הקיצוץ הבא בתקציב: 9.5 מיליארד שקל
בלעדי: הממשלה צפויה לאשר את המשך המתווה של תקציב דו-שנתי, ולהגדיל את הוצאותיה ב2012-2011-. מומחים: כדי לעמוד ביעדים ולשפר את התשתיות יידרש קיצוץ רוחבי של 5% בתקציבי המשרדים
הממשלה צפויה לאשר מחר (ה') את בקשתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, להמשיך במתכונת של תקציב דו-שנתי גם בשנים 2012-2011 ולהגדיל את הוצאות המשרדים. מומחים טוענים כי כדי לעמוד ביעד ההוצאה החדש ולאפשר את ביצוע החלטות הממשלה בתחומי התשתיות, הבינוי והרווחה, יידרש קיצוץ של 9.5 מיליארד שקל בתקציב החדש.
הדיונים המעשיים לקראת תקציב 2012-2011 יחלו באוצר בעוד כחודשיים, ויימשכו עד לאישור התקציב בממשלה הצפוי בחודש אוגוסט. פרטי הקיצוצים והגזירות בתקציב הבא ייקבעו על ידי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה כבר בחודשיים הבאים. הקיצוצים הדרושים יבואו מסעיפים ספציפיים (בעיקר מתקציב הביטחון) ומקיצוץ רוחבי של כ5%- בתקציבי המשרדים (למעט משרדי החינוך והרווחה).
השיטה החדשה שתאושר מחר בממשלה תאפשר להגדיל את הוצאות המשרדים ב2.6%- בשנה הבאה (לעומת 1.7% בעבר,( ולחתור להורדת יחס חוב-תוצר ל,60%- בהתאם לכללי האיחוד האירופי.
המשמעות היא שני מיליארד שקל נוספים לבזבוזים של משרדי הממשלה בשנה הבאה, לעומת השיטה הישנה. הוצאות הממשלה יגדלו בעתיד לפי קצב הצמיחה ויחס חוב-תוצר (ב2.6%- בשנה הבאה ובכ3%- ב.(2012-
הממשלה תדון מחר בההצעות של שטייניץ - הכנת תקציב דו-שנתי ל2012-2011- ונוסחה לחישוב הגידול השנתי בהוצאות הממשלה. שתי ההצעות כבר סוכמו בין שטייניץ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ויוגשו לאישור הממשלה והכנסת.
"ב2009- עברנו לראשונה לתקציב דו-שנתי המקנה למשרדים יכולת תכנון ומוסיף אלמנט של ודאות במשק," אמר שטייניץ. "זה מאפשר חשיבה אסטרטגית ובניית תוכניות לטווח ארוך. הדבר משפר את יכולת העבודה של גופים העובדים מול משרדי הממשלה או נתמכים על ידה. התקציב הדו-שנתי נהנה מתמיכה בינלאומית פומבית, בהם ארגונים כמו קרן המטבע וה."OECD-
באשר לנוסחה לחישוב הגידול השנתי בהוצאות, האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה גיבשו כלל חדש - הגידול ייקבע לפי קצב הצמיחה ויחס חוב-תוצר ב10- השנים האחרונות. לפי
"שני הצעדים מהווים מהפכה של ממש בדרך בה הממשלה מנהלת את כלכלת ישראל ואת תקציב המדינה," יסביר שטייניץ לשרים. "התקציב הדו-שנתי החדש יאפשר לממשלה תכנון ארוך טווח ויסייע בהשגת יציבות, צמיחה ושגשוג במשק. הכלל החדש יאפשר שילוב נכון של השאיפה לשיפור התשתיות והשירותים לציבור, בהתאם לקצב הצמיחה, יחד עם הצורך למשמעת פיסקלית וצמצום החוב הלאומי לממדים סבירים."
לדברי שר האוצר, "הקווים המנחים הם שימוש במידע כלכלי (במקום בתחזיות,( פשטות ושקיפות, אמינות המדיניות התקציבית, מענה לצורכי המשרדים והימנעות מצעדים שעלולים להחריף את המיתון בעת משבר כלכלי."