חוסר עניין לציבור?!
ההחלטה לסגור את תיק החקירה נגד פסגות היא אפליה הזועקת לשמיים, שספק אם תעמוד במבחן בג"ץ. מהו "עניין לציבור" אם לא טיב ניהול בית השקעות המנהל עבור כמיליון לקוחותיו קופות גמל, פנסיה, קרנות נאמנות ותיקי השקעות?
בואו ניזכר בפרשת שיווק קרנות הנאמנות של בנק לאומי, שטופלה אף היא על ידי רשות ני"ע. למי ששכח, הבנק נאלץ להתמודד במשך שנים עם טענות משפטיות בנוגע למתכונת שיווק הקרנות. בסופו של דבר שילם הבנק קנס וגם ננקטו נגדו צעדים מנהליים.
כל זה נעלם בפרשת פסגות, למרות שהעבירות היו חמורות הרבה יותר. מה שתמוה במיוחד היה עילת סגירת תיק החקירה: לדידו של הפרקליט לדור, מדובר בחוסר עניין לציבור. הצחקתם אותי. מהו "עניין לציבור" אם לא טיב ניהול בית השקעות המנהל עבור כמיליון לקוחותיו קופות גמל, פנסיה, קרנות נאמנות ותיקי השקעות? גם הטענה שפתיחת הליך פלילי תפגע בלקוחותיו הינה השערה פרועה וחסרת סימוכין עובדתי.
אגב, זה בדיוק אותו הנימוק שנתן היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יוסי חריש, לסגירת תיק החקירה נגד הבנקאים בפרשת ויסות מניות הבנקים. רק עתירה לבג"ץ הצילה את גורל התיק. ומי היה התובע באותה הפרשה? ניחשתם נכון: משה לדור, פרקליט המדינה הנוכחי.
זה חצי שנה מתפרסמות ידיעות על החקירה בפרשת פסגות ועל המלצות רשות ניירות ערך להעמדה לדין. בינתיים המשיך בית ההשקעות להתנהל כהלכה - לא מעט בזכות מנהלו המצליח רועי ורמוס.
ההחלטה לפטור את פסגות מהעמדה לדין מהווה אפליה שלא כדין וקיפוח של בתי השקעות קטנים, הנדרשים לשלם את המחיר עבור עבירות שהם מבצעים.
החלטת לדור לגבי פסגות מעניקה חיזוק לטענה שנהוג היה לייחס לבנקאות האמריקאית בעקבות המשבר: "גדולה מכדי ליפול". כן , פסגות הוא כנראה בית השקעות גדול מכדי ליפול. חבל מאוד שפרקליט המדינה המכובד הקריב הפעם את אינטרס הציבור על מזבח שיקולים פיננסיים ציניים של שתי קרנות השקעה אמריקאיות.