ביקורת על הכלל הפיסקאלי של נתניהו: "הכסף הנוסף יגיע לחרדים"
הכלל הפיסקאלי, שצפוי לעבור היום בכנסת ואשר יגדיל את תקציב ההוצאות הממשלתיות, מעורר תגובות חלוקות. עומר מואב מסויג: "כשפותחים את הברזים, לא מקבלים רפורמות". יובל אלבשן מפרגן: "ציון דרך בחזרה למדינת רווחה"
ההרחבה התקציבית שבה בחרה ממשלת ישראל מעמיד אותה משמאל לרוב מדינות המערב, ובפרט מדינות אירופה שמקצצות בימים אלה בחריפות בהוצאותיהן התקציביות. כך, בעוד ראשי ממשלה העומדים בראש מפלגות שמאל סוציאליסטיות פוסקים משמעת פיסקאלית חריפה על תקציביהן, דווקא ממשלת נתניהו, המזוהה עם מדיניות קפיטליסטית והקטנת המגזר הציבורי, בוחרת ללכת בכיוון ההפוך.
יש כאלו המכנים צעד זה חוסר אחריות ופופוליזם. אחרים, שזוהו עד לא מזמן עם יריביו המרים של נתניהו, בוחרים דווקא לפרגן. "הכלל הפיסקאלי של ה1.7%- הביא למצב שבו הוצאות הממשלה צומצמו גם ביחס לתוצר וגם ביחס לצרכים של המשק", אמר למעריב עסקים יובל אלבשן, סמנכ"ל בעמותת ידיד ומנהל בית הספר למנהל עסקים ויזמות חברתית בקריית אונו. אלבשן, אחד מהפעילים החברתיים הבולטים בישראל ויריב מר של נתניהו ושל שר האוצר יובל שטייניץ, רואה במעשי הממשלה לא פחות מניצניו של רנסנס חברתי.
"מדובר בציון דרך, בדרך חזרה למדיניות תקציבית מרחיבה ולשיקום מדיניות הרווחה הישראלית", הוא טוען. "מעיסקת החבילה של 1984 ועד היום, אנו עדים למדיניות מצמצמת של משרד האוצר, שהובילה לתוצאות חברתיות קשות ולהעמקת העוני; ועכשיו, מפתיע ככל שזה נשמע, בנימין נתניהו הסיק את המסקנות מהכהונה הראשונה שלו ואנו רואים את זה היום".
לעומת זאת, ח"כ רוני בר-און (קדימה,( שכיהן כשר האוצר בממשלה הקודמת והתעקש לשמור על מסגרת התקציב לנוכח המשבר הפיננסי, רואה את התנהלות הממשלה כחסרת אחריות. "האוצר הופך מהקופה של המדינה לקופה של הקואליציה, הוא מבטל את כל מה שהציל אותנו מהמשבר הנוכחי: המשמעת הפיסקאלית", טוען בר-און. "מייצרים פה נוסחה שנתונה למניפולציה, שצפויה להשתנות לפי צרכי הקואליציה. גם לי היו שותפים קואליציוניים, אבל בסופו של דבר ראינו את טובת המדינה ולא את טובת הממשלה".
בר-און מזהיר ממצב שבו מדיניות הממשלה תוביל למשבר בישראל. "כשהמשבר הפיננסי פוגש את הכלכלה הריאלית, מדובר באסון. כשמחיר הכסף עולה זהו אסון לאדם הפרטי, ובעיקר לפירמות היצרניות", הוא טוען. "הפזרנות שהופסקה ב,2003- היא זו שהובילה למשברים חוזרים ונשנים, בין השאר, ב2000- וב.2003- את הכסף הזה, שמבזבזים היום בהפקרות, אנו נצטרך חס וחלילה ביום סגריר".
פרופ' עומר מואב, עד
לטענתו, המהלכים הנוכחיים של הממשלה, הכוללים הן הורדת מסים והן הגדלת הוצאות הממשלה, עלולים להקשות מאוד על הקטנת שיעור החוב. "החוב הוא נטל כבד מאוד על תקציב הממשלה, שמהווה כמעט שליש מהוצאותיה. מדובר בכסף שיכול היה להגיע לחינוך, לרווחה ולשירותים אחרים, ומגיע היום למחזור החוב. יש לעשות ככל שביכולתנו כדי להקטין אותו", הוא אומר.
מואב לא פוסל באופן מוחלט כל גידול בהוצאה הממשלתית או הגדלת החוב, אך סבור כי בתנאים הנוכחיים מדובר בצעד מוטעה: "אם הייתי חושב שהגידול היה מסייע לרפורמות משמעותיות במשק או בחינוך, הייתי אומר שזה הגיוני להגדיל את ההוצאה. אך הניסיון מלמד שכשקודם כל בוחרים לפתוח את הברזים, הרי שרואים יותר תקציבים למגזר החרדי ולמערכות שונות, מבלי דרישה לרפורמות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם