נציגי נובל אנרג'י: אם תפרו זכויות - ארה"ב תתבע מכם פיצוי
עדכונים שוטפים: יו"ר ועדת הכלכלה תקף את הקרן החדשה, ותמיכתה בהעלאת תמלוגי הגז: "אסור לנו לתת לארגוני שמאל לנהל את כלכלת ישראל". ח"כ יחימוביץ': "גם אם התמלוגים יעלו - החברות ימשיכו להרוויח כסף". ח"כ חנין לתשובה: "לך, לנכדיך ולנכדים שלהם יהיה הרבה כסף". תשובה: "לכבד הסכמי עבר; צריך להוריד התמלוגים בחצי"
"כשקיבלתי את התפקיד אמרתי שאני אעשה אותו לפני משנתו של מנחם בגין - כלכלה חופשית עם רגישות. אסור לנו לתת לארגוני שמאל פונדמטליסטים לנהל את כלכלת ישראל. אני כיו"ר ועדת הכלכלה איאבק בנושא עד טיפת דמי האחרונה כדי לא להחזיר את הכלכלה שלנו למצב שבו הנפגע העיקרי היה האזרח", אמר אקוניס והוסיף: "אני יודע שאני לא פופולרי ואני יודע שאני אחטוף טוקבקים שליליים באתרים - אבל אני לוקח את זה על עצמי. נחמד לראות את הטוקבקים המוזמנים של הארגונים השונים אבל אני אומר את מה שאני מאמין בו ואני אעשה את מה שאני מאמין בו. אני לא חושב שאזרחי ישראל רוצים כלכלה כמו בצפון קוריאה".
אקוניס הוסיף: "בתוך הוויכוח הזה כמעט נשכחה הבשורה הטובה: אחרי ששנים היינו אי בודד בתוך ים של נפט וגז ערבי הפכנו ממדינה מתפתחת למופתחת שמפגינה חוסן כלכלי אדיר. בשנים האחרונות התגלו מאגרי אנרגיה משמעותיים. מדובר בפריצת דרך שיכולה להפוך את ישראל לשחקן מרכזי ומוביל".
לדבריו, "צריך לשתף את אזרחי ישראל במשאבי הטבע והגז ולעדכן את החוק משנת 1952. אבל, באופן שקול ומידתי. מה שעומד לנגד עיני זאת טובתה של מדינת ישראל ואזרחיה ולא ספינים מסוכנים ופופוליסטיים כמו שעושים גופים כאלה ואחרים שממונים על ידי גופים זרים חלקם גופים שיוצאים בגלוי נגד ישראל".
ח"כ כרמל שאמה, אשר יזם את הדיון בנושא, אמר: "יזמתי את הדיון לאחר שגיליתי שכל הנושא הזה של תמלוגי הגז והנפט התנהל בחוסר יעילות. אם היה מדובר בנכס פרטי, אף אחד לא היה מוותר על אחוז אחד ממה שמגיע לנו. אין סיבה שאזרחי ישראל יקבלו מחצית מאלה שמקבלים האזרחים בעולם".
"עוד לא הומצאה העוגה שכולם אכלו אותה ונשארה שלמה, ואין מתכון כזה שגם יועלו התמלוגים וגם הטייקונים יהיו מרוצים", אמר שאמה והוסיף: "ישראל היום מתנהגת כמו רפובליקת בננות שמוכרת את רישיונותיה לכל המרבה במחיר".
"צריך לדרוש גם שהעובדים סביב התעשייה הזו יהיו כחול-לבן. רוב העובדים הם עובדים זרים. זה מעיד על כל התופעה. לא צריך להיבהל כמו ממילים כמו 'לחץ אמריקאי' או 'מעורבות איראנית', אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה מזווית כלכלית. זאת חובתנו", הוסיף שאמה.
ח"כ אקוניס עורר סערה כשתקף את הקרן החדשה ופעילותה בנושא כשאמר: "הם עסוקים להעביר חומרים לגולדסטון הבא. תסירו את המסכות, כולם יודעים מה מתרחש פה תפסיקו להיות צבועים".
השר יוסי פלד הבהיר בתחילת דבריו כי אין לו קשרים עסקיים או אינטרסים בנושא: "ב-1992 בניתי 1,000 יחידות דיור עם יצחק תשובה לעולים חדשים בדימונה. מאז אין לי שום קשר עסקי ואחר עם אף אחד מהגופים הנוגעים בדבר".
פלד ציין שכיום ישנם חברות אנרגיה גדולות ומובילות באירופה שמנהלות בימים אלה מו"מ עם ממשלת לבנון כדי לחתום חוזים של 15 שנה 20 שנה במידה ויימצא גז מול חופי לבנון. " צריך לזכור ש-90% מהגז האירופי מגיע מרוסיה, ולכן מדינות אירופה מחפשות אלטרנטיבה. הן רואות כי התהליך הישראלי ייקח זמן, ולכן הן פנו ללבנון. אם יימצא הגז בלבנון, יגיע תזרים מזומנים למדינות האלה. אין לנו זמן לוועדות".
פלד הוסיף כי הפתרון הוא הידברות בין הצדדים: "נדמה לי שהמרחק בין הצדדים הניצים הוא כזה שאם יישבו לדבר אחד עם השני אפשר למצוא את הפתרון. אני בטוח שאם יצליחו להתפשר לא נצטרך לבזבז זמן רב".
ח"כ שלי יחימוביץ' דיברה על הסוגיה העקרונית - עקרון הרטרואקטיביות. "הממשלה מבצעת כל הזמן מהלכים שיש להם משמעות רטרואקטיבית: מקצצת בקצבאות הילדים, פוגעת בהסכמים פנסיוניים, מעלה מס חברות. מדיניות מיסוי היא עניין פוליטי ואידיאולוגי. אל לנו לערער בסמכות שלנו גם כמחוקקים וכמדינה לבצע שינויים בעניין".
יחימוביץ' המליצה למשתתפים בדיון להיכנס לאתר של הכנסת ולחפש את דבריהם של החברות ועל הפרוטוקולים של הדיונים משנים 2001-2002, אחרי שהתקבלה החלטת ממשלה לאפשר לשר האוצר
להעלות ב-60% את מס החברות. "ישבו נציגי משרד המשפטים ואוהד מראני (הממונה על התקציבי באוצר באותה תקופה) ואמרו שחייבים חייבים לשנות את חוק הנפט מ-1952 כי הוא לא רלוונטי יותר".
"ישב אז אותו גדעון תדמור בשם יצחק תשובה ואמר: 'אתם רוצים לשחוט את התרנגולת עוד לפני שהטילה ביצה אחת'. אם לא הייתם מטרפדים את הדבר הזה לפני 10 שנים היינו יכולים היום להכניס פנימה את תגליות 'תמר', 'דלית' ו'לוויתן'", אמרה יחימוביץ' והוסיפה: "בכל פעם שהחוק עולה מטרפדים אותו. כמה אפשר לעשות
"החוק הוא מ-1951 והוא בדיחה לעומת כל המדינות המפותחות. מישהו מפקפק בזה שאוצרות הטבע של מדינת ישראל שייכים לאזרחים?! "אני רוצה שבעלי הזיכיונות ירוויחו המון כסף, שיתעשרו ושיהיה להם תמריץ לחיפוש תגליות נוספות", הוסיפה חברת הכנסת ואמרה לנוכחים: "הדיונים האלה לא עוצרים שום חיפוש ושום תגלית כי החברות יודעות שגם אם התמלוגים יעלו - הם ימשיכו להרוויח כסף".
"ההצעה שלנו מידתית ומאוזנת. אני מציעה לחברות הדלק להצטרף אליה. אנחנו מדברים על להעלות את התמלוגים ל-20% בלבד, כאשר בחמש השנים הראשונות הם יעלו ל-10%. את הכספים שהמדינה תקבל מרווחי הגז אסור לבזבז באופן חסר אחריות, אלא לשים אותם בקרן שתפעל למען השקעות ולמען התקציב. יש משהו יותר מידתי והגון מהדבר הזה?", שאלה יחימוביץ'.
"אני מצפה מחברות הדלק להתאפס מחדש ולהפסיק לנהל קרב שהוא הרבה פעמים ממש מלוכלך ולא רלוונטי. תודיעו מיוזמתכם שאתם מבינים שצריך להעלות את התמלוגים ואת מס החברות, ואתם מרצונכם מכירים בכך שהמשאב הזה שייך לכל אזרחי המדינה".
ד"ר יעקב מימרן, הממונה על חיפושי הגז והנפט במשרד התשתיות, ייצג בדיון את עמדת המשרד. מימרן הוא גם חבר בוועדת ששינסקי שמונתה מטעם שר האוצר לבחון את התמלוגים, אך סירב להתייחס לדיונים בה.
"הוועדה בודקת את הכל והאינטרס העומד לנגד עיניה הוא טובת הציבור", אמר מימרן. "תגליות הגז שנמצאו ואלה שיימצאו הן רכושה של מדינת ישראל".
ח"כ יואל חסון המליץ למשתתפים "לעצור את אופן ההתנהלות שלנו כדי שיתייחסו אלינו גם ברצינות. אין פה טובים ורעים. אני חושב שהיזמים יודעים שהם עוסקים במשאב לאומי, זאת אחריות גדולה מאוד שאדם יודע שהוא הולך להיות ספק האנרגיה המרכזי והבלעדי של מדינת ישראל. קשה לישון עם זה בלילה. להציג את היזמים כקוזאקים שגוזלים את המשאבים זה פשוט לא נכון".
"הדרישה שלנו להגיד כבר כאן ועכשיו מה המסקנות היא לא נכונה. צריך לתת לוועדת ששינסקי לגמור את התהליך. אנחנו לא צריכים להשתתף בשפיכת שמן על המדורה. צריך לעשות את זה בהידברות", הוסיף.
"כל עיכוב פועל לטובת אויבינו. ישנם גורמים בתוכנו שמנסים לעכב את התגליות. הניסיון לשנות חוזים לאחר חתימתם לא יעמוד במבחן המשפטי. זה לא חוקי ולא מוסרי לדרוש זאת לגבי זיכיונות שניתנו בעבר", אמר ח"כ אנסטסיה מיכאלי שהוסיפה כי יש לשקול שינוי מיסוי על תגליות חדשות. "אני מציעה שיחימוביץ' וחברי הכנסת ילכו עם קסדות לחפור ולחפש גז לטובת המדינה". יחימוביץ' עקצה אותה בחזרה: "חוקי הכנסת אוסרים לעבוד במקום אחר מלבד בכנסת".
ח"כ דב חנין אמר: "הציבור לא מבין על מה אנחנו מדברים. זה נורא פשוט. אנחנו מדברים על כסף. הרבה מאוד כסף. העלאת החלק של המדינה בהכנסות היא כל כך מתבקשת שאין שום נימוק ענייני למה לא לעשות זאת. ישראל נמצאת בתחתית הליגה העולמית: כל מדינות העולם גובות יותר תמלוגים ומסים בנושא משאבים וגז. בארצות הברית יש מס של מעל ל-50%, וזה עולה כל הזמן".
"אין כאן שום בעיה של רטרואקטיביות", אמר חנין. "אף אחד לא מדבר על לקחת מסים מגז שכבר הופק ונמכר. הגז כולו נמצא בים. אין פה שום בעיה של רטרואקטיביות, המדינה עושה את זה בכל יום והסיסמה הזאת היא מסך עשן שמהטרה שלו היא להגן על אינטרסים".
חנין פנה ליצחק תשובה ואמר: "אתם תישארו עם רווחים מאוד גדולים. מר תשובה תאמין לי לך, לנכדיך ולנכדי נכדיך יהיה הרבה מאוד כסף".
"שיעור ההכנסות יעלה, זה לא ישאר בסכומים המגוחכים והבלתי אפשריים האלה", הוסיף חנין ואמר: "ושלא יפחידו אותנו שתשובה יברח ללבנון, הוא לא יעשה את זה. יש לו הרבה כסף והוא יוכל לעשות הרבה מאוד רווחים גם אם יעלו את התמלוגים והמסים".
יצחק תשובה, שכולם חיכו למוצא פיו, פתח בנאום שהוכן מראש ואמר: "סקטור החיפושים הוא חשוב מאוד ובעל השלכות מרחיקות לכת לכלכלת ישראל ולמעמדה הגיאו-פוליטי של ישראל. מאז 1952 קדחו בישראל 513 קידוחים - כולם היו עקרים וכל המשקיעים הפסידו את כספם. אף אחד לא חשב לתת פיצוי למשקיעים וכל הסיכון היה עליהם. למרות הסיכון המשכנו לקדוח. הצלחנו לשכנע את נובל אנרג'י להשקיע במדינת ישראל למרות המחיר הכבד שהיא שילמה בגלל החרם הערבי. את נובל צריך לחבק ולהצדיע בפניהם".
"מחיר החשמל הוזל בשנה האחרונה ב-16% הודות לגז הטבעי. כל אזרח בישראל נהנה מזה. חברת החשמל חסכה 30 מיליארד שקל מאז שהחלה להשתמש בגז. יש שיפור אדיר באיכות הסביבה וניצור גם אלפי מקומות עבודה בעתיד הקרוב. צריך לזכור שנצטרף מימון זר לפתח את הפרויקטים. בנקים זרים אמרו שהם לא ישקיעו בפרויקטים אם לא תהיה יציבות במשטר הפיסקאלי".
תשובה התייחס למדינות אחרות ששינו את שיטת התמלוגים ונפגעו קשות לדבריו: "מצרים הורידה את מחיר התמלוגים לאפס לאחר שניסתה להעלות אותו לפני 3 שנים והיזמים עזבו כולם".
בנוסף התייחס תשובה למה שכינה 'אפליה' בין ספקים: "לאחרונה התברר שלספקי הגז המצרי העניקה מדינת ישראל פטור ל-20 שנה. האם יעלה על הדעת שבמקום לעודד תוצרת ישראלית עושים אפליה בין שני ספקים? אנחנו נדרשים לשלם היום כ-50% על מסי חברות מסי קנייה ומע"מ, ולא ניתן להתחרות באופן שוויוני והוגן עם אפליה כזו. אני מבקש מהוועדה להמליץ על הקמת גוף שיבחן להשוות את התנאים לכל ספקי הגז. אנחנו לא רוצים פריבלגיה אלא שוויון".
"בארה"ב התמלוגים עומדים היום על 12.5% במים בעומק כזה. בשביל לספק את הגז אני צריך למתוח צינור מאירופה בעלות של 6 מיליארד דולר. אני צריך לשלם על התשתיות ולהגן על המתקנים שלי. המשמעות היא שהתמלוגים צריכים לרדת פה בחצי. תבדקו את הדברים לעומק כדי לא להטעות", קרא תשובה לחברי הכנסת.
"קל לעצור את הממונטום והתנופה, אך קשה להחזיר את הגלגל לאחור. הדיון פה זה לא אני. אם חס וחלילה לא נעשה את מה שצריך לעשות, ספק אחר יתפוס את השוק. כל פגיעה בענף עלולה להביא מדינות כמו סוריה ולבנון להיות יצואניות גדולות באירופה והמדינה תאבד הכנסות בסדר גודל עצום.
רק אתמול קראנו שהאיראנים יחפשו גז בלבנון. הם יפנו את הכספים לטרור נגד מדינת ישראל.
"חשוב שהמדינה תכבד הסכמי עבר כי שינויים יכולים להביא לפגיעה בכלכלת ישראל ולהבריח משקיעים זרים. אני מבקש שהוועדה תמליץ להקים צוותי עבודה שיעבדו במשותף עם המשקיעים הזרים והמקומיים כדי שתנופת חיפושי הנפט והגז לא תיעצר. חוסר היציבות הוא האויב הגדול ביותר של הכלכלה החופשית. במעמד זה אני מבטיח שאמשיך להשקיע במדינתנו הקטנה, אחזק אותה, אשמור עליה ואגן עליה למעננו ולמען הדורות הבאים", אמר תשובה.
גם נובל אנרג'י שלחה נציגים לדיון. לוסון פרימן, סמנכ"ל החברה, פתח ואמר: "אנחנו נמצאים בישראל כבר 12 שנים. כשבחנו את אפשרות ההשקעה בישראל הוצגה בפנינו חוברת שהציגה את כל הנתונים, כולל התמלוגים".
"גילינו את קידוח 'מרי' לפני 10 שנים ולקח לנו 4 שנים להקים את התשתיות הנדרשות. המשכנו לקדוח, אולם הפרוספקטים הבאים שקדחנו היו יבשים והפסדנו את כל כספנו. אחרי תגלית 'מרי B' הממשלה בחנה אפשרות של העלאת התמלוגים וסגירת הים בפני קידוחים. באותו זמן, החברה הבינלאומית היחידה שהייתה כאן החליטה שזה מסוכן מדי והפסיקה את פעילותה כאן. לפני 4 שנים קבעה המדינה שהתמלוגים לא ישונו ופתחה את הים לקידוחים מחדש".
"אנחנו פועלים בישראל וההחלטה של חברת נפט לפעול בישראל היא לא פשוטה. כשהגענו לכאן לפני 12 שנים בטחנו בכם והאמנו לכם שלא תעלו את התמלוגים. המשכנו להשקיע כשהבטיחו לנו שלא יהיו שינויים במשטר הפיסקאלי. אנו מקווים להיות פה שנים רבות נוספות ואנו רואים עצמנו שותפים", אמר פרימן וסיכם: "אנחנו עדיין נותנים בכם אמון ומקווים שאתם מאמינים לנו".
נציג נוסף מטעם נובל אנרג'י, השופט אייב סופר, אמר: "העדות שלי אינה עוסקת בזכותה של ישראל לשנות את מדיניות התמלוגים שלה. נובל אנרג'י הסתמכה על הזמנה מפורשת והבטחות להשקעה של מיליארדים בתנאים שנקבעו במיזם שנראה באותה עת בעל סיכויים נמוכים להצליח. אם זכויותיה של נובל יופרו, ממשלת ארה"ב תצטרך להחליט האם לפעול מטעמה של נובל לקבל פיצוי על מלוא הנזקים שייגרמו לה".
"הצדדים הסכימו שמחלוקת כזו תידון בפני בית הדין הבינלאומי לצדק. אני לא צריך לומר לכם איזה אסון זה יהיה אם שתי בעלות ברית כמו ארה"ב וישראל יצטרכו לפתור סכסוכים בבית דין אירופי. איש אינו רוצה בכך. אסור לישראל עכשיו להגדיל את התמלוגים רק בגלל שנובל אנרג'י גילתה יותר גז מכפי שכולם ציפו", הוסיף.
בתוך כך, מסקר שערך מכון דחף עבור ערוץ הכנסת עולה כי רוב הציבור (76%) סבור שעל המדינה להגדיל את חלקה בתמלוגים שמשלמות החברות לגילוי גז ונפט. רק 9% סבורים שיש להקטין את גובה התמלוגים הללו.
עמותת אומ"ץ פנתה אתמול לכל אחד מחברי ועדת הכלכלה בקריאה לפעול לפי צו מצפונו ולא להיכנע ללחצים בעניין תמלוגי הגז. במכתב ששיגרה התנועה נכתב: "הדיון כונס בדחיפות עוד בטרם הוועדה הציבורית שהקים שר האוצר לדיון בנושא עקרוני זה, בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי, סיימה את עבודתה - והמלצותיה עדיין לא ידועות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם