חגיגת השכר: 520 בכירים במגזר הציבורי מרוויחים מעל 50 אלף
2,700 עובדים במגזר הציבורי מרוויחים יותר משכרם של שרים; 3,500 מועסקים נהנים ממשכורות גבוהות מאלו של חברי כנסת; השכר הממוצע בגופים הציבוריים: 12.2 אלף שקל - 53% מעל השכר הממוצע במשק. שיאן השכר הציבורי הוא פרופ' גדעון סהר, מנהל מחלקה כירורגית חזה בשירותי בריאות כללית, שהשתכר 109,918 שקל בחודש
שיאן השכר הציבורי בפעם השנייה ברציפות הוא פרופ' גדעון סהר, מנהל מחלקה כירורגית חזה מבית חולים סורוקה, שהשתכר בשנת 2009 סכום דמיוני של 109,918 שקל, זאת לעומת 95,076 שקל לשיאן השכר ב-2008 ו-84,733 שקל ב-2007. שכר זה גבוה פי 14 מהשכר הממוצע במשק שעומד על 7,974 שקל, ופי 29 משכר המינימום במשק בשנת 2009 - 3,850 שקל.
על פי הדוח, 2 בכירים במגזר הציבורי מרוויחים מעל ל-100 אלף שקל בחודש, 28 מרוויחים מעל ל-70 אלף שקל לחודש ו-108 בכירים משתכרים מעל ל-60 אלף שקל.
השכר הממוצע בגופים הציבוריים נאמד ב-12,218 שקל (53% מעל השכר הממוצע) - 35.4 אלף שקל לבכירים ו-11.4 אלף שקל לעובדים רגילים.
עם זאת, כמחצית מהעובדים במגזר הציבורי מתקשים לגמור את החודש - שכרם של 44% מהעובדים נמוך מהשכר הממוצע במשק ומסתכם ב-4,960 שקל בלבד (כ-60% מהשכר הממוצע במשק), ואילו שכרם של 73% מהעובדים בחברות העירוניות ובמועצות הדתיות נמוך מהשכר הממוצע.
שכר הבכירים הממוצע מגיע ל-47.1 אלף שקל ברשות שדות התעופה, 45.7 אלף
מהדוח עולה, כי פערי השכר בין עניים ועשירים בשירות הציבורי נוסקים לשיאים חדשים - פי 8.5 לעומת פי 7.7 בלבד ב-2008. השכר הממוצע הגבוה ביותר במגזר הציבורי הוא 43.2 אלף שקל לבכירים בחברות ממשלתיות, והשכר הנמוך ביותר - 5,100 שקל לעובדים בחברות עירוניות.
נראה כי גם השנה משתלם לעבוד בקופות החולים, שמככבות בצמרת טבלת השכר. 7 מבין 10 שיאני השכר הם מקופות החולים, 6 משירותי בריאות כללית ואחד - מקופת חולים מאוחדת. 3 השיאנים האחרים הם בכירים בתעשייה האווירית.
כך למשל, במקום השני ברשימת שיאני השכר מדורג היועץ המשפטי של התעשייה האווירית, יעקב גלזן, שהשתכר בשנה שעברה 101,384 שקל בחודש. פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל יחידת כירורגית כלי דם בשירותי בריאות כללית, הגיע אל המקום השלישי ברשימה עם שכר חודשי של 89,911 שקל.
אל המקום הרביעי הגיע ד"ר יצחק לוין, מנהלת מחלקת גסטרואנטרולוגיה מהמרכז הרפואי רבין, שהרוויח 87,913 שקל. במקום החמישי - פרופ' דן ערבות, מנהל מחלקת כירורגית חזה בבי"ח כרמל, שהשתכר בשנה שעברה 86,676 שקל.
ד"ר יעקב לוי, רופא מומחה ברדיולוגיה א' מהמרכז הרפואי רבין, דורג במקום השישי ברשימה עם שכר חודשי של 84,059 שקל. אל המקום השביעי הגיע ד"ר מיכאל ברנט, רופא מומחה בקרדיולוגיה מהמרכז הרפואי שניידר, שהשתכר לא פחות מ-81,881 שקל. ד"ר זאב אהרונסון, מנהל אגף רפואי, דורג בשנה שעברה במקום השמיני ברשימת שיאני השכר לאחר שהרוויח 81,595 שקל.
מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, שמואל מועלם, התברג במקום ה-12 ברשימה, ומרוויח שכר חודשי (ברוטו) של 79,549 שקל. מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, פרופ' אהוד קוקיה, נמצא במקום ה-14 עם 77,319 שקל ברוטו. במקום ה-18, מנהל אגף הכספים והתקציבים במאוחדת, גיל חיימוביץ, עם 75,283 שקל.
הדוח מגלה גם את חגיגת השכר בנמלים: השכר הממוצע הגבוה הוא בחברת נמלי ישראל - 25,401 שקל. בחברת נמל חיפה מרוויחים 22,981 אלף שקל בחודש, בחברת נמל אשדוד - 22,490 שקל, ברפא"ל משתכרים בחודש 21,502 שקל, ובחברת החשמל - 20,185 שקל.
כמו כן עולה כי בגופים רבים משתכרים העובדים שכר גבוה בהרבה מזה של המנכ"ל. כך למשל, מנהל ראשי בתעשייה האווירית מרוויח 80.5 אלף שקל בחודש - 13% מעל לשכר המנכ"ל, מנהל אגף בקרה דרום ברשות שדות התעופה מרוויח מדי חודש 67.6 אלף שקל - 51% יותר מהמנכ"ל שלו, נתב בנמל אשדוד מרוויח 65 אלף שקל - 44% יותר מהמנכ"ל, מנהלת תביעות בחברת קרנית מרוויחה 63.2 אלף - 62% יותר, ואילו מנהל אגף תפ"ט בחברת החשמל מרוויח 62 אלף שקל - 15% מעל שכר המנכ"ל.
השנה בדוח מפרסם הממונה על השכר את הוצאות השכר ששילמו הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה ל-1,768 עובדי קבלן.
על פי הנתונים, המספר הגדול ביותר של עובדי קבלן נמצא ברשויות המקומיות - 738 עובדים. ממוצע השכר למשרה מלאה של עובד קבלן עומד על 7,532 שקל (פחות מהשכר הממוצע במשק). עם זאת נראה כי עובדי הקבלן בחברות ממשלתיות מרוויחים לגמרי לא רע - 9,119 שקל בחודש.
הממונה אילן לווין מגלה כי "במסגרת מאמצי אגף השכר למיגור תופעת תשלומי שכר חורגים, הוקמה בשנת 2009 יחידת החקירות הפועלת לצד יחידת האכיפה ומשלימה את עבודתה".
לדבריו פעלה היחידה פעלה במהלך שנת 2010 וביצעה מספר חקירות שהבשילו לתביעות. במסגרת פעילות היחידה, צפויים לעמוד לדין משמעתי בתחילת 2011 בכירים שלפי ממצאי החקירות היו אחראים לתשלום חריגות שכר לעובדים בגופים בהם כיהנו.
"יחידת החקירות עוסקת בטיפול בבעלי תפקידים בגופים הציבוריים האחראים לאישור חריגות שכר בניגוד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב. היחידה מופקדת על ביצוע חקירות ועל העמדה לדין משמעתי של בכירים שאישרו חריגות שכר או שלא פעלו בהתאם להחלטות הממונה על השכר, ועל כן בעלי תפקידים אשר אחראיים לכך שהגוף שבו הם מועסקים לא העביר נתונים לממונה על השכר", הוא מסביר.
לדברי לווין, פעילות יחידת האכיפה כנגד תופעת חריגות השכר התמקדה השנה באוניברסיטאות, בחברת החשמל וברשות השידור, ובמהלך שנת 2011 תימשך הפעילות לביטול תשלומי השכר החורגים בגופים אלה. עוד הוא ציין כי במסגרת פעולות יחידת האכיפה בשנת 2010 נמצאו חריגות שכר בכ-23% מכלל הגופים הציבוריים.
לווין מציין כי פעולות יחידת האכיפה בשנת 2010 (עד לחודש שעבר) חסכו לקופה הציבורית כ-70 מיליון שקל. לדבריו, מאז הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה לפני כ-12 שנים נחסכו לקופה הציבורית יותר מ-4 מיליארד שקל.
"בכוונתי להעמיק את פעילות האכיפה בעיקר בקרב הגופים החורגים בקביעות, כדי שכספי הציבורי לא ישמשו לתשלומי שכר שלא כדין. פעולות האכיפה בשנים האחרונות הוכיחו עצמן והביאו לצמצום חריגות השכר במגזר הציבורי", אמר והוסיף: "אולם יש עדיין הרבה מה לעשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם