"זו עזות מצח לטעון שאזרחי ישראל אינם אמורים ליהנות מאוצרות הטבע"
שר האוצר אמר היום בוועידת האנרגיה כי "עם כל הכבוד וההערכה ליזמות של השוק הפרטי, אוצרות הטבע שייכים בסופו של דבר לאזרחי מדינת ישראל"
שטייניץ הבהיר כי האוצר בעד המשק הפרטי ובעד היזמים. "מקובל עליי, כמו גם על קודמיי, שמי שהשקיע, חיפש, הגה ולקח סיכונים, צריך שיהיה לו גם רווח סביר וראוי. זה עיקרון שמנחה שוק חופשי, משק חופשי, כמו מדינת ישראל ומרבית מדינות המערב, ואין לי שום כוונה לסטות מהעיקרון החשוב הזה".
אבל הוסיף שטייניץ, "גם אזרחי מדינת ישראל צריכים ליהנות מאוצרות הטבע ומתגליות הגז והנפט, ואין שום סיבה לגזול מתושבי מדינת ישראל את מה שמגיע להם. לכן, צריך למצוא את האיזון הנכון, ומה שהיה עד עכשיו לא היה האיזון הנכון".
"אם המדינה נהגה בחוסר תשומת לב, רשלנות או שלומיאליות במשך 60 שנה ולא טיפלה בנושא הזה, תפקידי כשר אוצר לטפל בנושא הזה בלי פופוליזם. לכן גם הקמתי ועדה מכובדת והנחתי את ועדת ששינסקי לפתוח את דיוניה לכל גוף או חברה שיש לה עמדה עניינית בעניין, לכן גם דיוני הוועדה התארכו".
שר האוצר הצהיר כי "גם בנושא החשוב הזה, כמו גם בנושאים אחרים, אנחנו לא ניכנס ללחצים ואיומים. אמרתי פעם לנציג של אחת החברות שאני כמו עו"ד שיש לו לקוח אחד, וחובת נאמנות של 100% ללקוח. הלקוח שלי זו מדינת ישראל, ולכן עם כל הכבוד, התפקיד שלנו בנושא הזה ברור: עלינו למצוא את האיזון הנכון בין הרווח שצריך להיות רווח משמעותי לבין הנתח שמגיע לממשלה ולציבור".
שר האוצר התייחס לדיון הציבורי הרחב בנושא ואמר כי ישנן שתי טענות שלא היו ראויות להיאמר בתקשורת: טענה אחת עוסקת בגובה של המסים והתמלוגים, וטענה שנייה היא הרטרואקטיביות.
"אני לא מתייחס כרגע למה תהיה התוצאה הסופית, ואני חושב שזה באמת נושא שצריך להתייחס אליו ברצינות. אנחנו רוצים לעודד את המגזר הפרטי ואת חיפושי הנפט. זה דיון שלגיטימי שיהיו בו עמדות שונות. אבל, זאת עזות מצח בעיניי לטעון שאזרחי ישראל אינם אמורים ליהנות מאוצרות הטבע, מהגז והנפט, כמו אזרחי ארה"ב או בריטניה, או אזרחי הולנד או נורבגיה".
"השאלה מה המידה הנכונה היא שאלה פתוחה, ובנושא הזה אפשר להסתכל על מדינות אחרות וללמוד מניסיונן. אבל, הטענה לפיה אזרחי ישראל אינם רשאים ליהנות מאוצרות הטבע באותם סטנדרטים של אזרחי מדינות המערב, הטענה לפיה אזרחי ישראל צריכים לוותר מראש על מה שאזרחי ארה"ב,
"טענה שנייה שגובלת בהטעיית הציבור והיא בגדר עלבון לאינטליגנציה, היא הטענה בדבר רטרואקטיביות. ראשית, בבריטניה באלסקה, באריזונה, בהולנד ובנורבגיה שינו ב-20 השנים האחרונות לכאן ולכאן, בדרך כלל זה כלפי מעלה, שינו מספר פעמים את המסים והתמלוגים על תגליות גז ונפט. כך, שבמובן הזה שוב אין שום סיבה לטעון שמדינת ישראל לא יכולה ולא אמורה לשקול לפעול כפי שפעלו מדינות דמוקרטיות בעולם. שום בית משפט, לא בארץ ולא בעולם, יאמר לממשלת ישראל שאסור לעשות כאן את מה שעושים בבריטניה".
"הטענה בדבר רטרואקטיביות היא ניסיון לבלבל את היוצרות. אני אומר את כל זה לא כדי לשלול את זכות הטיעון, ואני מאוד מכבד את המשקיעים ואת אלה שיגעו ומצאו, וכשאני מדבר על רווח הוגן זה לא רק על גובה ההשקעה אלא גם על הסיכון".
שטייניץ התייחס גם להתקפות שהיו בתקשורת לדבריו על יו"ר ועדת ששינסקי, פרופ' איתן ששינסקי, ואמר: "היו התקפות שחלקן היו מתחת לחגורה על פרופ' ששינסקי וועדת ששינסקי, הדברים לא היו הולמים. ואני שומע על 'גז ערבי, גז מצרי ומה עושה אשתו'. מאז שהופעתי בעניין, המינון הזה מאוד ירד, המגמה הזאת שהפכה להטרדה של היו"ר היא דבר שלא היה צריך לקרות. אני לא מקבל את מדיניות ההפחדה".
"ברור שיש עמדות שונות, ולחברות יש זכות להגיש חוות דעות ולפרסם מודעות בעיתון", הוסיף. "אבל אני מציע לא לגרור את העניין לשיטת האיומים - לא להלך אימים, לא על הכנסת, לא הממשלה ולא על הציבור. דיון כן, זה טוב וזה מועיל לכלכלה ולחברה ולמשק. איומים - לא".
"אני שומע איומים על לחצים אמריקאיים, או על פניות לבתי דין בינלאומיים, או למשל שהאיראנים והלבנונים שנמצאים שנים מאחורינו כי הם עוד לא התחילו לחפש, איכשהו ישתלטו על כל השוק ואם נתעכב ונתחיל בוויכוחים הכסף מהגז שישווק על ידי יריבנו יעבור למטרות לא רצויות. לאיומים הללו אין מקום. השפעתם שולית, והם הופכים לרעשי רקע לא ראויים", אמר.
"הוועדה תגיש מסקנותיה בעוד כחודש ואני משוכנע שהעבודה בוועדת ששינסקי נעשית בצורה המעמיקה והטובה ביותר. אין הרבה מדינות שהחליטו על דיון מעמיק כזה כדי לקבל החלטה מוסכמת. יש גז, יש אנרגיה, תהיה עצמאות אנרגטית, וזה צריך להיות לטובת כולנו ואנחנו נדאג שזה מה שיהיה".
שר האוצר דיבר גם על החברות ואמר: "אין לנו משק בלי תעשיינים, יזמים ובלי חברות שמשקיעות כאן. אנחנו צריכים לכבד את היזמות, ומצד שני הדיון שמעורבים בו אינטרסים רבים, צריך להיות ענייני ולא דיון של איומים".
בהתייחסו למדינות אחרות שגילו נפט וגז אמר שר האוצר, כי "ההיסטוריה מלמדת שצריך להסתכל מה קורה בעולם וללמוד מהגויים, ואנחנו רואים בעולם גם אפקטים שליליים. ואני מדבר על מה שנקרא 'המחלה ההולנדית'".
"הולנד נהנתה מתעשיות יצוא מפוארות וגילויי הגז גרמו לפגיעה קשה מאוד בתעשייה ובכושר התחרות של המדינה, מהסיבה הפשוטה שכל תעשיית יצוא מתחרה באחרת. יש גבול למה שמדינה יכולה לייצא. התעשיות בהולנד חלקן התרסקו, חלקן העבירו מפעלים וקווי ייצור למדינות אחרות, וכך קרה שהתחילה גם בעיית אבטלה במדינה לפי 15-20 שנה".
"אנחנו עוד לא יודעים מה יקרה, אבל אם ישראל תהפוך ליצואנית משמעותית של גז, אנחנו צריכים ללמוד מניסיונם של אחרים. המשימה במקרים כאלה היא לראות איך אתה מונע התרסקות של ענפי יצוא אחרים, וזאת עוד סיבה מדוע הפרופורציות צריכות להיות סבירות".
"כאשר מדינה הופכת בבת אחת ליצואנית, וזה קורה בקיצוניות תוך 5-10 שנים, זה קרה להולנד, לצ'ילה, לנורבגיה, המטבע מתחזק והיצוא נפגע. ולכן, יש חשיבות עצומה לכך שחלק מהתקבולים מנותב לענפי יצוא אחרים שנפגעים. זה יכול להתבטא בשיפור תשתיות, השכלה גבוהה, תקשורת, תחבורה. לכן, גם מהבחינה הזאת, שהברכה תהיה לברכה ולא לקללה, חלק משמעותי צריך להיות מנותב למשימות האלה באמצעות הממשלה כדי למנוע פגיעה קשה, ולא יקרה לנו מה שקרה למדינה מפותחת כמו הולנד".
לסיכום אמר שר האוצר כי נושא התגליות והגז הוא נושא "מאקרו כלכלי חשוב ביותר שצפוי להשפיע על תולדות המדינה, והוא דורש טיפול רציני יסודי, מעמיק, רואה פני עתיד, הוגן וצודק גם למשקיעים, אבל קודם כל בראש ובראש למדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם