קטנוע PCX 125: תחושה כבדה, עיצוב מושך
הונדה מנסה להגדיל את נתח השוק בעזרת הPCX 125-. מחיר סביר, חומרים משובחים וטכנולוגיה עילית נותנים לה סיכוי לא רע
שתי סיבות אפשריות למצב, הן רמת מחירים גבוהה של הכלים והיצע קטנועים מצומצם בשוק שעיקר המכירות בו הן של קטנועים. בתקופה האחרונה ניכרים סימניה הראשונים של תזוזה חיובית בחטיבת האופנועים של הונדה בישראל, לאחר שהיצרן החל להתייחס לשוק המקומי כראוי: שוק מתפתח עם רגישות גבוהה מאוד למחיר.
לאחר קליטתו בישראל של ניו ליד, המיוצר בהודו, נחת כאן לאחרונה PCX 125 אשר מיוצר בתאילנד ואמור לסייע להונדה להתחרות בתוצרת טיוואן. היתרון הראשון של PCX 125 הוא תג מחיר של 20 אלף שקל. בשוק שלנו מוצעים מספר כלי 125 סמ"ק פופולריים וטובים תמורת 14-13 אלף שקל, ומחירו של הקטנוע של הונדה ממקם אותו פחות או יותר בתחתית השליש העליון של המחירים בקטגוריה.
תכונה חשובה נוספת לPCX- היא עיצוב מושך עין - לא עניין של מה בכך כשמדובר בקטנוע, מראה מודרני, עתידני, נעים מאוד ומיוחד לטובה. הPCX- גם מתאפיין בתחושת איכות גבוהה של חומרים והרכבה, וגם אם הוא פחות איכותי מקטנועי יאמאהא (היקרים יותר) הוא לא נופל מאף קטנוע טיוואני (וזה, אגב, רף איכות גבוה בימינו).
היתרון הייחודי לPCX- הוא טכנולוגיה עדיפה, כמצופה מהונדה, ובמקרה הזה מדובר במערכת שמדוממת את המנוע 3 שניות לאחר עצירה - ומחזירה אותו לחיים עם נגיעה קלה במצערת. הונדה כבר הציגה מערכת דומה בעבר, ב'ג'אז 250', אבל עדיין מדובר במערכת ייחודית ונדירה שראוי לו היתה מותקנת כיום בכל קטנוע מודרני.
לPCX- גלגלים גדולים, יחסית לקטנועים "עטופים" בקוטר 14 אינטש, ואלה מעניקים תחושת יציבות שלא אופיינית לקטנועים קטנים. בשונה מרבים מהקטנועים בעלי גלגלים גדולים, הPCX- מעוצב כך שהוא לא מקריב את נפח תא המטען שתחת המושב, ומאפשר אחסנת קסדה בגודל מלא - ואפילו כמה חפצים נוספים.
היות שאי אפשר לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה, במרכז גופו של PCX עוברת "קונסולה" מרכזית שמכילה את חלקה המרכזי של השילדה, ולכן אין לכלי הזה ריצפה שטוחה - אחת התכונות היותר שימושיות שקיימות בקטנועים עירוניים. המושב ארוך ומתוכנן טוב, כך שנוסעים מאחור זכו למרחב הולם ולתנוחת ישיבה טובה.
כצפוי מהונדה, מנוע ה125- סמ"ק של PCX פועם בצליל נעים לאוזן, ו"מושך" קדימה בקצב טוב. זה אמנם לא הקטנוע שיותיר את כל הקטנועים האחרים מאחור בעת זינוק רמזורים טיפוסי, אבל הוא נעים לשימוש ומאפשר קצב התקדמות נמרץ ויעיל בתנועה עירונית ופרברית. הבלמים יעילים ומתפקדים טוב, מערכת הדימום העצמי של המנוע עובדת נפלא, ומרגע שמתרגלים אליה אי אפשר שלא להתאהב בה.
מגיעים לרמזור (לאחר שהמנוע הגיע
לכאורה נועדה המערכת הזאת לחסוך דלק וזיהום אוויר, אבל לנוכח צריכת הדלק הצנועה ממילא של קטנועים קטנים היתרון האמיתי של מערכת הדימום הוא השקט והנוחות בכל עצירה: הקטנוע לא מתחמם, לא רועד ולא מרעיש, והרוכב יושב עליו מעט יותר נינוח מאשר כרגיל.
אנשי הונדה מצהירים על תצרוכת דלק של ליטר בנזין ל46- ק"מ, אבל במציאות, בנהיגה עירונית אופיינית (לי), עמדה תצרוכת הדלק על 32.6 ק"מ לליטר, וגם זה נתון מאוד מכובד. 3 פרטי ארגונומיה (הנדסת אנוש) קטנים אך מעצבנים מעיבים על החגיגה, והראשון בהם הוא בסיס הכידון שמצופה בשכבת כרום (או 'דמוי כרום') נוצצת.
כחלק מעיצוב כללי נאה מדובר אולי בפרט בעל ערך אסטטי, אבל תחת שמש ישראלית קופחת מתקבלים החזרי אור מעצבנים למדי. מיקום מתגי המאותתים והצופר לא תוכנן טוב מספיק ולא נוח להשתמש בהם, ובאופן מפתיע ולא אופייני להונדה - גם מנעול המושב לא תוכנן (או לא מבוצע) טוב וצריך להשקיע יותר מידי מאמץ ומחשבה כדי לסגור אותו כראוי.
PCX מעניק תחושה כבדה, יחסית, ועלול להיות בעייתי (או יקר) יותר לתחזוקה בגלל מערכת דימום המנוע, אך מצד שני - הסמל של הונדה מחייב ויש להניח שאפשר לסמוך על האמינות הידועה של היצרן והיבואן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם