בעקבות ביטול תוכנית ויסקונסין: זינוק בפניות לביטוח לאומי
סגירת התוכנית עלולה להוביל לעלייה של מאות מיליונים בהוצאה על קצבאות הבטחת הכנסה. הסיבה: עשרות בני אדם שלא לקחו חלק בתוכנית והשתכרו בעבודה שחורה, יחזרו לדרוש את קצבת ההכנסה
אולם לא מדובר רק בעובדים שאיבדו את עבודתם, או שפוטרו בעקבות סגירת התוכנית. חלק מהפונים החדשים הם "מובטלים מקצועיים" - אזרחים שעובדים ב"עבודה שחורה" ושהקצבאות נשללו מהם מכיוון שסירבו להשתתף בתוכנית. עתה הם רוצים לחזור ולדרוש הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.
מבדיקת עסקים עולה כי תג המחיר של הקצבאות החדשות, שהתווספו למערכת הבטחת ההכנסה, עלול להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. מדובר באנשים שבמהלך התוכנית נשללה מהם הגמלה, וכיום יוכלו לדרוש אותה.
באזור נצרת נשללה גמלת הבטחת הכנסה מ4,000- בני אדם בזמן קיומה של התוכנית. הגמלה הממוצעת לה זכו מקבלי הבטחת הכנסה באזור זה עומדת, על פי נתוני הזכיין, על כ1,680- שקל. כך שהעלות החודשית של הנושרים, אם ישובו ויקבלו זכאות, היא 6.7 מיליון שקל בחודש באזור נצרת בלבד - כ80- מיליון שקל בשנה.
באזור חדרה-נתניה המצב לא כל כך שונה. כ800- משפחות קיבלו השלמת הכנסה בנתניה, בחדרה ובוואדי-ערה נכון לחודש מרץ, זאת כאשר הקצבה הממוצעת באזור זה עמדה על כ1,450- שקל.
על פי נתוני חברת אג'נס ישראל, זכיינית התוכנית באזור חדרה ונתניה, מתחילת התוכנית ב2005-
כך, רק הקצבאות הנוספות הפוטנציאליות ב2- מתוך 4 האזורים עלולות לעלות למעלה מ160- מיליון שקל. ככל הנראה לא כל מקבלי הקצבאות בעבר צפויים לחזור ולדרוש אותן; אך על מספר זה יש להוסיף עוד מספר לא ידוע של מטופלים לשעבר בתוכנית, שזכו להטבות שונות כמו צהרונים והסעות מהמפעילים, וכיום לא יכולים לממן שירותים אלו מכיסם.
חלק מהנושרים, שאינם נמצאים בתוכנית וביקשו למהר ולממש את זכאותם בתנאים הישנים, הגיעו עד למפעילי התוכנית. "פנו אלינו משתתפים שנשרו בעבר, וביקשו הפנייה לשירות התעסוקה", מספר חן רז, סמנכ"ל הזכיינית המפעילה את התוכנית בנצרת. "למעשה, הם כלל לא צריכים הפניות אבל הם לא ידעו זאת, וביקשו לדלג על שלב אישור הזכאות לקצבה בביטוח הלאומי ולקבל ישירות הפנייה מאיתנו".
לטענת הזכיינים והביטוח הלאומי, חלק גדול מאלה שנשרו מתוכנית ויסקונסין הם אנשים שבחרו שלא להשתתף בה, על רקע הזמן הרב שגזלה מהם, ולמעשה קיבלו קצבה בשעה שעבדו בשחור. לטענת ארגונים חברתיים, מדובר בתוכנית שהתעמרה במקבלי הקצבאות, וגרמה לכך שחלק מהם יבחרו פשוט לעזוב אותה בעקבות הלחץ ועוגמת הנפש שנגרמה להם.
פרופ' עומר מואב מהאוניברסיטה העברית סבור כי ביטול התוכנית הוא לא פחות מטרגדיה. "חלק מהפונים לביטוח לאומי הם אנשים שנאלצו להפסיק לעבוד בעקבות הפסקת התוכנית, שסיפקה לאנשים שרוצים לעבוד תנאים נוחים, כגון צהרונים מסובסדים והסעות למקומות העבודה".
לדבריו, "יש פה ישראבלוף. המובטלים המקצועיים חוזרים לביטוח הלאומי. אבל זה לא הסיפור העצוב באמת. אלה שנאלצו להפסיק לעבוד הם הטרגדיה האמיתית. ביטול התוכנית זורק בחזרה את האנשים הללו לנקודת ההתחלה, בלי עבודה או תקווה".
אך יש כאלה שרואים את הדברים אחרת. "היו הרבה מאוד אנשים שהלחץ והדרישות של התוכנית היו מעל ומעבר עבורם, ולכן בחרו שלא להגיע לעשרות השעות השבועיות ולוותר על הקצבה", אומרת תמי גרוס, מרכזת המאבק נגד התוכנית בעמותת סינגור קהילתי. לדבריה, "מדובר בשלילת זכויות דה פקטו ממשתתפים. אלה אנשים שהגיעו למעמד של מקבלי הבטחת או השלמת הכנסה על רקע נסיבות חיים קשות, ונקלעו לסיטואציה שבה הקצבה למעשה נשללת מהם".
"קשה לי להתמודד עם האשמות סובייקטיביות", אומר מיקי מנור, מנכ"ל חברת פתרונות תעסוקה ישראל, שניהלה את התוכנית באשקלון. לדבריו, 4,500" משתתפים שולבו בעבודה, וחלקם הגדול לא עבד מעולם. 85 אנשים בלבד נותרו בתוכנית ואינם עובדים, ו32%- מהמשתתפים הגיעו לתוכנית באופן וולונטרי, לאחר שמחמת גילם לא היו צריכים להשתתף בה, והיו יכולים להיעזר בשירות התעסוקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם