היכן נמצאים מוקדי הסיכון בכבישי ישראל?
דוח הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שנחשף אתמול ב-nrg מעריב קובע כי בישראל קיימים 500 כבישים מסוכנים, מתוכם 174 מוקדי תאונות בעלי סיכון גבוה במיוחד. הצומת המסוכן ביותר בישראל: מחלף אלישמע על כביש 40
◄ לצפייה ברשימת מוקדי הסיכון בכבישי ישראל - לחצו כאן
הרשות, שהחלה לבחון את המצב בשטח בעקבות התחקיר, מצאה כי על כבישי ישראל קיימים כ-500 מקומות שבהם נהגי המכוניות נמצאים ברמת סיכון מוגברת. עקב כך דורשת הרשות משר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, לטפל באופן מיידי ב-174 מוקדי סיכון, שבהם קיים סיכון גבוה במיוחד לתאונות בדרכים.
עלפי הדוח שפרסמה אתמול, אם יבצע משרד התחבורה עבודות תשתית פשוטות למדי במוקדי הסיכון - רמת הסיכון בהם תצומצם באופן ניכר. מזה שנים רבות שמרבית התאונות מתרחשות במספר מצומצם של קטעי כביש המוגדרים "מוקדי סיכון" - אלה כונו בעבר "כבישים אדומים".
אולם כפי שפורסם במעריב עסקים, ועדת מוקדי הסיכון של משרד התחבורה המנוהלת על-ידי מע"צ, לא התייחסה במידה הראויה לסדרי העדיפויות שהציגה הרשות הלאומית, אשר בהם איתור המוקדים והטיפול בהם. למעשה, על אף שבוועדה חברים גם נציגי הרשות, בפועל הנחיותיהם לא נלקחות ברצינות.
ראש אגף הנדסה ברשות, הראל אמיר, ומהנדס תנועה ותשתיות ברשות, מחמוד עתילי, איחדו 6 קבצי נתונים שונים של תאונות דרכים על כבישי ישראל ב-5 השנים האחרונות. לאחר שניפו מהם נקודות שבהן כבר מבוצעות עבודות תשתית ושדרוג - נותרו בידיהם 500 מוקדי סיכון. כל אחת מ-500 הנקודות נבדקה פיזית על-ידי צוות של אגף הנדסת התנועה ברשות וב-174 מתוכן נמצא שתיקוני תשתית קלים ולא יקרים יכולים לשפר במידה משמעותית את הבטיחות.
צוותי ההנדסה חיברו דוח הנדסי לכל אחת מ-174 הנקודות ובו המלצות מפורטות אודות השדרוג הדרוש. אלה סודרו בהתאם ל"מדד חומרה", המשקלל את מספר התאונות שהתרחשו בכל נקודה ב-5 השנים האחרונות ואת חומרתן.
לפי הדוח החדש, נקודת התורפה המסוכנת ביותר, אשר עדיין אינה מטופלת על-ידי משרד התחבורה, היא מחלף אלישמע על כביש 40. במחלף זה התרחשו 77 תאונות והמהנדסים מצאו בו כשל תכנוני (קרבה בין רמפות), שגורם לנהגים להתבלבל ולהביט בטעות לרמזור מרוחק. כשלים נוספים שנמצאו הם שילוט לא מתאים, היעדר קו ראייה שיוצר מצב בו הצומת מוסתר באחד מכיווני הנסיעה, ותקלות בסימוני הצבע.
מהנדסי
קטע הדרך של כביש גהה (כביש 4), בסמוך לרמת גן, מוגדר בדוח כקטע השני ברמת הסיכון שלו כיוון שהתרחשו בו בשנים האחרונות 67 תאונות עם נפגעים, בהן שתי תאונות קטלניות. מהנדסי הרשות ממליצים להפריד מהדרך הראשית קטע שישמש כדרך שירות ולהציב בתוכו את תחנות האוטובוסים במקום. עוד ממליצים המהנדסים להאריך את נתיב ההאצה ולהוסיף שילוט הדרכה לנהגים.
במחלף מסובים, מוקד הסיכון השלישי בחשיבותו בדוח של הרשות, התרחשו בשנים האחרונות 49 תאונות, בין השאר בגלל היעדרו של נתיב האצה מדרום למזרח והיעדרו של נתיב האטה לתחנת הדלק שבמקום. גם במקום זה מדובר בעבודות הנדסיות פשוטות ולא יקרות, אשר יכולות לצמצם את המסוכנות של המוקד במידה רבה.
עיון בדוח המלא מעלה כי בחלק ניכר ממוקדי הסיכון נדרשים פתרונות פשוטים ולא יקרים במיוחד, כגון הצבת גדר הפרדה, תיקון ליקויי שילוט, הוספת אמצעי הפרדה "רכים" (מפרידנים פלסטיים), צביעה , גיזום צמחייה, הרחבת שוליים, ריבוד האספלט או סתימת בורות בכביש.
במקרים אחרים נדרשת הקמת גדר הפרדה לרכב ו/או להולכי רגל, בדיקת תזמון הרמזורים, תיקון עקומת הכביש על מנת לשפר את שדה הראייה של הנהגים וסגירת התחברויות פיראטיות לכביש. רק במקרים נדירים יחסית מוצע פתרון הנדסי מעט יקר יותר כגון הקמת כיכר או מחלפון. גם במקרים אלה מדובר בפעולות שההצדקה הכלכלית שלהן מוכחת - גם ללא קשר לתועלת הבטיחותית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם