יוון לישראל: העבירו דרכנו גז לאירופה
בימים האחרונים החלו מגעים בין ישראל ליוון לקראת אפשרות של יצוא גז טבעי לאירופה באמצעות צינור תת-ימי. משלחת בכירה שהגיעה לישראל נפגשה עם נציגי משרד החוץ ואנשי מקצוע נוספים. היוונים ינסו להשיג מימון מהאיחוד האירופי
אם הפרויקט יתממש, יהיה בו משום איום על ההגמוניה הרוסית באספקת גז בעיקר למזרח ולמרכז אירופה והוא יפחית את תלותה של היבשת בגז הרוסי.
נציגים ישראליים רשמיים העלו את הסוגייה במהלך מספר פגישות שקיימו עם חברי משלחת רמת דרג יוונית שביקרה בישראל השבוע, זאת לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הציע זאת לעמיתו היווני, ג'ורג' פפנדריאו, במהלך ביקורו הרשמי ביוון בחודש אוגוסט. יוון לא רק נענית להצעה, אלא גם מבקשת מישראל לייצא אליה את הגז הטבעי.
מדובר באפשרות לפיה יונח צינור תתימי שיוליך את הגז ליוון - וממנה למדינות דרום אירופה ומזרחה. יוון מציעה בין היתר שתיחתם אמנת גז טבעי בין ישראל לאיחוד האירופי וכמו כן תנסה לשכנע את האיחוד האירופי להשתתף במימון הנחת הצינור, שעלותו כמה מיליארדי דולרים.
למרות שספקי הגז הטבעי מישראל הם פרטיים, הרי שהמו"מ העקרוני נעשה בין הממשלות. המשלחת היוונית, המורכבת מהשר לענייני מדינה במשרד ראש הממשלה, האריס פמבוקיס, סגן שר החוץ ומנכ"ל משרד החוץ - נפגשה עם שורה ארוכה של גורמים מישראל, כולל ראש הממשלה, במטרה למפות את תחומי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות במישורים מדיניים, כלכליים וביטחוניים, ולהתוות את כיווני הפעולה.
הביקור הינו ציון דרך חשוב בדרך להידוק היחסים בין ישראל ליוון. מפאת חשיבות הסוגייה ורגישותה האזורית, הוחלט באופן משותף לבודד אותה מיתר הנושאים. בנוסף, שתי המדינות החליטו להקים צוותי עבודה כדי לקדם בין היתר את היתכנות הביצוע המשותף של פרויקט הענק, כאשר יש חובת דיווח על כל התקדמות לראשי הממשלה.
היחסים בין ישראל ויוון עלו מדרגה בחודשים האחרונים, במקביל להחרפת המשבר בין טורקיה וישראל ובהמשך למשבר הכלכלי הכבד שפוקד את יוון. שדרוג היחסים החל עם ביקורו של ראש
"במידה ומרבצי הגז שהתגלו בישראל יהיו משמעותיים, אפשר יהיה להניח צינור בים שיגיע ישירות ליוון ומשם הוא ימשיך במערכות ההובלה הקיימות לכל מדינות אירופה", אמר גורם ממשלתי שהשתתף במפגש. בדרך זו, אומרים הגורמים בישראל, "יוון תוכל לרכוש גז לשימושה ותגזור קופון גם מהטרנזיט למדינות אחרות, ואירופה תגוון את מקורות האנרגיה שלה".
לטענת המשתתפים, היוונים הביעו עניין רב בפרויקט המוצע. "התגובה של היוונים היתה חיובית והם אמרו שההצעה מאוד מאוד מעניינת". היוונים ביקשו להפריד את הפרויקט מיתר שיתופי הפעולה האחרים וציינו שיש לבחון את ההיבטים הגיאופוליטיים של הפרויקט. אחת הרגישויות הגדולות מבחינת יוון היא טורקיה אשר תומכת בישות המדינית הלא מוכרת של צפון קפריסין, שעשויה לטעון לזכויות על מאגרי הגז.
טורקיה אף יכולה לתמוך במדינות נוספות כמו לבנון במאבקם על קבלת זכויות במאגרי הגז הישראלים, בטענה שהמאגרים ממוקמים מעבר לגבול הכלכלי (EEZ) של ישראל.
עתודות הגז המונחות בשדות הגז מול חופי ישראל נאמדות ביותר מ-260 מיליארד מ"ק, שהם פי 47 מסך כל צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2009. מדובר ב-3 מאגרים: תמר, דלית ולוויתן, הגדול מביניהם.
מאגר הגז הטבעי תמר של נובל אנרג'י האמריקאית, יצחק תשובה וישראמקו, שאמור להתחיל להפיק גז טבעי בסוף 2012 - מיועד לספק את צרכי ישראל בלבד ומכיל כ-250 מיליארד מ"ק. הכוונה כרגע היא לייצא גז ממאגר לוויתן, שלמרות שלא נקדח עדיין, מכיל לפי ההערכות כמות גז טבעי בהיקף של 453 מיליארד מ"ק - כמות כמעט כפולה מזו שנמצאה בתמר הצפוני לו.
זכויות הקידוח במאגר מוחזקות בידי חברות קבוצת דלק של תשובה (45%), נובל אנרג'י (40%) ושותפות רציו (15%). אם יימצא מבנה לוויתן כתגלית מסחרית, הרי שניתן יהיה להפיק ממנו גז לייצוא ב-2016-2015. בין היתר נבחנת האפשרות שאם הנושא יקודם במהירות וצינור הגז ייבנה בתוך שנתיים, אפשר יהיה לספק גז טבעי ליוון כבר בסוף 2012 מקידוח תמר עד לכניסת קידוח לוויתן לפעולת הפקה.
סגן שר החוץ דני אילון אמר בתגובה: "בהנחה וההערכות באשר להיקף הגז המצוי במאגרים שנתגלו נכון, מדובר בפוטנציאל עצום שעשוי להביא לשינוי משמעותי במעמדה הכלכלי והאסטרטגי של ישראל ושל אזור אגן הים התיכון כולו".
לדבריו, "החיבור האפשרי בין ישראל ואירופה דרך יוון ישרת לא רק את האינטרסים של ישראל, אלא גם של אירופה. מתוקף הקירבה הגיאוגרפית בין יוון וישראל והעובדה שיוון חברה באיחוד האירופי, טבעי שתשמש שער לאירופה לא רק בתחומי הגז ושתהיה הגשר לכלל היצוא הישראלי לאירופה".
הביקור בישראל וסוגיית הגז הטבעי היא חלק מהחלטה אסטרטגית רחבה יותר של יוון להדק את היחסים עם ישראל. ראש הממשלה היווני פפנדריאו מינה את יד ימינו, השר לענייני מדינה פמבוקיס, לאחראי על פיתוח היחסים ועל הדיווח ישירות על כך. בין הנושאים החשובים ליוון: טכנולוגיות מים, אנרגיה חלופית, איכות סביבה ועניינים ביטחוניים.
פרט לנתניהו ואילון נפגשו חברי המשלחת גם עם שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, ראש המטה לביטחון לאומי, ד"ר עוזי ארד, יו"ר הכנסת, סגן שר הביטחון וגורמים בכירים ממשרדי רה"מ והתשתיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם