הקשה של גולדפינגר, במיראביליס ובדוטומי, השתלמה לו לא רק מבחינה כלכלית. בתחילת 2009 שמו נכלל ברשימה העולמית של המנהיגים הצעירים שפרסם הפורום הכלכלי העולמי, לצד הישראלית אפרת פלד, אשת אמונה של שרי אריסון ומנכ"לית אריסון השקעות. הרשימה כוללת מנהיגים מכל רחבי העולם, שזוכים להכרה בזכות "הישגיהם המקצועיים, מחויבותם לחברה והפוטנציאל שלהם לתרום לעיצוב העתיד של העולם".
ברשימה מופיעים גם סלבריטאים כגון הזמר כריס מרטין ונהג המרוצים מייקל שומאכר. ברשימות קודמות הופיעו מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, ושריל סנדברג מפייסבוק.
הסטארט אפ הראשון שבו השקיע גולדפינגר היה אייקוגניטו, שהתמחה בסינון תכנים במכשירים סלולריים. לאחר ששמו שונה ל-PureSight, נמכר המיזם לחברה אמריקנית באקזיט צנוע יחסית. גולדפינגר השקיע גם בסטארט אפ Strategy Runner האמריקאי, שמפתח פלטפורמות לניהול אוטומטי של מסחר אלקטרוני והשקעות פיננסיות דרך רשת האינטרנט, ובחברת Picscout הישראלית - חברת סטארט אפ שפיתחה מנוע חיפוש המסוגל להשוות תמונות בצורה מתוחכמת על גבי רשת האינטרנט ולבדוק הפרת זכויות יוצרים.
בנוסף מושקע גולדפינגר בחברת Whitesmoke שמציעה תוכנה לתיקון שגיאות כתיב והעשרת שפה. הוא השקיע גם בסטארט-אפ למסכי פרסומת אינטראקטיביים בבתי עסק בשם Odysii (לשעבר Tveez, ראו סעיף 9), ובחברת Secured Dimensions, שנרכשה על ידי מיקרוסופט ב-2006.
הוא השקיע גם ב-Fitracks - חברת סטארט-אפ ישראלית המפתחת פתרונות טכנולוגיים למדידה עבור חברות המייצרות נעליים וחברות המייצרות מוצרים שונים לכף הרגל. הוא השקיע סכום קטן גם בסטארט-אפ Knocka TV שנסגר, וכן בעסקי אחיו, גידי גולדפינגר, הבעלים של מותג לי קופר בישראל.
"יש מיזמים שהגעתי אליהם דרך היכרות אישית", הסביר גולדפינגר בעבר. "המיזם נראה לי מעניין, אז הלכתי והשקעתי. אני עושה את זה כדי לקבל עניין בחיים, ללמוד משהו חדש. החברות האחרות הגיעו אליי כי הן ידעו שאני יכול להשקיע בהן כסף וגם לתרום להן טכנולוגית".
גולדפינגר מרבה להתייעץ עם יוסי ורדי, ובין השניים שוררת הערכה הדדית רבה. עם אריק וספי הוא נשאר בקשרי חברות טובים, אולם הם נפגשים פחות מאשר בעבר. התחביב שלו בשעות הפנאי הוא גידול ארנבות ובילוי מול המחשב. חיי הזוהר והמותגים לא ממש מדברים אליו.
"אני עושה מה שאני אוהב", אמר בראיון שנתן ביולי 2003. "יש אנשים שאוהבים לנהוג במכוניות מפוארות, לטייל בעולם או לכתוב ספרים. אני אוהב לפתח תוכנות. בעיניי מתכנתים הם אמנים. הם לא מציירים, אבל הם כן יוצרים יש מאין. מתכנתים משתמשים בתוכנה, אמנים משתמשים בצבע ונייר".
"אני מחשיב את עבודתי לצורה של אמנות, אני עוסק בה מתוך להט פנימי. רוב הציירים המצליחים עוסקים בעבודתם לשם היצירה, לא בשביל הכסף, אותו דבר אצלי. אני נהנה מזה, אני אוהב את זה. אני בר מזל, עשיתי כסף מהתחביב שלי. הכסף נותן לך את האפשרות לבחור מה תרצה לעשות מבלי להצטרך להביא בחשבון מה יהיה מצבך בסוף החודש".
פוליטית, גולדפינגר מזוהה עם השמאל. "אני אישית מאמין שיהיה שלום", אמר, "אין פתרון אחר. וכאשר השלום יגיע, ישראל תהיה במרכז, כי אנו אחת המדינות המפותחות ביותר באזור".

בספטמבר 2008 נשא גולדפינגר לאשה את עדי. החתונה התקיימה באי רודוס, בנוכחות המשפחה הקרובה וכמה חברים שהוטסו לשם על חשבונו. עם חזרתם ארצה הזמין הזוג הטרי את חבריו למסיבה מושקעת במיוחד בהאנגר 11 בתל אביב. את הצ'קים שקיבלו תרמו בני הזוג לאחת מחמש עמותות, לפי בחירת האורח.
עושה רושם שלגולדפינגר לא היה קשה לוותר על חיי הרווקות. מיד אחרי עסקת מיראביליס הוא סבל מהטרדה של מעריצות, שחיזרו אחריו בטלפונים ובמכתבים. הוא מעולם לא נפגש עם אף אחת. "זה נורא סקסי - בחור צעיר כזה עשיר, נראה לא רע", חיווה אחיו גידי את דעתו בנושא בראיון ל"ממון".
"זה תלוי איך אתה בונה את זה", הגיב יאיר. "אם זה היה מעניין אותי, הייתי יכול בכיף להמשיך ולפתח את זה עוד ועוד ולהפוך למיני-סלבריטאי. אבל זה לא מושך אותי". גם תרבות המועדונים מעולם לא דיברה אליו. "אני שונא את הדוחק ועשן הסיגריות. אני לא אוהב מקומות קלסטרופוביים, שיש בהם הרבה אנשים. אני נהנה מסרט טוב, מארוחה טובה או ממופע".
באוקטובר 2008, בניגוד לחברות סטארט-אפ רבות, טענה חברת TVeez (לשעבר Odysii), שהיא עוברת תקופה נהדרת. המשבר הכלכלי פסח כנראה על החברה, שגייסה 80 עובדים, חתמה על חוזים ב-15 מיליון דולר ורשמה ברבעון השלישי של 2008 צמיחה של 40% בהכנסות.
את החברה הקימו ב-2003 יאיר גולדפינגר ועדי אייל. היא מפתחת מערכת של טכנולוגיה שיווקית, המאפשרת לבתי עסק כמו חנויות, בנקים, בתי מלון ועוד להציג מסרים ללקוחותיהם בזמן אמת על גבי מסכי פלזמה או LCD, ולהשפיע על החלטות הלקוח ועל תהליך הקנייה באמצעות הצגת התוכן הרלוונטי ביותר בזמן הנכון.
המערכת פועלת כיום ברשתות קמעונאיות, בנקים, חברות סלולר, בתי מלון ועוד. בין הלקוחות – מקדונלד'ס, בלוקבסטר, אורנג', מלונות הילטון, הבנק הגדול באירופה, HSBC, הבנק הספרדי Santander, בנק לאומי, רשות הדואר ורבים אחרים.
בעיצומו של המשבר הכלכלי אמר גולדפינגר ל"גלובס" כי אצלו בחברה מרגישים הפוך מאשר ברוב המקומות. "הלקוחות שלנו הם כאלו שאנחנו בקשר מתמשך איתם לאורך שנים", אמר, "בעיתונים אמנם הכל שחור אבל המציאות עבורנו טובה".
לגולדפינגר שלשה אחים: הבכור הוא גידי, מנכ"ל משותף ושותף בחברת קונספט שיווק, זכיינית לי קופר ובלו בירד בישראל, האח השני הוא הבימאי ארנון גולדפינגר, שזכה באוסקר הישראלי עבור סרטו התיעודי "הקומדיאנטים".
גידי ויאיר תמימי דעים ביניהם שהוא המוצלח מבין הארבעה ("הכי חכם, אבל הכי עני", אומר גידי בחיוך) השלישית היא אורית, אחותו התאומה של יאיר, רפלקסולוגית במקצועה.
בילדותו היה יאיר ילד מחונן ותלמיד מצטיין, וכך גם אחיו ארנון. "מילדותם הם נועדו לגדולות", מעיד אחיהם הגדול גידי. "את המחשב הראשון שלו יאיר קיבל ממני כשהיה בן 11 או 12. זה היה דראגון, מראשוני המחשבים האישיים, כך שאני זוקף לזכותי את האהבה שלו למחשבים".
אחרי האקזיט שעשה במיראביליס הפך יאיר גולדפינגר למשקיע פעיל בחברה של אחיו גידי. בפברואר 99’ הוא השקיע יחד עם גידי חמישה מיליון שקל בחברת קונספט שיווק, שאותה ניהל גידי מאז 95’. יאיר אינו מעורב בקבלת ההחלטות בחברה. "ההשקעה אפשרה לנו לנהל את העסק פיננסית בצורה הרבה יותר נכונה, בלי טרדות יומיומיות כמו מאיפה להביא את הכסף ואיך לתת תשובות לבנקים", אומר גידי.
"כשהסיפור של יאיר במיראביליס הצליח, הוא לא שכח אף אחד", סיפר גידי בראיון ל"ממון" ב-2001. "קיבלנו החלטה משותפת בנוגע להשקעה. לי קופר היתה אחת האופציות שאני רציתי והמלצתי, ולשם נכנס הכסף. אם הייתי צריך לגייס את הכספים האלה מכיסי, הייתי גומר את כל כספי, והסיכון היה גבוה מדי".
הגולדפינגרים משתדלים לא לערב את קשרי המשפחה עם הקשרים העסקיים, ובארוחות המשפחתיות הם לא דנים בנושאי עבודה. למרות עושרם, הם לא שינו את אורחות חייהם.