גם על החוסכים אחריות לכספם
על אף הוראת המפקח, חברות הביטוח עדיין לא התחילו באיתור החוסכים והשבת כספם שלא נדרש. למרות זאת, על המפקידים לא לחכות - ולדרוש את כספם בחזרה
ענתבי דיבר בשפה שחברות הביטוח מבינות טוב מכל: שפת הכסף. הוא קבע כי חברה שלא תצליח ליצור קשר עם החוסך בפרק זמן של חצי שנה, תיאלץ להפחית את דמי הניהול שהיא גובה לשיעור סימלי של .0.1%
תגובת חברות הביטוח לא איחרה לבוא. בענף הבינו את הרמז, וטענו שהן מוכנות לאתגר. בהמשך הבהירו כי אילוצים משפטיים כמו חוק מאגרי מידע, מונעים את האפשרות לאתר את החוסכים או להקים מנוע חיפוש שיקל את איתור החשבונות.
באוצר הסתפקו בתשובת חברות הביטוח. היום, 7 חודשים מאוחר יותר, טוענים באוצר בתגובה שהם במגעים עם משרד המשפטים ומשרד
הפנים לפתרון הבעיה. אין בכלל ספק שפרישתו של ידין ענתבי, הרוח החיה מאחורי מהלך זה, תקעה את העסק כולו.
בעידן האינטרנט, קשה להאמין שיש עדיין לקוחות או יורשיהם שאינם מודעים לכספים המגיעים להם. גופי החסכון אמנם אינם ששים להיפרד מהכסף, אך לאחר שכבר אותר - יהיה להם קשה להתמיד בסירובם.
הלקוחות מצידם, אינם יכולים תמיד לצפות שמישהו יוציא עבורם את הערמונים מהאש. בעידן שאחת לרבעון מדווחים ללקוחות על מצב השקעותיהם, אסור שלפתע פתאום יתנדפו להם סתם כך אלפי שקלים. בעידן שבו קיימת פנסיית חובה, צריך להיות ברור שכל עובד במשק זכאי לתנאים סוציאליים בסיסיים.