תעשיית הבגידות בישראל: משתלם יותר להיות נאמנים
פרויקט מיוחד: עם אלפי דולרים עבור חוקר פרטי שיביא תצלום מפליל ועוד עשרות אלפי שקלים לעורך דין שיפתח תיק גירושים - בגידה היא עסק לא זול בכלל
◄ תעשיית הבגידות בישראל: הניאוף הפך לנורמטיבי
◄ תעשיית הבגידות: "החיים קצרים. תנהלו רומן"
◄ תעשיית הבגידות בישראל: כך תטשטשו את העקבות שלכם
לטענתו של החוקר הפרטי, הוא כבר ראה הרבה דברים. לזכותו ייאמר שהוא יורה סיפורים כמו מכונת ירייה. הבחורה ההריונית, הוא אומר, הפתיעה גם אותו: "זה דור אחר. בימים שלי לא היה מקובל לשבור נישואים. אני זוכר שהייתי קובע עם חברים לשחק ליד הבית של 'הגרושה'. זה היה אסון, סטיגמה".
היחס הקליל לנישואין, כמו גם הבגידות הנפוצות, הם בסופו של דבר ביטוי של אותה תופעה - ולתופעה הזאת יש גם סדר יום כלכלי. היא מפרנסת שורה ארוכה של ארגונים, מוסדות ובעלי מקצועות חופשיים, שמסייעים לרדיפה אחר התענוג הרגעי וגם לטיפול בתופעות הלוואי שמתלוות למרדף כזה.
לרשימה הארוכה אפשר להוסיף את חדרי הכושר, שמבטיחים שתיראו טוב יותר; את המנתחים הפלסטיים, שישאירו אתכם צעירים; את עורכי הדין לענייני גירושים, שיעבירו אתכם ממערכת יחסים אחת לאחרת; את הצימרים היומיים, שישמשו כקיני אהבה ליחסים סודיים; את המטפלים הזוגיים והפסיכולוגים, שיאספו את השברים ולפעמים ינסו להדביק אותם; וגם מדריכי פיק אפ, שיבטיחו לפתוח בפניכם עולמות חדשים של ריגושים; אתרי אינטרנט; מועדונים; וגם... חוגים לריקודי עם.
"זאת אחת הבדיחות הנפוצות אצלנו", אומר החוקר, "אם בעל מגיע אליי ואומר לי: 'אני חושד שאשתי בוגדת בי' ומוסיף שהיא הולכת לחוג ריקודי עם - אז זה בינגו, היא בוגדת בו. כביכול זה המקום הכי תמים: שתי חברות טובות רוקדות יחד במעגלים. אבל אז פתאום מגיע איזה בחור ותופס אותה ומסובב אותה, וזהו. יש שם מגע, ויש שם בחורות בודדות ובחורים שמגיעים במיוחד בשביל זה. כשמגיעים עם רכב מעקב לחניון של חוג לריקודי עם, זה כמו מפגש מחזור של חוקרים פרטיים. אפשר לראות שם 5-6 רכבי מעקב, והם לא יגיעו הביתה בידיים ריקות. יש ריקודי עם - יש בגידה".
מדובר בתענוג לא זול בכלל: בלש פרטי שעוקב אחרי בן או בת הזוג עולה 400 שקל לשעת מעקב, והחיוב המינימלי הוא עבור לא פחות מ-4 שעות. בדרך כלל נדרשות עשרות שעות מעקב עד שמשיגים את הראיות המפלילות, כמו תצלום של הבוגד או הבוגדת במקום המעשה. "יש תיקים שמגיעים ל-10,000 דולר ויותר, ויש אנשים ששכרו אותי פעמיים, 3 ואפילו 5 פעמים", מספר החוקר, "אנשים מגלים בגידה ועדיין נשארים במערכת הנישואים".
האינסטינקטים של בני הזוג בדרך כלל צועקים בכיוון הנכון. "מישהו בא אליי ואמר לי: 'אשתי כל־כך מטומטמת, שלא יכול להיות שקידמו אותה לג'וב עם אוטו ומשכורת 13. איך היא מתקדמת בעבודה? היא בטוח בוגדת בי'. בדקנו והיא אכן בוגדת בו".
מה קורה אחרי שמתגלה בגידה? באופן עקרוני, אומר החוקר, נשים נוטות לסלוח - וגברים לא. "אם אישה מגלה בגידה, היא אומרת לעצמה: 'מה אני יכולה לעשות בשביל להיות יפה יותר ומושכת יותר, כדי שהוא לא ילך לבחורות אחרות'. לעומת זאת, גברים נטרפים, הם לא יכולים לסבול את הפגיעה באגו. הם לא חכמים כמו נשים, והם יכולים פשוט לפוצץ את כל החבילה בגלל דבר כזה".
פעמים רבות הסיבה לכך ש"החבילה" איננה מתפרקת - מלבד הילדים - היא כלכלית, ובדרך כלל האינטרס הכלכלי שלא לפרק את החבילה נופל בחיקה של האישה. "פעם הגיעה אליי בחורה בת 35", נזכר החוקר, "ואמרה לי: 'תשמע, אין לי כלום. כל מה שאני יודעת זה להשתמש בכרטיס האשראי של בעלי. הוא אמר שאני יכולה להחליט אם להישאר ולטפל בילדים או ללכת - אבל שאם אני נשארת, אני לא יכולה לשאול אותו לאן הוא הולך בערבים, עם מי הוא מבלה ומה הוא עושה. מה אעשה, אין לי לאן ללכת'".
פעמים
לדברי שקד, עלות תיק גירושים ממוצע מתחילה ב-50-100 אלף שקל, אולם גם במקרים שבהם הבגידה לא מגיעה לבית הדין, הרי שתעשיית הבגידות עדיין תגזור ממנה קופון. "אנשים מגיעים לעורך דין או לפסיכולוג או לשניהם", אומר שקד ומפציר בזוגות הבוחרים להתגרש לעשות זאת בהסכמה, הרחק מכותלי בית המשפט: "אם נותרה רוח טובה, הדרך הטובה ביותר להתגרש היא בהסכם".
אך פעמים רבות העלבון פשוט עמוק וכואב מכדי שיהיה אפשר להתגבר עליו. "היתה לי לקוחה בעלת תואר דוקטור", נזכר שקד, "אישה אינטליגנטית שבעלה בגד בה והתכתב עם המאהבת שלו באימיילים. מה שהכעיס אותה, לטענתה, היה הרהיטות של בעלה. היא אמרה: 'לא ידעתי שיש לי בעל משורר. הוא פנה אליה בביטויים שכלל לא ידעתי שהוא יכול להוציא מעצמו, ואני חיה איתו 20 שנה'".
לדעתו, אנשים בוגדים כי הם יכולים, "אבל למרות שהחברה מקבלת את זה, אנשים אף פעם לא מתרגלים לכך. פעם אחר פעם אנשים מגיעים אליי כשהם מפורקים לחתיכות, אחרי שהצד השני בגד בהם. גם אם אנשים הולכים לייעוץ והבגידה נתפסת כחלק מזרם החיים, היחסים אף פעם לא יכולים לחזור למה שהיו", מסכם שקד. כך או כך, הרושם הוא שהתעשייה תמשיך לעבוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם