אב הבית: הגברים האמריקאים נשארים בבית עם התינוק
באמריקה זה כבר טרנד של ממש: אבות רבים בוחרים לוותר על העניבה ועל המשרד לטובת החלפת חיתולים, ביקור בפארק השכונתי ודיבורים על קרם לתינוקות. בדיוק בשבילם צצו בכל רחבי ארה"ב קבוצות תמיכה לאבות במשרה
אנחנו נפגשים בלובי של בניין הממוקם בפינת השדרה השלישית ורחוב מספר 80. שורות-שורות של עגלות ילדים ותיקי חיתולים מקבלות את פנינו. בקומה השלישית מחכה לנו המפעילה, מליסה לוויס, לבושה בשמלה ורודה פרחונית ובכובע פירטים רחב.
"איפה אתה גר?", אני מתעניין.
"רחוב 85", הוא משיב - מרחק 5 בלוקים קצרים, 10 דקות הליכה ביום רע.
"ואתה?", הוא מבקש לדעת.
"ג'רסי סיטי", אני עונה - מרחק שתי רכבות תחתית ואוטובוס אחד.
"אני מעריץ אותך", הוא אומר מיד ומתקשה לכבוש את השתאותו הגדולה, "אני לעולם לא הייתי יכול לעשות את זה לבד".
אני מחייך בסיפוק. אין ספק, הוא לעולם לא היה מסוגל לעשות את זה.
שיקרתי. לדרך אמנם יצאנו שניים - אחת מבסוטית, שני חרד; אך כפי שגיליתי עד מהרה, בשום שלב לא הייתי באמת לבד. בין 4 ל-6 נשים היו איתי בכל רגע נתון, חלקן צעירות בשנות ה-20 לחייהן, אחרות מבוגרות בגיל פרישה. זרות גמורות שליוו אותנו לכל אורך הדרך, מוכנות כל העת ודרוכות להושיט יד כשצריך: כשפניה של נינה התינוקת התכרכמו, הן ניסו להצחיק אותה כמעט בכל מחיר ולא בחלו בשום הבעת פנים - מגוכחת ככל שתהיה; כשזרקה את הגרב לרצפה, הן זינקו להרים אותה; כשירדנו מהרכבת הן התחרו ביניהן מי תעזור לי עם העגלה. נדמה שגם בעיר שראתה כבר כמעט הכל, אב ובתו הקטנה באמצע היום עדיין מצליחים להסעיר לא מעט תושבים.
הסופר האמריקאי מייקל שייבון תיאר במאמר שפרסם כיצד זכה לקריאות התפעלות בעת שלקח את בתו הקטנה לסופר המקומי. "אתה כזה אבא טוב", אמרה לו אחת הנשים במקום, "אני יכולה לראות את זה מיד". "הדבר הטוב בלהיות אבא", פסק בסוף המאמר, "הוא שרף הציפיות ההיסטורי ממך נמוך בצורה בלתי רגילה".
אם ביקור בסופר מזכה בכאלה קריאות התפעלות, אני חושב לעצמי, מעניין כיצד היו מגיבות אותן נשים לו היו חוזות במפגש שהתקיים באותו בוקר באולם הקומה השלישית של בניין המגורים ברחוב 80: "מסיבת מוזיקה לילדים" - 15 ילדים בגילאי חצי שנה עד 4, מלווים ב-15 אבות. מפגש שגרתי של קבוצת התמיכה NYC Dads Group, "המקום לאבות מעורבים שמחפשים את דרכם בעולם ההורות", כפי שמצוין באתר האינטרנט של הקבוצה.
300 הורים סך הכל חברים בארגון, כולם אבות במשרה מלאה. אנשים משכילים, בני המעמד הבינוני-גבוה, ששמו את הקריירה בהמתנה לטובת החלפת חיתולים וביקור בפארק השכונתי. חלקם, כמו רוברט, מורה לשעבר בבית ספר יסודי בניו ג'רסי, עשו זאת מבחירה. על אחרים השהייה בבית נכפתה - תוצר של מהפכה ארוכת שנים ומיתון חברתי.
באולם ממתינה מליסה. כפי שניתן לצפות מאישה בתפקידה, לכל אורך המסיבה - 45 דקות - החיוך לא מש מפניה. כשהיא מחלקת לאבות כובעי פירטים, ההתרגשות מורגשת בחדר. כשהיא מוציאה את הפונפונים אף אחד לא נותר אדיש. שיר אחרי שיר. חלק מהאבות יושבים בצד ונותנים לילדים לשחק. מרביתם מצטרפים לפעילות - רוקדים, מצלמים, יודעים כמעט את כל המילים בעל פה. "אתה צריך להחליף חיתול?", שואל אותי אחד האבות. כמו שתי נערות במועדון לילה אנחנו פורשים משאר הקבוצה, יוצאים להתבודד בחדר צדדי. מעבירים את הקרם מאחד לשני, מנתחים את הרגלי חילוף החומרים של שני התינוקות.
"כשהילד שלנו נולד לפני שנתיים, לאשתי ולי היה ברור שאחד מאיתנו יישאר איתו בבית", מספר לעסקים שישי לאנס סאמרפלד, 37, מייסד הקבוצה. למה זה היה ברור? "קודם כל מפני ששנינו מאמינים שיש ערך אדיר לזמן שהורים מבלים עם ילדיהם בשנים הראשונות. הסיבה השנייה היא כלכלית". לאנס, מורה לשעבר בבית ספר יסודי בברונקס וזה שבין משכורתו לזו של אנשי המוסדות הפיננסיים של מנהטן מרחק גדול, החליט לצאת לחופשה ללא תשלום. "מאחר והיתה לי קביעות, העבודה מחכה לי עד 4 שנים מהרגע שהילד נולד".
העלות השנתית של גן ילדים בניו יורק, הוא מספר, נעה סביב 24 אלף דולר בשנה. "אם אתה מרוויח בסביבות ה-45 אלף דולר בשנה, אחרי מסים זה יוצא כמעט אותו דבר. אז לפחות שהילד יהיה עם אבא שלו ולא עם מטפלת". מדוע, אם כך, החליטו בני הזוג כי יהיה זה הוא שיישאר בבית ולא אשתו? "קודם כל מפני שאני מאוד אוהב ילדים וכל החיים עבדתי עם ילדים. דבר שני, אשתי מרוויחה יותר ממני".
את הקבוצה הקים בנובמבר 2008, זמן קצר לאחר הולדת בנו. "אשתי לקחה חופשת לידה של 4 חודשים", הוא מסביר. "כשהיא חזרה לעבודה הבנתי שאני הולך
קבוצת תמיכה לאבות במשרה מלאה היא אולי תופעה ייחודית, אבל לא נדירה. בשנים האחרונות קמו קבוצות דומות כמעט בכל עיר גדולה בארה"ב. אפשר למצוא גם לא מעט בלוגים שמוקדשים לנושא, ועשרות מאמרים שמנתחים את התופעה נכתבו בשנים האחרונות.
הסיבות, כאמור, מגוונות, אך הנתונים ברורים. אם ב-1945 חלקם של הגברים בכוח העבודה האמריקאי עמד על 70%, הרי שהיום מדובר על קצת פחות מ-50%. נתונים שפורסמו בשנה שעברה הצביעו על כך שלא פחות מ-159 אלף אבות מגדלים את ילדיהם בזמן שהאישה יוצאת לעבוד, פי 3 ממספרם רק לפני עשור. המספרים, חשוב להדגיש, מתייחסים אך ורק לזוגות נשואים בהם הגבר בבית והאישה עובדת, ולא כוללים משפחות חד-הוריות.
יחד עם זאת, כשמדובר בנשים עומד המספר על 5 מיליון שמתפקדות כעקרות בית במשרה מלאה. סך הכל, 22.6% מהנשים הנשואות אשר יש להן ילדים מתחת לגיל 15 מקדישות את חייהן לגידול הילדים ולניהול משק הבית.
מי שרוצה יוכל לראות בכך הוכחה נוספת להתפרקות תדמיתו המסורתית של הגבר האמריקאי. התפתחות אבולוציונית מדמותו המאצ'ואיסטי של אב המשפחה הקשוח של שנות ה-50 וה-60, דרך דמותו המעודנת של האב המודרני שמחליף חיתולים ויוצא לפארק, ועד לחזותו המטופחת והמושקעת של הגבר המטרוסקסואל של המאה ה-21. אחרים יוכלו לראות בכך הוכחה למהפכה הפמניסטית שעברה על העולם המערבי.
מחקר חדש שפורסם לא מזמן מצא כי נשים צעירות, רווקות ובעלות השכלה, אשר עובדות בערים הגדולות בארה"ב מרוויחות 8% יותר ממקביליהן הגברים. יחד עם זאת, בהסתכלות כוללת נשים ממשיכות להרוויח פחות מגברים אלא שהפער ממשיך להצטמצם באופן עקבי. מנתונים אחרונים שפרסמה הלשכה לסטטיסטיקה של ארה"ב עולה כי משכורתן הממוצעת של נשים הינה 77.9% מזו של מקביליהן הגברים. לשם השוואה, בשנת 2000 עמד היחס על 64% בלבד.
גם בתחום ההשכלה עברה ארה"ב מהפך בשנים האחרונות. אם במשך שנים הצביעו המספרים על כך שיותר נשים מגברים מסיימות את לימודיהן האקדמיים, הרי שהשנה לראשונה אי-פעם נחשף כי יותר נשים מגברים השלימו גם את לימודי הדוקטורט שלהן. הנתונים, שפורסמו על ידי המועצה להשכלה גבוהה (Council of Graduate Schools), הצביעו על כך שבשנה שעברה 50.4% ממקבלי תואר הדוקטורט היו נשים. בשנת 2000 עמד שיעור נשים אלו על 44% בלבד. כשבוחנים את המצב בלימודי התואר השני יתרונן של הנשים מובהק בהרבה, כשהן מהוות לא פחות מ-60% ממקבלי התואר בארה"ב.
לכך, כאמור, יש להוסיף גם את המיתון האחרון, שתרם לא מעט למה שיראו רבים כ"שינוי סדרי בראשית". לפי נתונים אחרונים, למעלה משני שליש מ-8.5 מיליון העבודות שנעלמו מהשוק מאז דצמבר 2007, הוחזקו על ידי גברים. מרביתם, כפי שניתן לשער, במגזר הפיננסי ובעבודות תשתית - שני המגזרים שספגו את המכה הקשה ביותר בעקבות המשבר. מנתונים שפרסם לאחרונה המגזין "ניוזוויק" עולה כי מבין 15 המקצועות שצרכי העבודה בהם צפויים לעלות בשנים הקרובות בארה"ב, 13 הם מקצועות נשיים מובהקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם