במקום בתי הדין: סכסוכי העבודה נפתרים דרך אמצעי התקשורת
70% מסכסוכי העבודה בשנתיים האחרונות כלל לא הגיעו לבתי הדין לעבודה, אלא נפתרו באמצעות התקשורת
הבדיקה, שכללה 27 סכסוכי עבודה שפורסמו בתקשורת הארצית מסוף 2007 ועד סוף ,2009 העלתה כי רק 9 מתוכם הגיעו לבסוף לבית הדין, המשמש במידת הצורך כגורם פשרה בין הצדדים.
"בהיסטוריה רוב סכסוכי העבודה היו נפתרים בחצר, כאשר אחרי כיפופי ידיים לכאן ולכאן היו מגיעים להסכמה", אומר עו"ד שמר. לדבריו, התקשורת הפכה לזירה מרכזית לניהול סכסוכים, המחליפה פעמים רבות את בית הדין.
"המציאות בסכסוכי עבודה השתנתה בשנים האחרונות, כאשר המגרש הנוח לעובדים ולפעמים למעבידים הוא המגרש התקשורתי", הוא הוסיף. "בתי הדין לעבודה עשויים לכפות פשרה שלעתים לא נוחה לאחד הצדדים. התדיינות שמוצאת מקומה בתקשורת עשויה להביא לתוצאות טובות לשני הצדדים ולזרז
את הפתרון".
"בית הדין הוא אמצעי לחץ ככל אמצעי לחץ, וכיום ישנו שימוש נרחב הולך וגדל בכלי זה", אומר עו"ד שמר. "הצדדים בסכסוך העבודה סבורים כי השימוש בתקשורת יעיל ועשוי להועיל להצלחתם".
לדבריו, האינדיקציה לחשיבות ההולכת וגדלה של התקשורת בעיני הצדדים בסכסוכי העבודה התקבלה לאחר שחוק תביעות לשון הרע הועבר, בלחץ ההסתדרות, ממערכת המשפט האזרחית לבתי הדין לעבודה. "למעשה, נפתחה חזית נוספת בבית הדין בין המעסיקים לנציגי העובדים, הנוגעת לטיב השימוש בכלי התקשורתי שהפך למרכזי", הוא מבהיר.
בין סכסוכי העבודה שנפתרו בתיווכם של אמצעי התקשורת ניתן למנות סכסוכים של חברות כמו ישראייר, צינורות המזרח התיכון, דן, הבורסה, מס הכנסה, תנובה, בריאות כללית, יוניליוור, בנק אוצר החייל, עיריית ירושלים, הרשויות המקומיות, רכבת ישראל והתאגדות העובדים שפע. העובדה כי סכסוכי העבודה תופסים ועוד יתפסו את דפי העיתונים בשנים הקרובות, לא מעידה על הרעה ביחסי העבודה במשק - אלא על כך שהעובדים ימשיכו להיאבק על תנאי העסקתם וזכויותיהם.