לא כדאי להסתבך עם המכס: מה חשוב לזכור בדרך חזרה מהחופשה?
בדרך חזרה מחופשת הסוכות בחו"ל, אל תשכחו להצהיר במכס על מוצרים שרכשתם - אחרת אתם עלולים לשלם על כך ביוקר. כך תוכלו להימנע מעבירה על החוק, ולסיים את החופשה בלי קנסות
מוטב שלפני ההכנות לנסיעה וגם במהלכה תעשו את ההתאמות הנדרשות, כדי שלא תעברו על חוקי המכס. במדינת ישראל נהוגים מכסים ומכסות, שמטרתם למנוע תחרות ולהגן על התעשייה המקומית, וכן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים.
כדי לגבות מסים אלו מתחזקת המדינה כוח אכיפה מיוחד, שמטרתו לעצור ולהרתיע אזרחים שמנסים לעבור על החוק ולהבריח לישראל מוצרים זולים אותם רכשו מחוץ לגבולות ישראל. אלא שהכרת החוק לפרטיו אינה מצויה גם בקרב מטיילים או נוסעים המשתמשים בשירותי שדה התעופה לעתים תכופות. כדי להימנע מהסתבכות מיותרת וממפח נפש - עדיף להקפיד על קוצו של יוד.
עם החזרה לארץ מתבקשים הנוסעים לבחור בין הליכה במסלול האדום, בו הם מודים כי ברצונם להצהיר על טובין, או במסלול הירוק, שההליכה בו שקולה להצהרה כי אין ברשותם טובין שנרכשו בסכום העולה על 200 דולר.
בנוסף, בחוק ישנם איסורים והגבלות על מוצרי יבוא שונים כמו חפצים גנובים, זיופים של מטבעות ומסמכים, משבש מד מהירות לייזר, כלי ירייה דמוי עט או דמוי אקדח, חומרי נפץ, יצורים חיים ממינים מוגנים ועוד.
במקרה בו אתם יוצאים מהארץ עם ציוד יקר השייך לכם, וברצונכם להבטיח כי לא תידרשו להסביר ולהציג אסמכתאות בחזרתכם לארץ, הרי שאתם יכולים להצהיר עליו בעמדת המכס טרם היציאה.
יש לציין כי אין צורך להצהיר על ציוד כדוגמת מצלמה סטנדרטית או מחשב נייד, ובלבד שאינכם מתעתדים לחזור ארצה עם כמות מכל אחד ממוצרים אלו - מה שמעיד על כך שהם לא מצויים ברשותכם לצורך "שימוש
נוסעים ומטיילים רבים אינם יודעים (או שיודעים ומעדיפים להתעלם) כי על פי החוק, אדם הנכנס למדינת ישראל או יוצא ממנה, חייב לדווח על כספים (מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) שהוא נושא עמו בעת הכניסה לישראל או ביציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בחוק.
לדברי עו"ד אורי גולדמן, ממשרד גולדמן ברון, המתמחה במיסוי ובאיסור הלבנת הון, מרבית הנוסעים אינם יודעים בדיוק מהי תקרת הסכום אותו מותר להכניס או להוציא כשהם עוברים בשערי נתב"ג. "הסף המינימלי בגינו קיימת חובת דיווח היום על פי חוק הוא 90 אלף שקל, השווים ל-23,500 דולר או ל-18 אלף יורו, או סכום דומה בכל מטבע אחר על פי שערי החליפין", הוא אומר.
חובת הדיווח בשיעורים האמורים אינה חלה רק על העוברים בנתב"ג, כי אם גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות הדואר או בכל דרך אחרת. לעומת זאת, במקרה בו אדם מעביר את הכספים באמצעות תאגיד בנקאי, חובת הדיווח הנזכרת אינה חלה עליו, שכן בדיקת חוקיות ההעברה והדיווח עליה מוטלת למעשה על הבנק.
את הדיווח על הוצאת או הכנסת סכום כסף יש למסור בתחנת גבול, המוכרת לציבור כמסלול המכס "ירוק או אדום". אדם היוצא מישראל עם סכום כסף משמעותי אמור לדווח עליו לפקיד המכס שבמקום היציאה, וכאשר אדם נכנס לישראל עם סכום שכזה, הוא מחויב לעבור באחד ממסלולי המכס העומדים לבחירתו: המסלול הירוק, כאשר "אין טובין להצהרה", והמסלול האדום, כאשר "יש טובין להצהרה" - גם כאשר במקרה שלפנינו מדובר, למעשה, בהעברת סכום כסף.
ומה קורה למי שעבר במסלול הירוק כשעמו כספים החייבים בדיווח? "במקרה בו הוא ייתפס, דינו יהיה כמי שלא דיווח על הכספים", מציין גולדמן, "ולכן המלצת הרשות להלבנת הון היא לבחור במסלול האדום בכל מקרה של ספק".
כמו כן, כשעושים משלוח, יש לדווח על הסכומים לפקיד המכס במקום המשלוח. הטפסים לדיווח אמורים להימצא בתחנות הגבול, בבתי המכס ובאתר האינטרנט של אגף המכס ומע"מ, והם אף יישלחו לכל דורש אשר יפנה למוקד הארצי.
ככלל, ככל שהחוק מוטמע והופך למוכר יותר, כך ההתחמקות מחובת הדיווח הופכת לחמורה יותר - וכך גם העונשים הניתנים בגינו. כך, למשל, גזר לאחרונה בית משפט השלום ברמלה על נאשם קנס בסכום של 60 אלף שקל ומאסר על תנאי של 8 חודשים, בגין עבירות על פקודת המכס וחוק איסור הלבנת הון.
הנאשם נכנס לארץ דרך נתב"ג, עבר ב"מסלול הירוק" ונעצר על ידי פקיד המכס לבדיקה, כשהוא מצהיר כי ברשותו 12 אלף דולר "בלבד". בתשובה לשאלה אם הוא נושא עליו כספים נוספים, השיב הנאשם בשלילה, אלא שבבדיקה שנערכה עליו התגלו בנעליו כ-10,000 דולר נוספים. במעשיו אלה הוסיף הנאשם חטא על פשע, ולא רק שהפר את חובת הדיווח על כספים בעת הכניסה לישראל - אלא שהגדיל לעשות והטעה את פקיד המכס.
נאשם נוסף, שחזר מבלגיה ועבר ב"מסלול הירוק", נתפס עם 13 אלף יורו ומעל ל-10,000 דולר. הנאשם טען כי יצא לחו"ל לחפש תעסוקה, ובדרכו חזרה לישראל קיבל מעטפות מחבר לצורך הפקדה בבנקים בארץ, ולא ידע מה מכילות המעטפות - ולבטח שלא ידע כי באמתחתו מצויים סכומים החייבים בדיווח.
הנאשם פנה לוועדה בבית המכס המכונה "הוועדה לעיצום כספי", שהוקמה מכוח חוק איסור הלבנת הון, וזו שקלה את נסיבות הנאשם והטילה עליו קנס כספי של 10,000 שקל. הנאשם פנה לבית המשפט וטען כי הקנס הכספי שהוטל עליו גבוה מדי, אך בית המשפט דחה את טענתו והשאיר את הסכום שנקבע על כנו.
המקרה האחרון מעלה נקודה נוספת וחשובה: בנוסף לכך שאי-ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, כך לא פוטרת מעונש גם אי-ידיעה (כביכול או באמת) הנוגעת לטיב הכבודה אותה מעביר הנוסע. "יש להיוועץ בכל מקרה של ספק עם הגורמים המתאימים לפני העברת הכספים, שכן המקרים אינם תמיד חדים וברורים", אומר גולדמן.
לדבריו, "חובת הדיווח, כאמור, חלה בכל מקרה. אדם שלא ידווח כנדרש, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירת דיווח על פי חוק איסור הלבנת הון, ללא כל קשר לכך שמקור הכספים הוא חוקי ולגיטימי".
כך, לדוגמה, כספים ממכירת נכס בחו"ל מצריכים דיווח, אלא שבמקרה בו האזרח בוחר לדווח עליהם הוא יוצא ללא פגע. לצד זה יש את נושא "הבנייה" (Structuring), מושג לפיו אדם "בונה" או מפצל את הסכומים כדי שלא להגיע לסף הדיווח. המשמעות: אותו אדם לא מדווח על הכנסת הסכומים לישראל, שכל אחד מהם לכשעצמו אינו מחייב בדיווח מאחר שהוא פחות מ-90 אלף שקל. אולם חיבורם של כל הסכומים יחד יוצר את החובה בדיווח.
אז אם בכוונתכם לצאת לחופשה בחג הסוכות, זכרו כי כניסה לגבולות ישראל עם טובין, ציוד וכסף דורשת התייחסות למגבלות הקבועות בחוק, ואף עשויה להצריך דיווח מוקדם לרשויות המכס. מומלץ להקדיש מעט מחשבה וזמן כדי למנוע הרבה כאב ראש ונזקים כספיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם