ילדת? דעי את זכויותיך
חופשת הלידה הוארכה לאחרונה מ14- ל26- שבועות, ומאפשרת ליולדת מנוחה של חצי שנה מבלי לפגוע בזכויותיה. התיקון לחוק מצטרף לשורה של הגנות וזכויות שמגיעות לא רק לנשים הרות וליולדות אלא גם לבני זוגן - ששווים לא מעט כסף
התנאי הראשון לזכאות לחופשת לידה הוא עבודה רצופה של שנה אצל המעסיק. אם מולא התנאי הופכת חופשת הלידה החדשה והארוכה, בת 26 השבועות, לברירת מחדל. בעבור 12 השבועות האחרונים של החופשה העובדת אינה זכאית לגמלת לידה מהביטוח הלאומי, המקבילה לשכר עבודתה.
בעוד במצב העניינים הקודם יכלה העובדת להודיע, כי היא מעוניינת להאריך את חופשת הלידה לכל היותר ברבע מתקופת עבודתה ועד לתקופה של שנה, כעת מוארכת החופשה באופן אוטומטי עד ל26- שבועות. היולדת יכולה להאריך את חופשת הלידה לתקופה המקסימאלית או לקצרה ל14- שבועות, והיא מחויבת להודיע על חזרתה לעבודה לפחות 3 שבועות קודם לכן.
"לדעתי מדובר בשלב ראשון שבו הרחיב המחוקק את הזכות הקודמת, כשלב ראשון בדרך להרחבתה של חופשת הלידה בתשלום לתקופה של 26 שבועות", אומרת עינת כרמי-ברק, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד עו"ד שנהב קונפורטי שביט. "בנוסף לכך, אם עד היום היתה עלולה להתעורר אי נעימות מסוימת בפנייה למעסיק והודעה על הארכת חופשת הלידה מעבר ל-14 השבועות הראשונים, הרי שכיום האישה יכולה להסתמך על ההארכה האוטומטית ולא לבוא עם המעביד בדין ודברים".
במשך תקופת חופשת הלידה המקורית, העומדת על 14 שבועות, זכאית היולדת לקבל את מלוא התנאים של אדם עובד. מלבד גמלת הלידה, שאותה היא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי, היא זכאית להמשיך וליהנות ממלוא ההפרשות הסוציאליות מהמעסיק כדוגמת הפרשה לפיצויי פיטורים, הפרשה לפנסיה ותגמולים, וכל זאת בתנאי שגם העובדת ממשיכה להפריש את חלקה במהלך
ב12- השבועות הנוספים זכאית העובדת להפרשות הסוציאליות מצד המעסיק, ובלבד שחזרה לעבודה בפועל לאחר סיום חופשת הלידה ונותרה במקום העבודה לתקופה של שנה לפחות. "במקרה שהעובדת תפרוש או תופרש מהעבודה לפני תום השנה, המעסיק עשוי לדרוש ממנה החזר על ההפרשות בתקופה זו", אומרת כרמי-ברק. "במידה והעובדת לא תשיב את הכסף, המעביד יהיה זכאי לקזז סכומים אלה מכל חוב שיש לו אליה, כדוגמת שכר אחרון או פיצויי פיטורים".
המעסיק לא יכול שלא לשלם תשלום עבור הזכויות הסוציאליות מראש, ולטעון כי לאחר סיום חופשת הלידה הוא לא מתכוון להמשיך ולהעסיק את היולדת למשך שנה. שכן בכך יפר המעסיק את חוק עבודת נשים, המחייב אותו להחזיר את היולדת לעבודה לתקופה שלא תפחת מ60- יום, תוך שהוא נותן לה הזדמנות אמיתית להשתלב במקום העבודה.
המחוקק, שביקש להגן על העובדת מפני פיטורין על בסיס ההיריון, הגביל את יכולתו של המעסיק לפטר אותה גם במהלך תקופת ההיריון עצמה וגם במהלך תקופת חופשת הלידה, ולא רק אחריה. למעשה, מתחילת תקופת ההיריון ועד הלידה, ובתנאי שהעובדת נמצאת במקום העבודה כחצי שנה לפחות, המעסיק רשאי לפטר אותה אך ורק אם הוא מקבל לכך אישור מיוחד מהממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת.
"מעסיק ששיקוליו לפיטורי עובדת הרה נטולים שיקולי מגדר ואפליה עשוי לקבל היתר", אומרת כרמי-ברק. "בכל מקרה צריכות להיות לו סיבות טובות ומוכחות, ופעמים רבות במקרה שיש ספק, נוטה הממונה לצדד בעמדתה של האישה ההרה, בין השאר מתוך התחשבות בכך שיהיה לה קשה למצוא מקום עבודה חלופי בתקופת ההיריון".
למעשה, המחוקק לא מגן על האישה רק בתקופת ההיריון, וגם עובדת הנכנסת להליך של טיפולי פוריות זכאית להגנה דומה מהממונה על עבודת נשים, לתקופה של 150 יום מסיום הטיפולים ועד לתקופה מקסימלית של שנתיים. כך, מצידו של המעסיק, עובדת שהחלה בטיפולי פוריות עשויה לזכות למעשה בהגנה מיוחדת מפני פיטורים לתקופה של לא פחות מ4- שנים. "מעבר לשנתיים ניתנת לאישה הגנה של 9 חודשים בתקופת ההיריון, בחופשת לידה של עד שנה על פי חוק, בתוספת 60 יום לאחר החופשה ו30- יום להודעה מוקדמת", מסבירה כרמי-ברק.
בתקופת המשבר הכלכלי האחרון, מספרת כרמי-ברק, נשים רבות בחרו להרות כדי להגן על עצמן מפני פיטורים. "מצד אחד מדובר בזכות מבורכת והומנית, שאותה העניק המחוקק על מנת לעודד ילודה ולהגן על נשים בתקופה זו. מצד שני מדובר בזכויות שעשויות לפגוע בעבודת נשים, כיוון שהן עשויות להיות מנוצלות לרעה ובכך להפוך העסקת נשים לסיכון בעיני המעסיק".
לדוגמה, עשוי להיווצר מצב שבו עובדת המפוטרת ממקום העבודה כשהיא איננה מודעת כלל להיותה בהיריון, תזכה לסעד מהממונה במשרד התמ"ת במקרה שגילתה בדיעבד כי היתה בהיריון בתקופה שבין מתן ההודעה המוקדמת על הפיטורין ועד לתקופה בה הם נכנסו לפועל. במקרה זה יכולה העובדת לפנות למעסיק ולדרוש ממנו שיקבל אישור מיוחד לצורך פיטוריה, מה שעשוי למעשה לעצור את ההליך.
ברוח הזמן ביקש המחוקק לאפשר שוויון רב יותר בניהול משק הבית, וזכויות בגין הלידה הוענקו גם לגברים. לפיכך זכאית היום האישה "להפריש" חלק מזכויותיה בחופשת הלידה לבן זוגה. הזכויות החדשות אותן מעניק המחוקק ליולדת, בדמות הארכת חופשת הלידה, מורחבות במקרה זה גם אליו.
לאחר 6 השבועות הראשונים זכאית האישה להעביר את חופשת הלידה שלה או חלק ממנה לניצול של בן זוגה, בתנאי שהוא והיא עובדים ותקופת ההעסקה של שניהם אינה נופלת משנה במקום העבודה. "המחוקק רצה למנוע מצב שבו אישה שאיננה זכאית לחופשת לידה תעביר זכות שאיננה קיימת לבן זוגה", מסבירה כרמי-ברק, "ולפיכך רק במידה ושני בני הזוג עומדים בתנאי הסף ניתן להעביר את החופשה".
למרות רוח הזמן והזכות היתרה שאותה העניק המחוקק, הרי שלדברי כרמי-ברק נשים אינן ששות לוותר על חלק מחופשת הלידה שלהן לטובת בן הזוג. "חרף ניסיוני הרב, טרם נתקלתי במקרה בו יולדת ביקשה להעביר חלק מזכויותיה לבן זוגה", מספרת כרמי-ברק. "ייתכן שזה עוד ישתנה בעתיד, אך נראה שבינתיים דווקא הנשים הן אלו שאינן מעוניינות לחלוק זכות זו".
מלבד זכויות היולדת, כרמי-ברק מספקת עצה גם למעסיקים שאחת מהעובדות שלהם מתעתדת לצאת לחופשת לידה. התיקון החדש הופך זכות שניתנה בעבר בהתראה מראש לזכות אוטומטית, וכך צפוי להאריך את חופשת הלידה ואת חוסר הוודאות שבפניה הם ניצבים. "אני ממליצה בחום לברר עם היולדת בהקדם כמה זמן היא מתעתדת לשהות בחופשת לידה", אומרת כרמי-ברק. "ליולדת מומלץ ליידע במידת האפשר ולתאם ציפיות עם המעסיק. כך יוכלו שני הצדדים להיערך בהתאם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם