מכה למרחיבים בתים צמודי קרקע: צמצום הפטור מהיטל השבחה
בית המשפט קבע כי בעלי קרקעות שכבר ניצלו את הפטור מהיטל השבחה לא יקבלו פטור נוסף; זאת גם במקרה בו יועברו הקרקעות במתנה לילדיהם
בפסק הדין נקבע כי בעלי קרקעות שבנו את ביתם על קרקע שבבעלותם וכבר ניצלו את הפטור מהיטל השבחה שניתן להם, לא יהיו זכאים לפטור (אם ברשותם קרקעות נוספות). גם במקרה שבו יעבירו את המקרקעין במתנה לילדיהם, לא יוכלו הילדים ליהנות מפטור נוסף.
סעיף 19 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה קובע כי "בנייה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בנייה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; עם כל בנייה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור, ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבנייה או ההרחבה הנוספת".
הערעור נדחה
בית המשפט נדרש לדון בנושא לאחר שבעלת בית צמוד קרקע בהוד השרון, שמימשה את הפטור מהיטל השבחה לפני כ-10 שנים, העבירה את זכויותיה בקרקע אחרת שהיתה ברשותה לבנותיה. מדובר במגרש בגודל של כחצי דונם, עליו בנתה האם את ביתה והרחיבה אותו בשנת 2001 בשטח של 162 מטר. בתה וחתנה ביקשו לבנות בקרקע שניתנה להם במתנה על ידי האם, וביקשו לקבל אף הן פטור מהיטל השבחה בגין הבנייה - אולם הוועדה המקומית הוד השרון דחתה את בקשת הפטור.
הוועדה, המיוצגת על ידי משרד עורכי הדין הרטבי-בורנשטיין-בסון ושות', טענה כי מי שמימש פטור מהיטל
השבחה, בנה את ביתו ולאחר מכן העביר קרקע אחרת שברשותו לילדיו במתנה - לא יכול לאפשר לילדיו ליהנות מהפטור, כשם שהוא עצמו לא היה זכאי לפטור נוסף.
המשפחה ערערה לבית המשפט המחוזי מרכז, אולם זה דחה, כאמור, את הערעור. בית המשפט קבע כי בהרחבת דירת האם ב-2001 היא מימשה את זכותה לפטור מההיטל, ולפיכך לא היה בכוחה להעביר זכות לפטור פוטנציאלי נוסף לבנותיה ובעליהן - זכות שלא היתה קיימת לה מלכתחילה.
לדברי עו"ד דוד בסון, המייצג את הוועדה, "פסק דין זה מצמצם מאוד את הפטורים הניתנים בהיטל השבחה על דירות מגורים".