מתעמקים במספרים: המחיר הסמוי של הליסינג הפרטי
הפרסומות על רכב חדש במאות שקלים בחודש נראות מפתות במיוחד. אבל כשמתעמקים במספרים מגלים את ירידת הערך, מגבלת הקילומטראז', המקדמות הגדולות והעיקולים המהירים
במחיר של חדר בדירת שותפים בבאר שבע, גם אתם יכולים לנסוע בכל חודש ברכב חדש משלכם. טוב נו, הוא לא ממש שלכם - אבל זה לא ממש משנה, כי אתם יכולים לעשות בו מה שתרצו; כל עוד תשלמו בזמן ותחזירו לנו אותו בלי חריגה ממספר הקילומטרים, מכה, שריטה או פגיעה בטמבון - אנחנו לוקחים אותו חזרה בלי קנסות ובלי חיובים נוספים; כלומר כל עוד לא תאחרו בתשלום, לא תעשו תאונות ולא תיסעו יותר מדי - יש סיכוי שהעיסקה הזאת תשתלם לכם פחות או יותר כמו הלוואה בנקאית. תפתחו את העיניים, אנחנו מחכים בסיבוב.
עולם הרכב כמרקחה. בינואר הקרוב יגדל המס שמשלמים בעלי מכוניות צמודות ממקום העבודה - הסדר המקיף כיום עשרות אלפי כלי רכב - וחברות הליסינג, המגרשים, הסוחרים והיבואנים עומדים על רגליהם האחוריות בניסיון לתפוס נתח משמעותי ככל האפשר מהלקוחות הצפויים לנטוש אותו.
עבור הישראלי, כלי הרכב - אחרי הדירה ההולכת ומתרחקת - הוא הנכס הפיזי בעל הערך הכספי הגבוה ביותר המצוי בבעלות התושב הממוצע. שלא כמו ברוב מדינות המערב, שבהן רכב חדש נחשב למוצר צריכה חד-פעמי, הפך הרכב החדש הישראלי - בשל מחירו הגבוה יחסית, הנובע ממסים גבוהים ומאזרחים עניים - למוצר השקעה, לסמל סטאטוס, לחור בכיס ולחלום.
לאור כל זאת לא פלא שעיסקאות קורצות לרכב חדש בתשלומים חודשיים שווים ממלאות את דפי העיתונים. אולם הצעות הרכישה האלה, הנקראות עיסקאות ליסינג מימוני, בנויות באופן משונה ובלתי שווה בעליל: בחלקן הן עיסקת מזומן, שבה משלמים עם רכישת הרכב 20%-40% מערכו; במחציתן הן "עיסקת בלון", שבמסגרתה ניתן לפדות בסוף התקופה את הרכב בתמורה לתשלום של 50% מערכו; ובחלקן הזניח הן מחולקות לתשלומים חודשיים של לא יותר מ-10%-30% מערך העיסקה לאורך תקופה של 30-36 חודשים. עם זאת, חלק זניח זה מושך, שלא בצדק, את רוב תשומת הלב של הלקוח הפוטנציאלי.
לדוגמה, אצל שלמה-כאל תוכלו לרכוש יונדאי i30 חדשה - שמחירה הרשמי אצל היבואן הוא 116,500 שקל - באמצעות מקדמה של 34,950 שקל (29% מערך העיסקה), תשלומים חודשיים של 894 שקל לאורך 30 חודשים (22%) ותשלום אחרון של 58,250 שקל (49%). בסך הכל: 120,020 שקל. באלבר תוכלו להקטין את המקדמה ל-29,125 שקל בלבד (25%), אך התשלום החודשי יגדל ל-980 שקל (25%). בסיום תשלמו סכום זהה: 58,250 שקל (50%), ובסך הכל תשלמו 116,775 שקל.
ה"ריבית" המשוקללת בהצעה הראשונה של שלמה-כאל נמוכה רק במעט מזו שנגבית עבור הלוואה בנקאית לרכישת רכב חדש - הלוואה שבה אין כל צורך בהון עצמי או במקדמה. במקרה שבחרתם בהצעה של אלבר או בהצעה השנייה של שלמה-כאל, הרי שמדובר על פניו בחיסכון של כ-4,000 שקל בעלויות המימון לעומת הלוואה מהבנק - אלא שלעיסקת ליסינג חוץ-בנקאי נלווה מחיר יקר.
למעשה, הדרך הנכונה ביותר להסתכל על עיסקת ליסינג פרטית היא כעיסקת מימון לרכישת רכב. הסיבה: בסופו של התהליך, לאחר שהלקוח בחר להחליף את הרכב, הוא חשוף בכל תרחיש ל-100% מהשינויים בערכו כפי שהם באים לידי ביטוי בשוק ובמחירון. כך הולכים לאיבוד חלק ניכר מהגמישות ומערך הרכב.
ראשית, בניגוד לעיסקת מימון בנקאי, בליסינג פרטי הרכב רשום על שם חברת הליסינג. מחירון לוי יצחק, המשמש כאמת המידה המקובלת לקביעת ערכם של כלי רכב מיד שנייה, מפחית 8%-12% מערכם של כלי רכב הרשומים בבעלות כזו. אי לכך, בנוסף לאובדן של כ-30% מערך הרכב במהלך שנתיים וחצי בשל גילו - ירידה הצפויה להסתכם בכ-35 אלף שקל - הרכב צפוי לאבד כ-8,000 שקל נוספים משוויו אך ורק בשל רישום הבעלות. עלות זו, שאותה יש לראות כחלק ממחיר עיסקת המימון, מעלה את מחיר ה-i30 שלעיל ל-128,020 שקל או בעיסקה הזולה יותר ל-124,775 שקל.
במילים אחרות, התנאים שבהם ניתנת ה"הלוואה" הינם למעשה ריבית פריים פלוס 6.5% או 3.5% בהתאמה. אמנם העיסקה שאנחנו בחנו מתייחסת לרכב מדגם מסוים ובחברות מסוימות, אך הלקח במקרה זה ברור: רישום הרכב בליסינג מפחית מערכו באופן אוטומטי - ולכן עליו להיות משוקלל במחיר העיסקה ובכדאיותה.
משתנה נוסף שיש להבטיחו הוא הגמישות. אדם שרוכש רכב חדש בהלוואה בנקאית או מהונו העצמי יכול בכל עת למכור אותו, ועלות העיסקה העיקרית הינה העברת הבעלות. לעומת זאת, בעיסקאות ליסינג פרטי הרכב שייך לחברת הליסינג עד לסיום התקופה, כך שאם אתם מצויים במצוקת מזומנים או נאלצים למכור את האוטו מכל סיבה אחרת במהלך תקופת העיסקה המתגלגלת - ייתכן שתידרשו לשלם קנסות יציאה בהתאם להסכם.
קנסות אלה אינם מחויבי המציאות ולא כל חברות הליסינג דורשות אותם. במקרים רבים, אם תתעקשו סביר להניח שתוכלו להימנע מתשלום זה. אנשי המכירות באלבר ובשלמה-כאל טוענים כי אצלם נדרשת רק יתרת ההלוואה. על כל פנים, תשלומים אלה אינם מהוונים לנקודת היציאה, והתשלום שהלקוח נדרש לשלם כולל את מלוא מרכיב הריבית, למרות ששילם מוקדם יותר.
בעיה נוספת צצה בהתחייבותה של חברת הליסינג לרכוש מהלקוח את הרכב, תוך הבטחה מצד שני אנשי המכירות "לשדרג" את הרכב החדש. עם זאת, עיון בהצעות האלה העלה כי הן כמעט ריקות מתוכן: המחיר שתקבלו בסוף התקופה אינו מובטח, ואף סביר להניח שבשוק החופשי תוכלו להשיג מחיר דומה אם לא גבוה יותר.
בשלמה-כאל פתח המוכר בהצהרה כי החברה "מחויבת לרכוש את הרכב", אולם אין התחייבות למחיר מסוים או למחירון אלא רק למחיר השוק של הרכב - אשר הינו מספר ערטילאי הידוע אך ורק לשמאים המוסמכים שנשלחים על ידי החברה. באלבר נטען כי מחיר הרכישה הוא זה שמופיע במחירון לוי יצחק, אך ממנו מופחתת ירידת הערך בגין רישום הליסינג, שריטות, מכות וכמובן קילומטראז' - וכל זאת רק בהינתן שהרכב לא היה מעורב בתאונות שכוללות פגיעה בשלדה.
אפשרות נוספת העומדת לרשות הלקוח היא למסור את הרכב לחברת הליסינג ללא תמורה (נטישה). אולם גם כאן הקילומטראז' משחק תפקיד חשוב: במקרה שהחלטתם להפוך את הרכב ל"רכב שטח" ולנהוג בו לאורכה ולרוחבה של הארץ, אתם צפויים לשלם בגין נזקים "מעבר לבלאי סביר" וקילומטראז' מופרז - למרות שבחרתם באופציית ה"נטישה".
באלבר מצבת הקילומטרים מוגבלת ל-20 אלף ק"מ לשנה, וכל חריגה מתבטאת במחיר הרכב. בשלמה-כאל המגבלה עומדת על 25 אלף ק"מ לשנה (62,500 ק"מ בשנתיים וחצי), ועל כל קילומטר נוסף תשלמו 30 אגורות. המשמעות היא שאם גמעתם 100 אלף ק"מ ברכב "שלכם", במקרה של נטישה תתבקשו לשלם 11,250 שקל רק כדי להיפטר ממנו.
בישראל, כאמור, כלי רכב הוא השקעה לטווח בינוני. אי לכך, שינויים בערכו לאורך השנים מהווים משתנה חשוב, שיש להביאו בחשבון בעת החתימה על העיסקה. באופן טבעי, המכוניות שהיבואנים מתקשים "להיפטר" מהן הן אלה שחברות הליסינג מקבלות בהנחות הגדולות ביותר - ולפיכך הן גם "דוחפות" אותן ללקוחות. מדובר בפרט מידע מהותי, כיוון שלקוח החותם על עיסקה רוכש מבחינתו נכס. אמנם בניגוד לנכס פיננסי ערכו יורד עם הזמן - אך קצב הירידה, הנגזר מהאטרקטיביות של הרכב בשוק המשומשות, הוא פרמטר שיש לשקללו.
כלל האצבע הוא שרכב מאבד 35% מערכו ב-3 שנים, אולם יש מכוניות כמו שברולט "אביאו" אשר בתקופה זו איבדו יותר מ-50% מערכן - והמשמעות של הפרש זה היא עשרות אלפי שקלים. לא ניתן לאמוד את האטרקטיביות העתידית של רכב מסוים, וחברות הליסינג שמחות כמובן לנצל את חוסר הוודאות הזה כדי לספק לכם תחזית אופטימית ככל האפשר.
כדי לנסות ולשער בעצמכם מה צפוי להיות שווי הרכב, מומלץ לעיין באתרי האינטרנט ובלוחות העיתונים ולבחון מהו המחיר המוצע בגין דגם זהה או דומה בן 3 שנים. אמנם ישנם דגמים שבהם נרשמת קפיצה חדה ברמת הביקוש בחלוף השנים, אך אם אינכם מצוידים בדעתו של מומחה, מומלץ להניח כי קצב הירידה יישמר.
כלל אצבע נוסף הוא לא להתפתות לעיסקת רכישה של דגם המצוי בסוף דרכו. למשל, ב-2008 נמכרו זו לצד זו מיצובישי לאנסר "קלאסיק" ו"הדור החדש". מחירן הרשמי היה כמעט זהה, אך ה"קלאסיק" נמכרה בהנחה של עשרות אחוזים לציי הרכב, וכעת היא מתומחרת בהתאם בשוק המשומשות. בשורה התחתונה, אם זה זול, בדקו את הדגם - זה כנראה יהיה יקר.
בעיה נוספת מתעוררת בתחום הביטוח. חברות הליסינג מציעות ללקוח כיסוי ביטוחי, ובעוד שבאלבר ובשלמה-כאל מדובר לדבריהן באופציה, הרי שבחברות כדוגמת ליסקאר מחויב הלקוח לרכוש ביטוח חובה ומקיף דרך החברה. במקרה כזה הלקוח לא יכול לבחור מבטח בשוק החופשי ובתעריפים תחרותיים - אבל זה עוד התחום הפחות בעייתי בתסבוכת הביטוחית.
חלק מחברות הליסינג המימוני מוסרות ללקוח מכונית חדשה, שאותה הן עצמן רכשו מיבואן הרכב - כלומר מדובר במכונית שעליה ניתנה להן הנחה של 20%-5% ממחיר המחירון. תיאורטית, ללקוח זה לא אמור לשנות, שהרי מבחינתו הוא נוהג במכונית חדשה שממילא שייכת לחברת הליסינג; אך במקרים שהובאו לתשומת ליבנו התברר שנוצרה בעיה כאשר המכונית נגנבה או היתה מעורבת בתאונת טוטאל-לוס בעודה מבוטחת בחברה חיצונית. במקרה כזה הסכימה חברת הביטוח לפצות את המבוטח רק לפי ערך החשבונית שבידי חברת הליסינג - כלומר, פיצוי הנמוך בעשרות אלפי שקלים ממחיר המחירון של מכונית חדשה - ואת ההפרש נדרש הלקוח להשלים מכיסו.
בנוסף, גם כשהמכונית מבוטחת על ידי חברת הליסינג עצמה, היא לא תמיד מבוטחת באמת: חברות הליסינג, שמפעילות עשרות אלפי כלי רכב, נהנות - כמו חברות הביטוח - מ"חוק המספרים הגדולים" ולא משתלם להן לשלם פרמיית ביטוח. במקרה של תאונה, לאחר שגבו מן הלקוח את ההשתתפות העצמית המרבית, הן עשויות לתקן את המכונית תוך שימוש בחלפים זולים במיוחד ולא תמיד מתאימים. אמנם המכוניות שייכות להן וזכותן לתקן את הרכוש שלהן כראות עיניהן, כל עוד לא נעשית בכך עבירה בטיחותית - אולם מי שמשתמש במכונית שתוקנה בחלפים זולים במיוחד כנראה ייהנה פחות ממכוניתו החדשה.
בניגוד להלוואה בנקאית, שבה הרכב משועבד לבנק אך שייך לכם, בעיסקת ליסינג פרטי הרכב שייך כאמור לחברת הליסינג. הבדל זה - שאמנם איננו מורגש כאשר משייטים לאורך כבישי הערבה או תקועים בפקקי האיילון - הוא מהותי עבור מי שנקלע למצוקת תשלומים.
פיגור בתשלומים למוסד המשעבד את הרכב מחייב אותו לפתוח בהליכים, לפני שיוכל לתפוס את הרכב עצמו. לעומת זאת, אצל חברות הליסינג מדובר בסיפור שונה לגמרי: הרכב שייך להן, ולפיכך זכויותיהן בו כפופות אך ורק להסכם שחתמתם עימן. בפיגור בתשלום - גם של יום או ימים ספורים - אתם עשויים לגלות כי החברה הזדרזה והביאה לתפיסתו המיידית של הרכב, מהלך שעשוי להתגלות כיקר מאוד.
מלבד חוסר הנעימות, עלויות תפיסת הרכב עומדות על אלפי שקלים, ואליהן מצטרפות עלויות כמו שכר טרחת עורכי דין, ריבית על החוב שלכם ועוד. במקרים מסוימים, ולפי ההסכם, חברת הליסינג אף מתנה את החזרת הרכב ב"הגדלת ביטחונות," שמשמעותה הקדמת חלק מהתשלומים העתידיים להווה.
לאור כל זאת, אם אתם בוחרים בעיסקת ליסינג מימונית חוץ-בנקאית, מומלץ לבחון ב-7 עיניים את הסעיפים הנוגעים למנדט של החברה במקרה של פיגור בתשלומים. איש המכירות באלבר אמנם עיקם את אפו כשנשאל מהי מדיניות החברה במקרה של פיגורים, וענה בחמיצות כי "מדאיג אותי שלקוח פוטנציאלי שואל דבר כזה"; אך עורכי הדין של חברות הליסינג, כמו גם אנשי המכירות, יודעים כי החיים מזמנים מקרים כאלה. כדי להבטיח שצרה נקודתית לא תהפוך לבוננזה של החברה - מומלץ להתעקש על סעיפים אלה בהסכם.
הנתח של הליסינג הפרטי צפוי להמשיך ולגדול לנוכח הירידה הצפויה בנפח של הליסינג התפעולי ולאור התיאבון של הישראלי לרכב חדש במחיר נמוך ככל האפשר. "במגזר הפרטי יותר ויותר אנשים יעדיפו לקנות רכב חדש באמצעות חברות הליסינג הבנקאיות במקום לרכוש רכב משומש", אומר מיקו מלכה, מנכ"ל חברת סמארט-ליס, העוסקת בליסינג בנקאי. "שכירים מחברות היי-טק שבהן יש ליסינג תפעולי יוותרו על התענוג בגלל שווי השימוש והברוטו שלהם, שקטן באלפי שקלים, וכן כיוון שבסוף שנות השימוש לא נותר להם דבר".
"עדיף לקנות אוטו בהלוואה בנקאית ולדעת איפה הוא עומד", אומר תומר דותן, מנכ"ל אוטו-דיל, המוכרת מכוניות מיד ראשונה, "ואת 'הלוואת הבלון' אפשר לעשות גם עם הבנק". דותן סבור כי דווקא נתח השוק שלו צפוי לגדול: "אנשים עוברים לקנות כלי רכב באופן פרטי. אצלנו נרשם בחודש שעבר שיא מכירות, והרבה מאוד אנשים שמגיעים אלינו הם לקוחות שיצאו מהשוק התפעולי".
אכן, הלוואה בנקאית היא זולה יותר - אך גם אליה יכולות להיצמד התניות ועמלות שונות הקשורות בהקמת העיסקה ובסילוקה לפני הזמן. אם באפשרותכם ללוות סכום הנמוך מ-50 אלף שקל, מומלץ לעשות זאת ובכך להימנע מעמלות יקרות, שעשויות להגיע ל-1% מגובה העיסקה. אפשרות נוספת היא חברות הליסינג הבנקאי, שבהן הרכב רשום על שם הבנק ולפיכך הירידה בשוויו קטנה יותר ומסתכמת ב-8% בלבד. בנוסף, במקרה של סילוק ההלוואה, הלקוח נהנה מהנחה על מחיר הריבית - ממש כמו בחוזה הלוואה בנקאי ובניגוד לעיסקת ליסינג פרטי.
בסיכומו של יום, בין אם תבחרו לרכוש רכב באמצעות הלוואה בנקאית, לפנות למסלול ליסינג זה או אחר או אולי פשוט להשתמש בתחבורה הציבורית, מוטב לעשות שיעורי בית. בעלי האינטרס ינסו להציג לכם תמונה פשוטה ואופטימית ככל האפשר - אבל אלוהים, כמו שאומרים, נמצא בפרטים הקטנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם