הזמן השאול של ספקיות האינטרנט
הרוחות בענף התקשורת סוערות בעקבות חשיפת מעריב עסקים על המלצתה הצפויה של ועדת חייק לבטל את הצורך בספקיות אינטרנט. החברות ששולטות בענף מודאגות, אך בונות על כוונת משרד התקשורת לחייב את בזק למכור להם תשתיות - ובעיקר על משך הזמן הארוך עד שהרפורמה תצא לדרך
הכוונה המסתמנת לסיים את עידן ספקיות האינטרנט בקרוב מדאיגה את מנהלי שתי חברות האינטרנט הגדולות, ניר שטרן אשר עומד בראשות נטוויז'ן וסטלה הנדלר, שניצבת בראש סמייל 012. מדובר בחברות גדולות יחסית, שכל אחת מהן מעסיקה מאות עובדים - כמחציתם עוסקים בשירותי שיווק, התקנה ותמיכה לכמיליון משתמשי אינטרנט ומספקים לכל אחת מהחברות כמחצית מההכנסות. ענף ספקיות האינטרנט מתחלק בין שלוש חברות: נטוויז'ן, סמייל 012 ובזק בינלאומי בראשות איציק בנבנישתי.
"לא ייתכן שאחרי כל השנים האלה יחליט משרד התקשורת לסגור פעילות שעליה מתבססת חברה שלמה", אומרים מנהלים בחברות, ובצדק. משרד התקשורת אינו מתכוון לגדוע באבחה אחת את מקור פרנסתן של מאות משפחות. מדובר בתהליך שעשוי לארוך כמה חודשים, למרות שחברות האינטרנט ינסו למשוך אותו כמה שנים.
מדובר בתהליך מסובך שעשוי להימשך זמן, אבל התוצאה תהיה אחת: לקוחות האינטרנט יפסיקו לסבול מההמצאה הישראלית המקורית, "ספק אינטרנט". בכל מדינה אחרת בעולם, מתחבר הלקוח לחברה אחת, המספקת לו את שירותי החיבור לאינטרנט. רק אצלנו הופרד השירות לשתי חברות: חברה אחת מספקת את קו האינטרנט - התשתית שעליה עוברים התכנים, וחברה אחרת משמשת "ספק אינטרנט" - מחברת את הקו לרשת האינטרנט ואחראית להעברת התכנים עצמם.
ההפרדה הזו מוזילה אולי במעט את המחיר שיש לשלם לספק התשתית, אבל מייקרת את השירות בכללו, שכן היא מכפילה את כוח האדם המטפל בלקוח: במקום מערך אחד של מכירות, שירות ותמיכה, סובבים את הלקוח מערך כפול של אנשי מכירות ושירות.
מבחינת הלקוחות מדובר לא רק בתוספת עלויות של כמיליארד וחצי שקל בשנה, אלא גם בטרטור רציני: בעת ההתקשרות חייב הלקוח להתרוצץ בין יותר חברות, ולהתקשר בסופו של דבר עם שתי חברות במקום עם אחת. כשנדרש שירות לצורך טיפול בתקלה, קשה לדעת למי לפנות: לספק התשתית או לספק האינטרנט. במקרה של תקלה המונית קורסים לרוב מרכזי השירות בשתי החברות, לא חשוב מי האחראי האמיתי לתקלה.
בעבר סברו במשרד התקשורת שספקי האינטרנט ייהפכו לחברות תקשורת שיספקו שירותים מגוונים ויפתחו את התחרות בענף התקשורת, ולכן איפשרו להן לפעול למרות הנזק הכספי ותקלות השירות הרבות שהדבר גרם.
חברות האינטרנט השתדלו מאוד: כאשר התפתחה הטכנולוגיה המתאימה והוסדרה הרגולציה הנדרשת, הן החלו לספק גם שירותי טלפוניה תוך תחרות בבזק ובהוט. כניסתן לענף והיותן ספקיות שירות לכ-150 אלף קווים, לא משנות באופן מהותי את מצב התחרות בענף התקשורת: בזק ממשיכה לשלוט ביותר מ-80% מהשוק והמתחרים החדשים אינם מצליחים לפי שעה לערער את שליטתה.
התחרות היחידה המסתמנת היא מצד חברת הוט - שמצליחה לנגוס בנתח השוק של בזק בזכות יכולתה לספק תשתית תקשורת ושירותים משולבים של טלוויזיה רב ערוצית. חברות האינטרנט אינן מתקרבות לעוצמה הנדרשת לתחרות אפקטיבית בבזק.
חלק מהבעייתיות של השירות החדש קשור בעובדה שאת שירותי הטלפון שלהן יכולות החברות להציע רק על גבי תשתיות של בזק והוט, וכל מי שמתקשר איתן נדרש קודם כל להיות לקוח אינטרנט של בזק והוט. חוסר האמון ביכולתן של חברות האינטרנט ליצור תחרות של ממש בשוק התקשורת, מתבטא בין היתר בהחלטת הממשלה לאפשר לחברת החשמל להקים תשתית תקשורת עצמאית, שתאפשר בעתיד לחברות מסחריות לפתח את התחרות.
ביטול שירותי החיבור לאינטרנט ילווה במהלך המשאיר לחברות האינטרנט אפשרות להמשיך ולהתפתח גם ללא השירות המיותר: בכוונת משרד התקשורת לאפשר את פתיחתו של שוק סיטונאי לשירותי תקשורת בתחום הנייח. על פי התוכנית הכללית יחויבו בזק, הוט ובעלי תשתיות אחרות למכור חלק מתשתיותיהן לחברות אחרות, שיספקו על בסיס התשתיות האלה את השירות הסופי לצרכן.
אם יוקם שוק סיטונאי כזה יוכלו נטוויז'ן, סמייל 012 וחברות אחרות לרכוש קווי טלפון ואינטרנט מבזק והוט ולהציע אותם ללקוח. במקרה כזה הן שוב לא יצטרכו להיות רק "ספקיות אינטרנט" ויוכלו להציע שירות אינטרנט מלא ללקוח הסופי.
מנהלי החברות טענו אתמול שהשירותים החדשים שייפתחו בפניהם יוכלו לייצב את החברות ואף לתרום לצמיחתן, גם לאחר שתבוטל כפילות בין ספקי האינטרנט לספקי התשתיות. אבל לשם כך יידרש להם פסק זמן ארוך, שבמהלכו יתבססו בשוק התשתיות.
הסדרת שוק התקשורת הסיטונאי עומדת בימים אלה בראש מעייניה של ועדת חייק, ועדה מיוחדת שמינו שר התקשורת משה כחלון ושר האוצר
הבעיה העיקרית של הוועדה היא שבירת המונופול של בזק על השוק הבלתי תחרותי: בזק שולטת בשוק שליטה ללא מצרים והמתחרים שמצליחים לחדור לשוק זקוקים להגנה מסיבית של משרד התקשורת, הנדרש להפלות אותם לטובה ולמנוע מבזק להוריד מחירים באופן שיטאטא אותם מהשוק לחלוטין. התוצאה היא שוק תקשורת מונופוליסטי, מעוות ויקר: מחירי התקשורת שבזק גובה מהציבור מנופחים ובלתי מוצדקים.
החברה טוענת להגנתה שהיא מבקשת להוריד מחירים אבל משרד התקשורת אינו מתיר לה. במשרד התקשורת חושדים, אולי בצדק, שבזק מעוניינת להפחית מחירים רק כדי לחסל את המתחרים, הנאבקים על מקומם בשולי השוק, ונזהרים מאוד ממתן "הקלות" שישפרו את מצבה מול המתחרים.
בחממת האין-תחרות שיוצר משרד התקשורת, לא נדרשים גם המתחרים החדשים להתייעל במיוחד. כך למשל, מורידה הוט למינימום את מחירי שירותי הטלוויזיה הרב ערוצית, בעוד שאת עיקר רווחיה היא גוזרת מתחום התקשורת הנייחת, וכך נהנית מהגנה חלקית.
במשך שנים רבות ניסו משרדי הממשלה לצמצם את כוחה של בזק באמצעות פיקוח מחמיר על המוצרים והמחירים שהיא מספקת. הפיקוח גרם לחברה להעביר חלק מרווחיה המונופוליסטים לציבור באמצעות הוזלת שירותים. אולם מאז הופרטה החברה התרופף מאוד הפיקוח על החברה, ו"נוסחת ההתייעלות" שחייבה את בזק להוזיל מדי שנה את מחיריה בכמה אחוזים (אך לא להוזיל מעבר למה שהותר לה), שוב לא הוחלה עליה.
ההתייעלות שעברה החברה איפשרה לה להגדיל את רווחיה ואלה הוזרמו לבעלי המניות, שבראשם עמדו עד לסוף השנה שעברה בעלי שליטה זרים. ועדת חייק אמורה להמליץ על פתרון מהפכני, שיאפשר להחיות את התחרות בענף הטלפון ותקשורת הנתונים. הפתרון שתציע טרם גובש.
במשרד התקשורת מקווים שהמלצות ביניים להקמת שוק סיטונאי לתקשורת יוגשו עוד לפני סוף השנה, למרות שמועד הסיום לעבודת הוועדה נקבע לפברואר 2011. הגשת ההמלצות לא תהיה סוף פסוק. כמו בפרשת דמי הקישוריות של חברות הסלולר, צפוי לכחלון, ואולי גם לשר התקשורת שיבוא אחריו, מאבק עיקש: לבזק ולהוט אין כל עניין לסייע לכניסת מתחרים חדשים לשוק, ובוודאי לא באמצעות החכרת קווים ומרכזיות שלהם לאחרים.
חברות הסלולר, למשל, מצליחות למנוע את כניסתם של מפעילים וירטואליים לשוק כבר לפחות 3 שנים, וגם כעת, לאחר ששר התקשורת כבר החל לחלק את הרישיונות הנכספים, טרם הוכרע המאבק.
בעבר הצליחו הוט ובזק לעכב באופן ניכר את פתיחת התחרות באמצעות העברת טלפוניה על גבי קווי האינטרנט. היום מסבירים בבזק שהטכנולוגיה של הרשת החדשה ממילא אינה מאפשרת החכרת תשתיות, והדרך היחידה לאפשר למתחרים "לרכוב" על התשתיות היא באמצעות טלפוניה על גבי האינטרנט, במתכונת השירותים הקיימים היום.
בהנחה שהוועדה תפתור את השאלות הטכניות הקשורות בהפעלת השוק הסיטונאי, יצטרך שר התקשורת לקבוע את מחיר ההחכרה, וגם כאן לא יהיה מאבק פשוט. ספקיות האינטרנט מצידן לא יסכימו לוותר על מערכי השירות שלהן גם כאשר יסודרו בעיות השוק הסיטונאי ויתאפשר להן למכור קווי אינטרנט וטלפון ללקוח. "אנחנו נדרוש פרק זמן של שנתיים-שלוש כדי לראות שהשוק באמת עובד ואנחנו יכולים לוותר על שירותי החיבור לאינטרנט", אומרים מנהלי החברות.
אם יסכים משרד התקשורת ללוח הזמנים שיכתיבו לו מנהלי החברות תתרחק מאוד ישועת הצרכנים והם ימשיכו לשלם מחירים גבוהים לספקי האינטרנט עוד 4 או 5 שנים לפחות. שר התקשורת הנוכחי, משה כחלון, נוטה מאוד לקצר הליכים והצליח כבר להביא לידי הכרעה החלטות שנגררו במשרד התקשורת שנים ארוכות.
עם זאת, שוק התקשורת הסיטונאי יקום, במקרה הטוב, בשלהי הקדנציה שלו, ומלאכת ביטול הכפילות בשירותי האינטרנט תגולגל לידי השר הבא בתור, או לרשות התקשורת שתחליף את משרד התקשורת, על פי חזונו של כחלון.
במשרד התקשורת נמנעו מהתייחסות לשאלת ספקיות האינטרנט, בנימוק שמסקנותיה של ועדת חייק טרם סוכמו: "שר התקשורת מינה את הוועדה בראשות אמיר חייק לבחינת יישום עקרונות השוק הסיטונאי ובחינת תעריפי בזק, והמשרד יתייחס להמלצות לכשיוגשו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם