"המחלבות מתנהגות כאילו אין אלוהים"
הממשלה הוציאה מוצרי חלב מפיקוח במחשבה כי המחירים יירדו בעקבות התחרות - אך מאז הם זינקו בעוד 50%. מנכ"לית ארגון אמון הציבור: "התייקרות הקוטג' בשיעור כה חד תביא להחזרת מחירו לפיקוח"
כפי שפורסם בסוף השבוע ב-nrg מעריב, יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה), זימן את הישיבה הדחופה ואמר כי "מטרת הדיון היא לכנס את הגורמים הרלוונטיים ולבדוק אם כל השיקולים הובאו בחשבון לפני שהוחלט על מדיניות כזו".
חסון עצמו מאשים בעליית המחירים את משרד התמ"ת וטוען: "המשרד ממשיך להוציא מוצרים מפיקוח מתוך תקווה שהתחרות בשוק תוביל לירידה במחיריהם. המשרד היה צריך להעריך מראש שעל אף התחרותיות במשק, העלאת מחיר על ידי אחד היצרנים תביא מיד לתופעה דומה אצל מתחריו. הוא זלזל בהערכה נכונה וגרם סבל מיותר והוצאות ניכרות לאלפי אזרחים ומוסדות. בשכבות החלשות הפגיעה הזו קשה עוד יותר".
במשרד התמ"ת טענו כי את ההחלטה להוציא את המוצרים מפיקוח קיבל משרד החקלאות יחד עם משרד האוצר במסגרת ועדת המחירים הבין-משרדית, וכי משרד התמ"ת לא היה שותף לתהליך. עם זאת אמרו בתמ"ת כי פיקוח על המחירים הוא כלי לא יעיל ויש להשתמש בו רק כמוצא אחרון. לישיבה זומנו גם נציגי משרדי התמ"ת, האוצר והחקלאות, מועצת החלב, ארגוני צרכנות וארגונים חברתיים.
גלית אבישי, מנכ"לית ארגון "אמון הציבור" שתשתתף בדיון, מעריכה כי התייקרות הקוטג' בשיעור כה חד תביא להחזרת מחירו לפיקוח. "המחלבות עשו את הטעות הקלאסית: מנצלות לרעה את הוצאת המוצר מפיקוח ומתנהלות כאילו אין אלוהים. הן אלה שהביאו למצב שאין ברירה אלא להחזרת הקוטג' לפיקוח. אני לא רואה סיכוי שמשרד החקלאות והאוצר יוכלו להתנגד, לנוכח המצב".
נציין כי האחריות להוצאת מוצרי החלב מפיקוח הינה של משרד החקלאות, אשר קובע את מחיר המטרה של חלב, שהוא המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור חלב גולמי. במחלבות טוענים כי חוק החלב שיזם משרד החקלאות הוא שהביא לכך שמחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים משמעותית מבמדינות אחרות.
בכיר בענף החלב טוען כי במחלבות חוששים לצאת נגד חוק החלב וכי מנכ"ל אחת המחלבות, שהתבטא לאחרונה כנגד החוק בישיבה עם משרד החקלאות, חזר בו בעקבות תגובה מיידית של רפתנים - ששקלו לעצור את אספקת החלב למחלבה שלו.

ענף החלב הינו אחד המעטים שבהם יש מעורבות ממשלתית בוויסות חומרי הגלם, ייצור לפי מכסות ופיקוח על המחירים, בהתאם לחוק החלב. זאת בשל רצונה של הממשלה לחזק ולשמר את הפריסה ההתיישבותית באמצעות הגנה על משקי החלב הפעילים ועל ידי יצירת עוגן כלכלי להתיישבות בפריפריה.
"אולם במקום לרכז את הענף במספר מצומצם של רפתות גדולות ויעילות מבחינה כלכלית, במשרד החקלאות דואגים לבוחרים שלהם במושבים ובקיבוצים ופורסים 1,000 רפתות קטנות, חלקן נטולות הצדקה כלכלית, המתקיימות רק משום שמובטח להן מחיר מינימום לחלב. כדי שבמחלבות יוכלו לקבל את המדיניות הזאת, פועלים בממשלה להוצאת מוצרים מפיקוח על המחירים ומאפשרים למחלבות לפצות עצמן על מחיר המטרה הגבוה במחירים גבוהים לצרכן", חושף בכיר בענף.
לדבריו, זוהי ההתנהלות שהביאה לזינוק במחירי המוצרים שהוצאו מפיקוח - אך מחיר המטרה עלה מאז 2006 רק ב-20%, בעוד המוצרים שהוצאו מפיקוח התייקרו ב-47%-36%.
גם אבישי סבורה כי משרד החקלאות אחראי לעליות המחירים החדות: "יש שרים שתפיסת העולם שלהם איננה דאגה
לאחר שתסיים הוועדה לדון בהתייקרות מוצרי החלב ותציג את מסקנותיה, מבטיח חסון כי יפעל לפי הממצאים שתניב הבדיקה. "במידת הצורך, ואם קיים כשל, נפעל עם מבקר המדינה כדי לבחון את העניין לעומק".
בנוגע להחזרת או להחלת משטר הפיקוח על מגוון רחב יותר של מוצרים במקרה שיימצא כי הדבר אפקטיבי, מציין חסון כי ככלל פיקוח איננו הפתרון: "אנחנו חיים בשוק פתוח ומודרני", הוא מציין ואומר כי אינו מצדד בהרחבה דרקונית של משטר הפיקוח, אלא בבחינת יעילותו בהשפעה על מחירי המוצרים אשר נהנו מפיקוח עד לעת האחרונה.