יובל שטייניץ מסכם שנה בתפקיד: כבר לא נער של אף אחד
ראיון בלעדי למעריב עסקים: שנה אחרי שנכנס למשרד האוצר, יובל שטייניץ משדר ביטחון - ולא חושש לעלות להתקפה; ועדת בכר הצליחה - הבעיה היא בבנקים ")הם דורכים במקום כבר 40 שנה"); גליה מאור "מוכשרת, אבל התערבותי במינוי מנעה תקלה"
ימי הכהונה הראשונים היו קשים: בעוד שנתניהו עדיין לא הסתגל לכך שהוא ראש הממשלה והמשיך לתפקד כשר האוצר, שטייניץ עדיין לא התרגל למעמדו כשר האוצר ותפקד בפועל כעוד אחד מנערי נתניהו.
אורי יוגב שימש בתקופה הראשונה כשר האוצר בפועל והיתה לו המילה האחרונה בעניינים כלכליים. כעבור שנה המצב שונה לחלוטין: אחרי שצלח את המשבר הגדול, שר האוצר מרגיש בטוח הרבה יותר - עד כדי כך בטוח, שהוא נמצא בעיצומו של מהלך לגיבוש תוכנית כלכלית חדשה.
"אנחנו נמצאים בשלבי גיבוש. אני מנווט את הכלכלה הישראלית, והתוכנית החדשה תושלם בתוך 3-4 חודשים, לקראת הגשת התקציב הבא. היא תכלול בין השאר את חיזוק מעמדה של ישראל בתחום התעשיות המתקדמות (גם באמצעות בחינה מחודשת של חוק עידוד השקעות הון), פתרונות חדשים לחסמים בירוקרטיים וניצול המוניטין של ישראל, שעברה בהצלחה את המשבר, לצורך משיכת משקיעים זרים", חושף שר האוצר טפח מהתוכנית.
במה שונה התוכנית המתגבשת מהתוכנית הקודמת, אנחנו תוהים. "התוכנית הקודמת נועדה להתמודד עם המשבר ולעבור משלב הבלימה לשלב הצמיחה. התוכנית החדשה נועדה לנצל את היתרונות שנצברו בשנת המשבר, כמו הורדת מסים וסביבה כלכלית נוחה, לצורך השקעה באקדמיה, וכן לנצל את התדמית הכלכלית החיובית של ישראל", עונה שטייניץ ומדגים: "אם מגיעה לישראל משלחת רמת דרג מבנק בינלאומי גדול והם אומרים שלהגיע לישראל אחרי הביקור בגרמניה ובצרפת זה כמו לעבור מלילה ליום, זה אומר הכל. התדמית השתנתה לטובה: השווקים שלנו תוססים, יצרנו יתרון יחסי. אנחנו רוצים להפוך את ישראל ליעד אטרקטיבי לחברות רב-לאומיות במיוחד מהמזרח הרחוק".
מצבו האיתן של המשק הישראלי איננו מובן מאליו. שר האוצר מגלה כי 2009 התחילה במצב של פאניקה מוחלטת, אבל הסתיימה בצורה טובה: "אני מאמין שכאשר נראה את נתוני הרבעון הראשון של 2010, נגלה כי ההתאוששות נמשכת. עם זאת, אסור לנוח על זרי הדפנה - המשק הישראלי צמוד לעולם, ומה שקורה שם מדאיג אותי".
"כבר בסוף 2009 התרעתי מפני המצב
אז המשבר בעולם מעמיד בסימן שאלה את המשך מדיניות הפחתת המסים.
"אנחנו ממשיכים במתווה כרגיל. בתחילת 2011 נפחית את מס החברות ל-24% ואת המס השולי ליחידים ל-44%. בנוסף נפחית עוד 0.5% מהמע"מ, כפי שהתחייבנו. אבל אנחנו בוחנים את כל האפשרויות, כולל את הקדמת הפחתת המסים".
אתה מדבר על סכנות המשבר, אבל בינתיים מוציאים 135 מיליון שקל להעתקת חדר המיון באשקלון בגלל קברים.
"מבחינתי מדובר בפרשה לא טובה ולא מוצלחת. ברור לי מה הפתרון הנכון, ולהערכתי הוא יאושר: הקמת חדר המיון במקום המקורי והזזת הקברים, שלדעתי אינם של יהודים, למקום אחר. ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תגיע ככל הנראה לפתרון הזה. כבר כשהפרשה החלה התרעתי בזמן אמת על סכנת פריצת התקציב וקבעתי שאם מדובר בחריגה, התקציב יגיע ממשרד הבריאות (שהחל את המהומה, י.ש)".
בחודש שעבר נמסר על חידוש כהונת הנגיד לתקופה נוספת. מדוע הוא לא התחייב להמשיך לקדנציה מלאה של 5 שנים?
"כבר בספטמבר-אוקטובר 2009 חשבתי שיש להאריך את כהונת הנגיד, בידיעה שמדובר בנגיד טוב בעל מעמד בינלאומי. ההחלטה הסופית התקבלה בנובמבר בידיעת ראש הממשלה, והודענו לו על כך בינואר 2010. סטנלי פישר ביקש להמתין עם ההודעה הרשמית. אין לי מושג מדוע הנגיד לא התחייב מראש להמשיך לאורך כל תקופת הכהונה - את זה אתה צריך לשאול אותו. אני יכול לומר לך שכשהמשרה הוצעה לו מחדש, דובר על כהונה שלמה ולא על חצי כהונה. נדמה לי שזאת שאיפתו".
שטייניץ דוחה את הלחצים בדבר הצורך בהתערבות מינהלית בשוק המטבע או במיסוי תנועות הון ספקולטיביות. "אני לא תומך בחזרה של 10-20 שנה לאחור ובהטלת מגבלות על סחר חוץ ועל חומרי גלם".
"נגמרה התקופה שבה למט"ח היו מאה שערים", הוא אומר ומתייחס לראשונה להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח: "לבנק ישראל יש מבחינתי אור ירוק להמשיך לקנות מטבע חוץ, במידה שהוא זקוק לכך. אני לא רוצה לומר לנגיד עד כמה ואיפה לעצור. האוצר קובע את גובה היתרות, ויש תקרה שאינני יכול לומר לך מה גובהה".
"עמדתי היא שיתרות המט"ח הנוכחיות - כ-62 מיליארד דולר - אינן גבוהות בהתחשב במצב הגיאופוליטי של ישראל ובסערה הכלכלית העולמית, שלהערכתי עדיין לא חלפה".
בנק ישראל לוחץ, כאחת ממסקנות המשבר האחרון, לאחד את אגף שוק ההון והביטוח עם בנק ישראל. מדוע אינך מסכים לכך?
"מדובר בהצעה לא ריאלית אשר לא באה בחשבון. המגמה בכל העולם היא דווקא להוציא את הפיקוח על הבנקים מהבנק המרכזי, מסיבות מובנות: הפיקוח מעורב בשורה התחתונה של רווחי הבנקים, והוא מעורב מדי ולא יכול לפקח עליהם. יש הצעה כזאת בארה"ב, וזה המצב בפועל בבריטניה. נדרש תיאום בין רשויות הרגולציה, אבל זה לא אומר שהיא צריכה להיות במקום אחד".
"בזמן המשבר מודל הפיקוח עבד בישראל בצורה הטובה ביותר. שום חברת ביטוח, קופת גמל או בנק לא התמוטטו. אם כבר מישהו היה באזור הסכנה, היו אלה הבנקים שהיו חשופים למצב הבנקאות בארה"ב. לו הממשל האמריקאי לא היה מציל אותם, הבנקים הישראליים שהשקיעו שם היו נקלעים לאזור הסכנה הרבה יותר מאשר חברות הביטוח או קופות הגמל".
אבל היו כישלונות באוצר, כמו ועדת בכר.
"עוד לפני בכר, אדגיש שהאוצר דווקא הוכיח עצמו ברפורמות שהוביל, אשר הביאו להצלת קרנות הפנסיה הוותיקות ולהוצאת קופות הגמל מהבנקים. באחרונה הוגש דוח חודק, הקובע את כללי ההשקעה למוסדיים, ובכוונתנו ליישם אותו. המערכת הבנקאית, לעומת זאת, דורכת במקום וכבר 30-40 שנה קיים הדואופול הבנקאי ללא התפתחויות. השוק החוץ-בנקאי מתחיל להתפתח, למרות שזה לוקח זמן".
לא ענית לגבי כישלון ועדת בכר. דמי הניהול עולים, הסיכון עולה והציבור נפגע.
"רפורמת בכר היא רפורמה טובה, אחת החשובות, וצעד בכיוון הנכון. היא תורמת למשק, איפשרה השקעות והחלישה במידה מסוימת את מונופול הבנקים בתחום ההשקעות. לדעתי, היא לא הזיקה לחוסכים. תאר לעצמך מה היה קורה לו בזמן המשבר כל קופות הגמל היו מנוהלות בבנקים - ואז הבנקים היו נכנסים לאזור הסכנה? עם זאת, רפורמת בכר לא הושלמה: כל רפורמה דורשת כמה שנים של מעקב, תיקונים, חיזוקים וסגירת פרצות. לעתים לומדים זאת בדיעבד. אבל אני עדיין מחכה ליום שבו תתבצע רפורמה אמיתית במערכת הבנקאית, הקופאת על שמריה".
אתה שוב תוקף את הבנקים, אבל לא מסביר איך מתקנים את בכר.
"בשורה התחתונה, המשקיעים בקופות הגמל הרוויחו. אבל צריך לטפל בהגנה על ציבור המשקיעים בעיקר בשאלת דמי הניהול והבונוסים. כל הנושאים הללו נבחנים באוצר, ותחומים אחרים נמצאים גם הם בבדיקה על ידי הממונה החדש עודד שריג".
דיברת על הבונוסים, ובשבועות האחרונות ראינו כיצד בכירי החברות הציבוריות חוגגים. אולי יש צורך בפיקוח על השכר?
"אני מרגיש אי נוחות מרמות השכר הנוכחיות, אבל הממשלה והרגולציה מתערבים רק היכן שחייבים. לא כל דבר שלא נראה לנו מחייב חקיקה. אנחנו רוצים להביא לישראל משקיעים זרים וחברות רב-לאומיות גדולות, שיעסיקו בכירים מטעמן. הגבלות השכר עלולות לפגוע באטרקטיביות של השוק הישראלי, ולא נעשה דבר לפגוע בו".
"גם אם מישהו מרוויח יותר מנשיא המדינה או מראש הממשלה, צריך לנהוג בעניינים אלה בזהירות: אנחנו לא רוצים שהעסקים יברחו מישראל. צריך להיזהר ולא להטיל מגבלות שאינן קיימות במדינות אחרות. לי אישית אין טענות לגבי השכר שאני מקבל".
לדברי שטייניץ, הממונה על שוק ההון באוצר פרסם הנחיות לגופים המוסדיים, שלפיהן יש לתגמל את הבכירים על סמך שיקולים ארוכי טווח ל-3 שנים, ואין בכוונת האוצר להתערב בסוגיה מעבר לכך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם